E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישלח – י"ד כסלו - תשנ"ו
רשימות
בעובדא דרחב"ד
א' מאנ"ש
תושב השכונה

בחוברת כ', שי"ל לש"פ ויצא, בביאור העובדא דרחב"ד כו' שדי מיטרא ~ יש מקום להעיר איזה פרטים אשר על אף שמובנים מאליהם, יכולים אולי להועיל למי שנתקשה בלימוד הענין.

א) מובן ופשוט שדרכי הלימוד דפרד"ס, דרכים שונים הם, ולא בכל פעם אפשר להתאים ולהשוות הביאור ע"ד הדרש והרמז כו' עם הביאור ע"ד הפשט (אף שצריך להשתדל ולנסות כו'). ובמילא, אין לתמוה שהפירוש "כל העולם בצער" שבהרשימה הוא רק על הירידה בעולם כתוצאה מזה שרחב"ד בביתי' כו', ולא כפירוש הפשוט שהצער הוא על זה שפסקו הגשמים, בהתאם להצער בא הא' ("חנינא בצער") שקשור עם ירידת גשמים.

ב) בנוגע לכללות ענין הגשמים ~ יש כמה דרגות:

1) הדרגא הכי נעלית היא ~ שהעולם אינו זקוק לגשמים (שיש בהם גם ענין בלתי-רצוי, "קשה כו' כיומא דדינא"), כיון שישנה לחלוחית כו' ממי התהום ~ כמו בימי יסורי דרבי, וכן בעת ההליכה בדרך של רחב"ד, כשפועל ומשפיע בעולם.

2) למטה מזה ~ שהעולם זקוק לגשמים, כדי שלא יהי' בצורת ורעב, וזוכים לגשמים ע"י הנהגה טובה, וגם אם היתה הנהגה לא טובה, הרי אם שברו עורפן, עשו תשובה ונמחלו עוונותיהם, יורדים גשמים.

[ובזה גופה (כשיורדים גשמים כיון שעשו תשובה) ישנם ב' אופנים:]

3) אופן נעלה ~ "ונתתי גשמיכם בעתם" (בלילות) דוקא, כבימי שמעון בן שטח כיון שהדור הוא במצב נעלה (אף שאינו במצב נעלה כל כך שלא יהי' צורך בגשמים).

4) ולמטה מזה ~ שיורדים גשמים גם ביום, כיון שאינם במצב נעלה (אף ששברו עורפן ועשו תשובה).

5) אם לא שברו הבריות את עורפן ולא עשות תשובה כו' ~ אין יורדים גשמים, ואז אין יורדים גשמים, ואז נעשה בצורת ורעב ח"ו. [ופשיטא שבצורת ורעב גרועים באין-ערוך מהענין ה"בלתי-רצוי"... שבגשמים שקשים כיומא דדינא, או מהאי-נעימות שבירידת גשמים ביום!...].

ועפ"ז סרה התמיהה איך אפ"ל ש"העולם בנחת" בגללל שיורדים גשמים, אף ש"קשה יומא דמיטרא כו'".

ג) אין מקום לקושיא למה התפלל רחב"ד שלא יהי' צורך בגשמים גם בהיותו בביתו ~ כיון שזהו דבר והיפוכו: רחב"ד מצ"ע הוא מובדל מן העולם, ורק במצב של הליכה בדרך, הליכתו בעולם, יכולה להיות ההשפעה בעולם שלא יצטרך לגשמים, משא"כ כשהוא בביתו, בהתבודדותו בפ"ע (ע"ד קודם ירידת הנשמה למטה), שאז אינו משפיע ופועל בעולם (ולהתפלל עם זה ~ הוי תפלת שוא).