E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ תצוה - שבת זכור - תשס"ב
שונות
סדר חשיבות המזמורים בפסוקי דזמרה
הת' חיים תמרי
תות"ל - 770

בספר "אשכבתא דרבי" (עמ' 89), מביא מהנהגת אדמו"ר נ"ע ימים לפני הסתלקותו, שבתפילת שחרית לאחר אמירת 'ברוך שאמר' פתח הסידור ב'אשרי', "אך הוא שתק ולא התחיל לאמר, והבנתי שבוודאי רוצה הוא במזמור אחר, וע"כ דפדפתי לו והראתי לו על מזמור ד"הללו ד' מן השמים כו'", ונענע בראשו לרמז שע"ז כיוון, ואמר המזמור הזה, ואח"כ דפדפתי והראתי לו באצבעי על ברכת 'ישתבח' ואמר הברכה".

ובהע' שם מעיר, שלכאו' הנהגה זו צע"ג, שהרי כפי המבואר בשו"ע (סי' נב) אדם שאחר לבית הכנסת ויכול להספיק לומר רק חלק מ'פסוקי דזמרה' יאמר 'אשרי', ואם יכול יותר יאמר גם "הללו א-ל בקדשו", ואם יכול יותר יאמר גם "הללו ד' מן השמים". וכאן בהנהגת אדמו"ר נ"ע, אמר רק "הללו ד' מן השמים, שהוא הג' בסדר הנ"ל.

והנה באמת, אין מאיתנו יודע אפי' אפס קצהו ושמץ מן הנהגות רבותינו נשיאנו וכו' (ובפרט בהנהגות שלא נהגו בפרהסיא). אבל מכיון שכבר נשאלה השאלה, אולי י"ל ע"פ דברי אדה"ז (סי' נא ס"א) בטעם אמירת 'אשרי' בתפילת שחרית, דהוא ע"פ מאמר הגמ' (ברכות ד, ב) "דכל האומר 'תהלה לדוד' ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב". ואשר ע"כ, מכיון ש(ע"פ הוראת הרופאים וכו' ע"ש) לא אמר אדמו"ר נ"ע את ה'תהלה לדוד' שאחרי שמו"ע, הנה ממילא כבר לא קיים אמירת 'תהלה לדוד' ג"פ, וע"כ אין עדיפות לומר זה בתפילה*.

אלא שעדיין צ"ע, דלכאו' הרי (אפי' אי כנ"ל שלא הי' ב'אשרי' המעלה דאומר ג"פ וכו') מה עדיפות יש ב"הללו ד' מן השמים" על 'אשרי'. אלא שי"ל שהרי על מאמר ר"י (שבת קיח, ב) "יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום . . כי קאמרינן בפסוקי דזמרה" - פרש"י "פסוקי דזמרה: שני מזמורים של הילולים "הללו את ה' מן השמים" "הללו א-ל בקדשו" (ועיין ג"כ שו"ע אדה"ז סי' נב ס"א). ולפ"ז הרי עדיף עכ"פ לומר א' משני מזמורים אלו, מאשר אמירת 'אשרי' (באי כבנדו"ד לא מתקיים אמירת אשרי ג"פ),- אלא שעדיין צ"ע, שהרי כנ"ל הסדר בשו"ע הוא, שאמירת "הללו א-ל בקדשו" קודמת לאמירת "הללו ד' מן השמים" - אלא שי"ל שהרי א' הטעמים לאמירת פסוקי דזמרה הוא (כפי שכותב אדה"ז בסי' נא ס"א) ע"פ דברי הברייתא (ברכות לא, א) "אין עומדים להתפלל . . אלא מתוך שמחה של מצווה", ומבאר אדה"ז (בסי' צג ס"ב - ע"פ פרש"י) "כגון דברי תנחומים של תורה, כגון סמוך לגאולת מצרים או סמוך ל'תהלה לדוד' שכתוב בו רצון יראיו יעשה שומר ה' את כל אוהביו" וזה לא נמצא ב"הללו א-ל בקדשו", משא"כ בסיום "הללו ד' מן השמים" שמסתיים "וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו...".


*) אין זה מסתבר כלל, דהרי הטעם דאמרינן 'אשרי' ג"פ, הוא, דאז יכוון לכל הפחות פ"א, וכמבואר בפנ"י ברכות שם ועוד, וראה לקו"ש חי"ח פ' פנחס ד' ועוד. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות