Haoros.com, haoros ubiurim oholei torah
Shiurim

ש"פ בהעלותך - תשס"ג

להורדת הקובץ

הלכה ומנהג

מראית עין בנוגע לכניסה ל"טעמפעל" רפורמי

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן

שו"ע או"ח סי' רמד סעי' ו: "יהודי הקונה מכס, ומשכיר לו אינו-יהודי לקבל מכס בשבת, מותר אם הוא בקבלנות, דהיינו שאומר לו לכשתגבה ק' דינרים אתן לך כך וכך.

"הגה: וכן יכול להשכיר המכס לכל השבתות לא"י, והא"י יקח הריוח של שבתות לעצמו, ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה, דבמקום פסידא כה"ג לא חששו".

ועיין בשו"ע אדמה"ז סעיף יד: "וכן מותר לו להשכיר לנכרי את המכס שיטול לעצמו מה שיגבה בשבת, הן רב הן מעט, והוא יתן לישראל דבר קצוב, שנמצא שהוא טורח לעצמו ואינו כשלוחו של ישראל. וכשמשכיר המכס לנכרי, וכן כששוכר לו הנכרי בקבלנות, אין חוששין למראית העין, שהרואה יאמר שכיר יום הוא אצלו, לפי שבמקום הפסד גדול לא גזרו על מרה"ע, ואף אם לפעמים הוא הפסד מועט, מ"מ כיון שעל הרוב דרך להיות הפסד גדול במניעת קבלת המכס בשבתות, לא חלקו חכמים והתירו לגמרי גזירה זו של מראית העין במכס, ובכל כיוצא בזה שדרך להיות שם הפסד גדול על הרוב".

והנה הט"ז בס"ק ו' כותב, דהטעם שלא חששו למראית עין הוא משום חשש שמא יעשה איסור גדול מזה, דאדם בהול על ממונו, אבל דעת אדמה"ז שמשמעות לשון הרמ"א הוא שלא גזרו כלל על מראית עין במקום הפסד כזה, עיין בקו"א ס"ק ז.

והנה לפי דעת רבינו שבמקום פסידא כזה לא גזרו כלל על מראית עין, ואין שום צורך להענין של "שמא יעשה איסור גדול", נראה שאפשר שיש מקום להקל במראית עין במקום הפסד אחדות המשפחה, וכדלקמן:

באגרות משה או"ח חלק ב' סי' מ' דן באיסור הכניסה ל"קאנסערוואטיבי" או "ריפארם טעמפעל", במקום שיש באותו בנין חדר מיוחד שבו מתפללים מנין עם מחיצה כשירה. ופוסק שאסור ליכנס להבנין, משום החשש שיאמרו שהוא נכנס להתפלל במקום שאינו כשר.

והנה מפעם לפעם באים לפני בעלי תשובה, שהוריהם תובעים מהם ליכנס ל"טעמפעל" במקום שמתפללים, ע"מ להשתתף בבר מצוה של אחיהם, ולפעמים הבעלי תשובה טוענים, שאם הם לא ילכו בתוך ה"טעמפעל" כדי לשמוע אחיהם האומרים ההפטרה, זה עלול לגרום להרס וסכסוך במשפחה.

והנה לפי דעת אדמה"ז (שלא הלך בשיטת הט"ז), שמתיר מראית עין מפני הפסד מרובה אפילו במקום שאין חוששין שיעשה איסור יותר גדול, א"כ בנידון דידן, שיש חשש של הפסד המשפחה, לכאורה יש מקום לומר שאין חוששין למראית עין.

(ועיין שם בהתשובה, שר' משה ז"ל כותב, שבכלל משמע שספק מראית עין מותר, וא"כ במקרה שאיש ירא אלקים נכנס לטעמפעל כדי להשתתף בבר מצוה של אחיו, לכאורה כל מי שרואהו נכנס לשם יאמר שהוא נכנס לשם כדי להשתתף בהבר מצוה ולא כדי להתפלל שם).


תוכן הענינים
גאולה ומשיח   
- מלך המשיח מזרע דוד ושלמה דוקא   
- זריעה לעתיד לבוא    
לקוטי שיחות   
- איסורין שלא כדרך   
- דבר המפורש בתורה להיתר   
- מנהג אכילת מצה בפסח שני   
- הטעם שלא נאמר בעצרת לשון "חטא"   
- המקור לדין ד"התורה חסה על ממונן של ישראל"   
נגלה   
- איסור שקבוע לו זמן   
- אין עושין מצות חבילות חבילות   
- הצריכותא דחמץ ושאור   
- לעבור עליו בשני לאוין לשיטת הרמב"ם   
- באיסור לא תחנם   
- בדין מורא רבך כמורא שמים   
- בגדר "לפני עיור" [גליון]   
- "ונימא מר"   
רמב"ם   
- בדין איסור לשכון בארץ מצרים   
- דיוק בלשון הרמב"ם   
- שיטת הרמב"ם באיסור ב"י מו' שעות   
הלכה ומנהג   
- ברית מילה בתאומים   
- בדיק"ח - חובת הבית או חובת גברא   
- חג השבועות - יום מתן תורתינו   
- מראית עין בנוגע לכניסה ל"טעמפעל" רפורמי   
- בגדרי חיוב זמן קיום מצוות   
- סנדק בברית של מבוגר [גליון]   
פשוטו של מקרא   
- מקום העמדת הסוטה בביהמ"ק   
- בעניין פירושו של "הבמחנים"   
- מנין השבטים   
- יברכך ה' וישמרך   
שונות   
- "ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה"   
- בענין לא בד"ו פסח   
- בענין ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים   
- נוסחי ס' פע"ח [גליון]   
- נוסחי ס' פע"ח [גליון]   

דף הבית גליון נוכחי ארכיון
אודותינו תגובות שליחת הערה