E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
רמב"ם
בדין דמעכשיו ולאחר ל' יום
הת' נחום טננבוים
תות"ל - 770

רמב"ם (פ"ז מאישות הי"ב): "האומר לאישה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום בדינר זה, ובא אחר וקידשה בתוך הל' יום, הרי"ז מקודשת מספק לשניהם, לפיכך שניהם נותנין גט בין בתוך השלושים יום ובין לאחר השלושים יום. הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר כ' יום, ובא אחר ואמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר י' ימים, אפילו הן מאה על הסדר הזה קידושי כולן תופסין בה, וצריכה גט מכאו"א, מפני שהיא מקודשת לכולן בספק".

והנה מש"כ הרמב"ם (בדין הא') דמקודשת לשניהם מספק, משמע שפוסק כרב (קדושין נט, ב), דספק הוא אם כשאומר (מעכשיו ו)לאחר ל' הוא תנאי ולכן מקודשת לראשון, או חזרה ומקודשת לשני.

ולכאורה צ"ע, דבהלכות מכירה (פ"ב ה"ט) כתב, דבאמר לי קנה מעכשיו ולאחר ל' יום קנה ואפי' היתה עומדת באגם ביום ל', "שזה כמי שהקנה מעתה על תנאי נעשה התנאי נתקיים הקנין וכו'".

וא"כ האיך פסק כאן שזהו ספק (וכן הקשה הלח"מ שם עיי"ש).

עוד יש להבין, דאם ספק הוא שמא תנאי הוא, א"כ לא יועיל גט שיתן קודם ל' יום, שהרי עדיין לא חלו הקידושין לגמרי (וכמ"ש בתשובות הרשב"א סי' תשז), וא"כ מהו שכתב הרמב"ם ש"שניהם נותנים גט בין בתוך הל' יום וכו'".

לכן, מסתבר לומר שהרמב"ם פסק כר"י שהובא בגמ' לקמן, שלשיטתו הקידושין חלים לגמרי, ולכן גבי מכירה יועיל אף שעומדת באגם (ומש"כ שם כוונתו דהוי כעין תנאי אבל ודאי חל לגמרי), ויובן מה שמועיל כאן הגט שכותב קודם כלות הל' יום.

אמנם - כמובן - נצטרך להבין מה כוונתו במה שכתב כאן שהיא מקודשת לשניהם מספק, דהרי הגמ' מבארת כוונת ר"י שקדושין כאלו - שאמר מעכשיו ולאחר ל' - הרי"ז נותן מקום שיתפוס קדושין לאחר ואין כאן ספק, וצריכה להיות מקודשת לשניהם – וממילא צריכה גט משניהם בתורת ודאי.

וכך גם יש להקשות על דברי הרמב"ם בקידש מעכשיו ולאחר ל', והשני מעכשיו ולאחר כ', והשלישי מעכשיו ולאחר י' וכן הלאה שפסק שמקודשת לכולם מספק; ושוב, אי ס"ל כרב, הרי להדיא בגמרא שמהשני אינה צריכה גט, שהרי ממ"נ אינה מקודשת לו. ואם סבר כר"י – שכל חד וחד רוחא לחברי שבק - אין כאן ספק.

והאריכו בזה הנ"כ, ומידי דוחק לא יצאו.

ב. ונראה לומר, שודאי פסק הרמב"ם כר"י שכשאומר מעכשיו ולאחר ל' יום, הרי שמצד דעת המקדש הרי היא מקודשת מעכשיו בודאי כיון שרק רווחא שבק לחבריה, וכשעוד אדם (כדין הראשון דהרמב"ם) או כמה בנ"א (כבדין השני) מקדשים כך, היתה צריכה גט ודאי משניהם, דכולם כוונתם לקדשה עכשיו.

ומה שכתב הרמב"ם שספק הוא, כוונתו מדין אחר1:

דהנה בתוס' (ס, א, ד"ה אפילו) הקשו, דלדעת ר"י דמקודשת לכולם כיון דרווחא שבק לחבריה; הא אין כאן – לכ"א – קידושין גמורים ודומה לחצייך מקודשת, דאמרינן לעיל (ז, א) דאינה מקודשת, ותי' – דהכא לא שייך בגוף האשה כלל, ולכן לא דמי.

והנה בביאור הסוגיא דחצי אשה ביארנו (גליון ח'), דלכאורה בקדושי חצי אשה יש חסרון הן במעשה הקידושין - שלא קידש אשה שלמה - והן בחלות הקדושין - שלא חלו בשלימותם.

והסקנו שהרמב"ם שלמד בביאור הגמרא שמן הפסוק "כי יקח איש אשה" למדנו שצריך שהאיש יקדש אשה שלמה, אבל אם הוא קידש אשה שלמה, אבל חלות הקידושין יהיו רק בחצי אשה, נשארה הגמ' בספק, דשמא אין זה חסרון.

לפי"ז מבואר היטב בנדו"ד שלא שייך לומר שחיסר במעשה הקידושין, שהרי קדש אשה שלמה, וכמו שכתבו התוס', ולכן אי אפשר למעט מ"אשה". אמנם בחלות הקדושין ודאי חסר, שהרי "רווחא שבק לחבריה". וכיון שכך - אף שפסק הרמב"ם כר"י שבאומר מעכשיו ולאחר ל' יום כוונת המקדש שתהא מקודשת מעכשיו (ורק השאיר רווחא לחבריה) - מ"מ ספק מקודשת היא, שהרי אין חלות קדושין גמורים, וזה הרי ספק אם יועילו כאלו קידושין (וכמו שפוסק הרמב"ם בפ"ג ה"י, גבי שני חצייך בפרוטה).

ג. לפי"ז גם יש לבאר בפשטות את הרמב"ם (בהלכה יג), דהאומר הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני . . הרי"ז מקודשת בספק", וה"ה כתב, שיש שפסקו שתהא ודאי מקודשת כר' יוחנן. ולפי"ד מבואר דגם לרמב"ם שפסק כר"י, מ"מ ה"ה ספק מקודשת, כיון שהקדושין אינם קדושין גמורים, שהרי משייר מקום לאחר. ואף שמן הפסוק "אשה" א"א למעט קדושין אלו, מ"מ הגמ' נסתפקה שמא כלל א"א לכאלו קדושין.


1) הבא לקמן מיוסד על דברי הצפע"נ כאן שהרמבם פסק כר"י, אך יש כאן את החסרון של שיור בקידושין, כבה"ג (הובא לקמן בפנים) [אבל לא ביאר שם הא גופא אמאי אינה מקודשת בודאי גם בהי"ג, וכמ"ש ה"ה דאם פסקינן כר"י צ"ל מקודשת], ואפשר דכוונתו למה שכתבנו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות