E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויקהל פקודי - פרשת החודש - שבת חזק - תשס"ב
פשוטו של מקרא
"וישא עיניו" מרחוק או מקרוב ?
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרשת מקץ (מג, כט) נאמר: "וישא עיניו וירא את בנימין אחיו וגו'". ולכאורה הלשון "וישא עיניו" תמוה קצת; שהרי מדובר כאן שכל האחים כולל בנימין כבר עמדו לפני יוסף, והוא התחיל לדבר עמהם ועוד שהשתחוו לפניו, ולכאורה הספיק לראות כל אחד מן האחים בפרטיות כשהשתחוו לפניו.

ואם כן, מהו הלשון של "וישא עיניו" שמורה על ראי' מרחוק ולא מקרוב וכי בנימין לא עמד יחד עם כל אחיו כשדיבר יוסף עמהם, וכי הוא לא השתחווה לפניו כשהם השתחוו?

ולהעיר, שמצאתי הלשון של "נשיאת עינים" עוד שלושה עשר פעמים בכל התורה: בספר בראשית; (א) "וישא לוטו את עיניו וירא את כל ככר הירדן" (יג, י). (ב) "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה" (שם, יד). (ג) "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים . . וירץ לקראתם" (יח, ב). (ד) "וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק" (כב, ד). (ה) "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל" (שם, יג). (ו) "ותשא רבקה את עיני'" (כד, סד). (ז) "ואשא עיני וארא בחלום" (לא, י). (ח) "ויאמר שא נא עיניך וראה" (שם, יב). (ט) "וישא יעקב עיניו וירא" (לג, א). (י) "וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים" (לז, כה).

בספר שמות; (יא) "וישאו בני ישראל את עיניהם" (יד, י).

בספר במדבר; "וישא בלעם את עיניו" (כד, ב).

בספר דברים; "ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה" (ג, כז).

ובכל מקומות הנזכרים לעיל, מדובר בענין ראי' מרחוק, ועל כל פנים, לא בנוגע לראי' מקרוב. ולמה לא פירש רש"י כלום בנוגע לזה. ועוד אינו מובן, שקודם פסוק זה, בפסוק (מג, טז) נאמר: "וירא יוסף אתם את בנימין". והנה לכאורה הי' ראי' זו על כל פנים קצת רחוקה מן האחים, כדמשמע מפשטות הענין, ועל כל פנים לא הי' בקירוב מקום כמו הראי' שבפסוק (שם, כט) הנ"ל, ששם דברו ממש עם יוסף, ואם כן למה לא נאמר בפסוק זה "וישא עיניו".

ואולי כדאי להעתיק כאן עוד קושיא בנוגע לשני פסוקים אלו, שראיתי בחומש בשם "אוצר הראשונים". (הגם שבאמת לא הבנתי התירוץ שם). וז"ל שם על פסוק (מג, כט): "ומה הוצרך לומר "וירא את בנימין" והלא כבר נאמר: "וירא יוסף אתם את בנימין", אלא שינה בדברים כדי לחדש בהם דבר, שהראה עצמו כמתנכר עליו. (ר' מנחם)", עכ"ל. ואולי בתירוצו יתורץ גם השאלה ששאלתי.

ומי הוא רבינו מנחם הנ"ל, מביא בסוף החומש הנ"ל בתולדות המחברים, וז"ל: "רבינו מנחם - מדרש שכל טוב". "שכל טוב - פירוש קדמון על התורה כת"י מהרב מנחם ב"ר שלמה, חיברו שנת ד'תת"צ, ומזכיר פירושי רבי חננאל..." - כ"כ החיד"א בשם הגדולים (מע' סי' ע' ס"ו).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות