E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ לך לך ז' מר חשון - תשע"א
פשוטו של מקרא
oldלשיטתייהו דרב ושמואל
הרב בנימין א. ביטון
שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר, קנדה
b

איתא ב'לקוטי שיחות' (חט"ז ע' 1) מבאר רבינו יסוד פלוגתתם דרב ושמואל בש"ס ובמדרש בכ"מ, דאזלי לשיטתייהו מהו המכריע בפירוש הכתובים, פירוש התיבות בדיוק או תוכן הענין וכללות והמשך הכתובים, וזלה"ק [בתרגום ללה"ק] "בכמה מחלוקות דרב ושמואל בפירוש הכתובים שהגמרא מביאה - ובמיוחד בסגנון של "חד אמר" "וחד אמר" - רואים "לשיטתו" של כל אחד מהם: הראשון - רב - לוקח בתור עיקר את המילה (או מילים), הגם שלפ"ז לא ברור תוכן הענין לגמרי. השני - שמואל - מכריע לפי תוכן הענין של הפסוקים, הגם שלפ"ז לא לגמרי ברור פירוש המילה (או מילים)".

ובהערה 14 שכתב וזלה"ק "הובאו כאן (בפנים) רק מהפלוגתות שהביא רש"י בפירושו עה"ת (ומג"א) דעת שניהם או דעה אחת (כדלקמן בפנים ס"ח) - אמנם ככה יש לפרש בעוד כמה וכמה מימרות דרב ושמואל גם בפלוגתא ממש וגם אלו שאינם רק בפירוש הכתובים".

והנה כבר כתבנו מעל גבי במות שונות לעיין בפלוגתתם ומאמריהם הרבים דרב ושמואל, ולמצוא בהם הסברא המשותפת ביניהם בה אזלי לשיטתייהו אם פירוש התיבות בדיוק מכריע או תוכן הענין. להלן עוד כו"כ הערות ממה שנתוסף לנו בזה לאחרונה.

וראויים הם בזה דברי הגרש"י זוין ז"ל בספרו 'לאור ההלכה' (מאמר 'לשיטות בית שמאי ובית הלל' בתחילתו): "בין אותן ההלכות שאביא ישנן גם כאלו, שהקו הזה איננו בולט בהן ביותר, ויש אולי מקום לדון אם זהו באמת יסוד מחלקותם בהם, לא נמנעתי בכל זאת מלהביא גם אותן, ומשני טעמים: מהצד האחד, אם אין באותן ההלכות כדי יסוד חזק שהקו הזה יתבסס עליו, יש בהן בכל זאת משום סניף וסעד לכך, בחינת "חזי לאצטרופי", ומהצד השני הרי אותן ההלכות שהקו הזה מרגש בהן ביותר מפיצות מצידן אור גם על אלו ההלכות "הקלושות" מבחינה זו, ומוכיחות לנו שאמנם אותו קו "קלוש" הוא היסודי שבהן, בחינת "בא זה ולימד על זה", אלא שאף אם נסיר אי-אלו מההלכות מן החשבון, מספיקות הנשארות כדי לקבוע את הקו האמור".

פירוש תיבת "מסכנות"

עה"פ "ויבן ערי מסכנות לפרעה גו'" (שמות א, יא) נחלקו רב ושמואל בסוטה יא,א בפירוש "מסכנות" דקרא, "רב ושמואל חד אמר שמסכנות את בעליהן [שעל ידי אותן הערים ואותה עבודה נסתכנו מצרים ליטבע בים, רש"י] וח"א שממסכנות את בעליהן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן" [מדלדלות כדכתיב וינצלו את מצרים ובשביל עבודה זו אירע להן ולהאי לישנא לא גרסינן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן ומאן דגריס לה מתרגמינן להך דרב ושמואל נמי אכל בניינים של כל אדם מסכנות פעמים שנופל מהבנין ומת ממסכנות שמביא את האדם לידי עניות דאמר מר כו', רש"י].

ונראה לומר דאזלי לשיטתייהו בפירוש הכתובים[1]רב מפרש תיבת "מסכנות" בדיוק "שמסכנות את בעליהן".

אכן שמואל מפרש דהיינו "שממסכנות את בעליהן", בהתאם לתוכן הכתובים, הגם שאין "ממסכנות" פירוש המדוייק של תיבת "מסכנות"[2].

פירוש תיבת "ויחד"

עה"פ "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים" (יתרו יח, ט) נחלקו רב ושמואל בסנהדרין צד,א "רב ושמואל[3] רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ושמואל אמר שנעשה חדודים חדודים כל בשרו וכו'" [קמטין קמטין שהי' מיצר מאד על מפלת מצרים, רש"י][4].

ונראה לומר דאזלי לשיטתייהו בפירוש הכתובים[5] רב מפרש התיבות בדיוק, והרי תיבת "חדה" קרוב יותר לתיבת "ויחד" מתיבת "חדודים".

אכן שמואל מפרש תוכן הענין והמשך הכתובים, והרי בפסוק שלפנ"ז מסופר "ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם ה''[6], ובהמשך הפסוק לאח"ז "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים"[7], וא"כ מסתבר יותר לפרש "שנעשה חדודים חדודים שהי' מיצר מאד על מפלת מצרים", דזה שפיר מתאים עם תוכן הענין המדובר.


[1]) ראה לקו"ש חט"ז שם שכתב אשר [לפנינו בתרגום ללה"ק] "בפשטות צריך לומר שבמחלוקות אלו שהגמרא מזכירה בהתחלה את שמות בעלי המאמר ואח"כ "ח"א כו' וח"א כו'", אז (באופן כללי) ה"ח"א" הראשון - זה שהגמרא מזכירה ראשון, והשני - זה שהגמרא מזכירה שני". ובהערה 10 שם שכן מתבאר גם מדברי הרדב"ז על הרמב"ם (פ"ו מהל' מעשר שני ה"ג) שכתב ב"פ"ק דביצה ר"י ור"א ח"א בשני כיסים כו' ופסק רבינו כמ"ד בשני כיסים מחלוקת חדא דסתמא דמילתא כיון שהתלמוד הקדימו דברי ר"י הם".

[2]) ועדיין יש לעיין מה הכריח שמואל בתוכן והמשך הכתובים לפרש כן. ועצ"ע.

[3]) ראה בפירוש 'עיון יעקב' לע"י שם שכתב לדייק "מדמשנה הש"ס כי בסמוך קאמר רב ושמואל חד אמר וכאן אמר כפל רב ושמואל אלא ודאי דס"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דאלו ואלו דא"ח וכו'".

[4]) אגב אורחא יש להעיר שסגנון הגמ' כאן "רב ושמואל רב אמר כו' ושמואל אמר כו'" הוא ראי' להיסוד של רבינו והרדב"ז ז"ל דבמחלוקות אלו שהגמרא מזכירה בהתחלה את שמות בעלי המאמר ואח"כ "ח"א כו' וח"א כו'", ה"ח"א" הראשון הוא זה שהגמרא מזכירה ראשון, והשני זה שהגמרא מזכירה שני (ראה לעיל הערה א) ודו"ק.

[5]) ולהעיר גם ממש"נ עוד בזה במ"א דאזלי גם לשיטתייהו הב' שבלקו"ש שם דרב נוטה לפרש הענין כפי שהוא קשור ל"בין אדם למקום", ושמואל נוטה לפרש הענין כפי שהוא קשור ל"בין אדם לחבירו" עיי"ש. ואכ"מ.

[6]) וראה 'באר בשדה' עה"פ שם דלפירוש שמואל צ"ל ד"ויחד קאי אקרא דלעיל דכתיב ויספר כו' את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים שהאבידן ועל זה קאמר ויחד יתרו שנעשה בשרו חדודין כו'".

[7]) וראה 'נחלת יעקב' עה"פ שם דלהפירוש שהעביר חרב חדה על בשרו קשה "דא"כ מה מסיים על כל הטובה ה"ל לסיים כי גדול ה' מכל האלוקים" עיי"ש.