בביקורו של הר"י אלטער (כיום האדמו"ר מגור שליט"א) אצל כ"ק אדמו"ר בשנת תשל"ז ('בצל החכמה' עמ' 33-34) נסובו הדברים ע"ד לימוד הוראה וקבלת סמיכה באה"ק ת"ו:

הר"י אלטער: [בישוב קטן] קידושין אפשר לסדר, אך גיטין לא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הגמרא משווה את שני הדברים יחד – "כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין כו'", והסדר הוא קודם גיטין ואחר כך קידושין, הרי זה סימן שקודם צריך להיות בקיאין בגיטין ולאחר מכן בקידושין?!

והנה המהרש"א ('חידושי אגדות' קידושין יג, א) ביאר:

[א)] "דבקידושין לחוד הכל יודעין בו גם להתיר פנויה לאיש הוא דבר קל ולזה נשתרבב המנהג בדורינו שנותנין רשות לכל אדם היודע קצת לעסוק בקידושין משא"כ בגיטין שרבו כמו רבו דיניה והלכותיה בחומר א"א להתירה אין לאדם לעסוק בהן כ"א היודע וכו'".

[ב) הסבר נוסף: "וכן בקידושין שאחר הגיטין באלו לא יהי' מתעסק בהן כ"א היודע בטיב גיטין שהיו קודם הקידושין אם גיטין גמורין היו וכו'"].

אבל באמת נראה שדברי כ"ק אדמו"ר מיוסדין על דברי ההלכה כפס"ד הרמ"א ביו"ד סרמ"ב סי"ד, דאחר שהביא דעת המחמירין ("ויש אומרים דמי שאינו מוסמך למורינו ונותן גיטין וחליצות אין במעשיו כלום ויש לחוש וכו'") כתב: "ויש חולקין ומקילין (שו"ת הריב"ש) יש להקל כו' ועוד נ"ל שמותר לתת מורינו לאחד שיסדר גיטין וכו' עכשיו אינו אלא נטילת רשות בעלמא ושרי". (וראה עוד שו"ת דבר שמואל (אבוהב) שאלה יז. שו"ת כנסת יחזקאל סי' סג – שהחמירו).

[אם כי הט"ז באבן העזר סי' מט סעי' ג' דייק בלשון השו"ע "כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם כו'" דדוקא להורות אסור אבל לסדר קידושין מותר, חוץ מגט שאפילו סידור הגט אסור].

וכמובן שכ"ק התכוון שאכן יטלו סמיכה – אחר לימוד ושימוש כו' – כפשוט גם על גיטין, וק"ל.