E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
י"א ניסן - שבת הגדול - תש"ס
פשוטו של מקרא
ואונקלוס .. לקח לו שיטה אחרת
הרב אלחנן יעקובוביץ
נחלת הר חב"ד, אה"ק

שמות (כב, ב) בד"ה 'שלם ישלם כו': "ואונקלוס שתרגם אם עינא דסהדיא נפלת עלוהי, לקח לו שיטה אחרת, לומר שאם מצאוהו עדים קודם שבא בעל הבית, וכשבא בעה"ב נגדו התרו בו שלא יהרגהו, דמים לו, חייב עליו אם הרגו, שמאחר שיש רואים כו'".

ויש לעיין מה היה קשה לו לרש"י שהביא התרגום והאריך בו, שהעתיקו ופירשו, ומוסיף לפני זה ש"לקח לו שיטה אחרת". והרי אין דרכו של רש"י להביא בסתם את התרגום ולפרשו, וכמו בפרשתנו להלן כד, יא בד"ה ויחזו את האלקים הסתפק רש"י ב"ואונקלוס לא תרגם כן".

וי"ל בדא"פ, שכיון שסגנון הפסוק נכתב בלשון מליצי ובמשל,

- ואגב, לכאורה זה מהמקומות הבודדים. וכרגע לא ידוע לי עוד מקום, שהלכה חמורה הקשורה עם שפיכות דמים, יהיה כתוב בסגנון של משל ומליצה -

לכן פירש"י כרבותינו.

- וככל ענין בתורה שבכתב שלא נכתב פירושו, למדנו את זה מתורה שבע"פ, כמו בציצית ותפילין וכה"ג. וכן כאן פירשו רבותינו ש"זרחה השמש" הכוונה ש"ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך כשמש הזה שהוא שלום בעולם כו', כגון אב החותר לגנוב ממון הבן בידוע שרחמי האב על הבן כו'".

אבל מכיון שעסקינן בדיני נפשות, ויש פירוש אחר, ונפקא מינה למעשה, י"ל דלכן הביא רש"י גם תרגום אונקלוס - שלפי תרגומו יוצא שיש עוד מקרה שאסור להרוג הבא במחתרת.

ומה שהוסיף רש"י "לקח לו שיטה אחרת", י"ל, דהנה בגמ' סנהדרין (עב, ב) דרשינן פסוק זה בב' אופנים: אופן א': ש"אם זרחה השמש עליו" קשור עם הפסוק שלפניו, דהיינו: "אם במחתרת .. אין לו דמים", מתי, רק אם ברור לך שהוא שונאך - הנרמז בתיבות "אם זרחה השמש עליו", שברור כשמש שהוא שונאך. וזה מדובר באב על הבן, שמן הסתם אינו בא על עסקי נפשות, ומן הסתם אסור להרגו, ורק "אם זרחה עליו השמש" שהוא שונאך, אז (במחתרת) אין לו דמים.

ואופן הב' נדרש כמו שכתוב בפסוק: "אם זרחה השמש עליו - דמים לו", שאז נדרש בהיפוך שמן הסתם בא על עסקי נפשות, וזה בסתם בן אדם (ואפי' בבן על האב), אלא ש"אם זרחה עליו השמש", שאם ברור לך כשמש שאיש זה אינו שונאך אלא אוהבך ואינו בא על עסקי נפשות - אז אסור לך להורגו, "דמים לו".

והנה רש"י לא פירש כאף אחד מהפירושים הנ"ל. שפירש "אם זרחה עליו השמש" (באופן חיובי) - שברור שהוא אוהבך שמן הסתם אינו בא להורגך, וזה באב על הבן, אז אסור לך להורגו, "דמים לו".

ולהעיר שגם תיבת "השמש", לכאורה, מתפרשת אחרת לפי רש"י מאשר בגמ'. שבגמ' תיבת "השמש" מסמלת ענין האור - ש"ברור לך כשמש" (שמאירה ורואים ברור), ולרש"י תיבת "השמש" מתפרשת על "שלום עמך כשמש הזה שהוא שלום בעולם".

ולכאורה תוכן הכללי אחד הוא, ששניהם הכוונה שברור לך.

אבל כד דיקת שפיר, דוקא רש"י פירש ענין השמש על שלום דוקא, והגמ' לא יכולה לפרש על שלום. שהרי לפי הגמ' מתפרש "אם זרחה השמש עליו" גם על הפסוק הקודם ששם מדובר שמותר להרוג - אם ברור לך כשמש שהאב שונא את הבן -, ואיך יפרשו ש"שמש" הו"ע שלום.

משא"כ רש"י מבאר פסוק זה (רק) באב על הבן שיש לו שלום עם הבן כשמש שהוא שלום בעולם. וכפירש"י הוא בירושלמי (כן ראיתי בתורה תמימה). וצ"ע למה נטה (לגמרי) מהגמ' בבבלי.

ואולי י"ל, שכיון שכבר למדנו לעיל בפ' וישלח (בראשית לב, יב) ש"ויזרח לו השמש" ליעקב אבינו, ומביא שם רש"י (בשם המדרש אגדה) "לצרכו לרפאות את צלעתו כמה דתימא שמש צדקה ומרפא בכנפיה", הרי שבדרך כלל הביטוי של ויזרח (לו) השמש הוא לטובה. ולכן גם כאן בפרשת משפטים, בפשוטו של מקרא פירש שהמובן הוא חיובי, שזה משל על "שלום אתך" כשמש שהוא שלום בעולם.

משא"כ בגמ' נדרש לפי (צורך) הענין ולאו דוקא כפשוטו של מקרא (בענין שמש).

ועפ"י הנ"ל יש אולי לומר שכוונת רש"י במה שאומר (ומדגיש) שאונקלוס "לקח לו שיטה אחרת כו'" הוא, שהרי יש כאן ג' פירושים בפסוק זה (כנ"ל בגמרא בבלי וירושלמי) - אבל כל הפירושים הולכים בשיטה אחת שענין אם זרחה השמש הכוונה שברור לך (שאינו בא על עסקי נפשות, או להיפך).

משא"כ לפי אונקלוס התיבות "זרחה השמש" באו להראות על ענין אחר (לגמרי): שהכוונה על עדים, שכשהשמש זרחה עדים יכלו לראותו, ואז התרו בו, ואז "דמים לו", שמאחר שיש רואים אינו בא על עסקי נפשות.

ולהעיר שלתרגום אונקלוס, תיבות "אם זרחה השמש" קרובים יותר לפשש"מ לגבי פירש"י שהשמש הוא משל על "שלום", (וכן הוא גם לפירוש הגמ' (בבבלי) שהם קרובים יותר לפשש"מ, שכשהשמש זורחת יודעים ורואים ברור).

- אף שלכאורה גם לתרגום אונקלוס (ועד"ז בגמ') הוא משל, שהרי בודאי יתכן שעדים יראו אותו בלילה. ואדרבה בפשטות מי שבא במחתרת בא בלילה, ואז ראוהו העדים.

ועפ"ז אולי יש להוסיף למה רש"י טורח להביא ולפרש את תרגום אונקלוס (בנוסף על מה שנתבאר לעיל בדא"פ שזה מפני שלפי' אונקלוס יש עוד אפשרות שלא להרוג את הבא במחתרת), כי לתרגום אונקלוס הפי' ב"זרחה השמש" הוא יותר קרוב לפשש"מ.

ועפי"ז אולי יומתק התחלת דברי רש"י (בד"ה 'אם זרחה השמש עליו'): "אין זה אלא כמין משל (אם ברור וכו')", שלכאורה גם אם רש"י לא היה מקדים "אין זה כו'" גם הייתי מבין שזה משל. אלא שמדגיש שפירושו (עפ"י הגמ' - בעיקר - הירושלמי) הוא כמין משל, משא"כ לפי התרגום לקח לו שיטה אחרת שאינה משל אלא יותר קרובה (עכ"פ) לפשש"מ.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח
היום יום