בגליון האחרון מביא הר' י"ד קלויזנר את הרמ"א (בשו"ת סב) גבי אשה שהסתירה עיבורה מפני עין רעה ואמרה שטמאה היא בפני ביתה, דמותרת לבעלה כשיודע שבאמת טהורה וראיה מיצחק עם רבקה גבי אבימלך, שאמר עלי' אחותי היא, ושמש עמה בסתר שנאמר וישקף אבימלך בעד החלון, הנה אף שהוחזקה לכולם אחותו מ"מ מאחר דהוי לי' אמתלא כמו שנאמר "כי אמרתי רק אין יראת ה'" וכו' דהיה שרי, וא"כ ה"ה בנידו"ד.

ותמה ע"ז הפרדס יוסף "ופליאה עצומה על אדונינו ז"ל שהפסוק רק אין יראת כו' לא נמצא כלל כאן ורק בהתנצלות אברהם בפרשת וירא, וצע"ג", עכ"ל.

ותמה הריד"ק על פליאתו שהרי יצחק התנצל ג"כ כמ"ש "כי אמרתי פן אמות עליה", "כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא". ע"כ תמיהתו.

ולפלא תמיהתו של הריד"ק, שהרי לא תמה הפרדס יוסף אם בכלל יצחק התנצל, אלא ע"ז שהפסוק שהרמ"א מביא גבי יצחק "כך אין יראת" וכו', לא נאמר גבי יצחק אלא גבי אברהם*.

אבל עם עצם הדין של הרמ"א וודאי מסכים הפרדס יוסף שהרי גם יצחק התנצל (בפ' תולדות).

*) פשוט שכוונת הכותב החשוב שי' - דמ"ש הרמ"א "כמו שנאמר כי אמרתי וגו'" כוונתו ע"ד שנאמר [אצל אברהם], דעד"ז מצינו התנצלות אצל יצחק. המערכת.