שליח כ"ק אדמו"ר - שערמאן אוקס, קאליפורניא
א. בגליון האחרון (תתיט - ע' 51) כתב הרשדב"ל שי' להעיר עמ"ש בגליון תתיח בשיטת אדה"ז בגדרי שומע כעונה, ואף שלא העיר על עיקרי הדברים כתב שא"א לבאר שבסי' ריג ס"ב מיירי שלא ידע מראש שהשני מברך, וז"ל "שהרי באופן זה לכו"ע אין השומע יוצא בברכתו, שהרי לא קבעו לאכול יחד ... ע"כ מסתבר יותר שמיירי הכא שקבעו לאכול יחד ... אלא שהוא לא כיון בעצמו אם הוא חושב לצאת בברכת בעה"ב וכו'", עכ"ל וע"ש.
ואף שגברא רבא מסהיד עלי' אבל אני הבנתי אחרת בדברי אדה"ז שם, דלכאו' המעין יראה שמ"ש בסוף סע' ד שם בסוגרים בא לחלוק על כל מה שכתב ע"ע, ובפרט שזהו חשש לדברי האומרים שמצוות של דבריהם א"צ כוונה, ומוכח ששיטה זו אינו עולה בקנה א' עם המבואר שם סעי' א.
ועוד, ואולי העיקר, שמהלשון בסעי' ד וז"ל "כגון מי שנטל פרי בידו לאכלו או מצוה לעשותו וקודם שהספיק לברך שמע ברכה זו מפי אחר" עכ"ל, - קשה להעמיס שמיירי שקבעו לאכול יחד. וכמ"ש בסעי' ב' "להתחבר ולקבוע עצמן לאכול ולשתות יחד הרי קביעותם זו מצרפתם להחשב כגוף אחד וברכה אחת לכולם", עכ"ל.
אלא מחוורתא לכאו' לבאר כמש"כ שם, דמיירי הכא שלא ידע מראש שהשני יברך, ורק שיטת האומרים שמצוות של דבריהם א"צ כוונה רמי' עלי' לפוטרו בברכה זו, וכמו שהארכנו שם.
ב. שם עמ' 69 מביא הרג"א שי' מש"כ אחיו הרב שי' בקובץ אור ישראל בענין הנ"ל - ומכיון שכ' רק תוכן הדברים ואין קובץ הנ"ל תח"י לע"ע קשה להעיר על דבריו, אבל מכיון שכ' כמה דברים מחודשים אמרתי להעיר על עיקרי דבריו ובקיצור.
כתב לבאר שיטת אדה"ז בענין שומע כעונה בכמה מצוות ובפרט בספיה"ע ביסוד (וכפי דבריו "מהלך חדש"), שבזמנינו אין מקיימים ברכת המצוות ע"י שומע כעונה, וכל הדברים המבוארים בשו"ע אודות שומע כעונה הי' רק בזמניהם. ואף שקביעה זו תמוהה כשלעצמה, הרי הוא עצמו בסוף דבריו מביא מנהג רבים לצאת אף היום בשומע כעונה בקידוש ובהבדלה! וכמדומני שבהרבה ק"ק ובפרט אצל אחינו הספרדים נוהגים שהש"ץ אומר כל התפלות בקול רם והקהל יושב ומקשיב ויוצאים אפי' כיום, עפ"י כללי שומע כעונה. ועלה בדעתי שזה שנוהגים בהרבה בתי חב"ד וכדו' שאחרי הסעודה מנגנים כולם בקול רם עכ"פ הברכה הראשונה דברהמ"ז הוא תועלת גדולה - ובפרט לשיטת אדה"ז לחשוש לשיטת הסוברים דמצוות א"צ כוונה - שהרי עכ"פ יוצאים מדין שומע כעונה אלו שלא יודעים לברך.
והא דמדמה כ"ז להמבואר בביאור הלכה סי' ס צ"ע דפשיטא שיש לחלק בין כוונה למתעסק בעלמא, וכמו שהאריכו האחרונים ובפרט בדברי הגר"ח מבריסק הידועים. ואכמ"ל. ואולי מאריך בכ"ז בקובץ הנ"ל אבל כאמור אינו תח"י.
Download PDF