E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויקרא - י"א ניסן - תשס"ד
הלכה ומנהג
מנהגי עיבור
הרב לוי יצחק הכהן זרחי
ר"מ בישיבת תות"ל - חובבי תורה

הודעה להרבי

א. בקובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון וכו' ע' 13: "מקובל אצל אנ"ש . . אשר עד סוף חודש השלישי ותחלת הרביעי לא יכתבו בהפ"נ וצעטלען מעניני עבור". והוא מאג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ט ע' תנא.

והנה, מצאתי באג"ק כ"ק אדמו"ר ח"ה ע' רכא: "ה) כשתתעבר אשתו בשעה טובה ומוצלחת יודיע לכאן, למען למסור את זה על הציון . . ". ומשמע מיד, ע"ד ההוראות שלפנ"ז. ויתכן שהי' הוראת שעה.

אמירת הקאפיטל למנצח יענך בק"ש

ב. בענין אמירת קאפיטל למנצח יענך בק"ש כשאשתו מעוברת, יש לשאול:

א) האם זהו הוראה לכל אחד, או האם הוראה זו נאמרה רק כשיש בעיות בבריאות אשתו?

ב) האם צריך לאמרו דוקא לפני המפיל (ובסמוך לו [ע"ד תהלים לפני השינה בליל יוהכ"פ]), או האם שייך לאמרו לפני או (עכ"פ מיד) לאחרי ק"ש?

ג) זה שחוזר עוה"פ על הפסוק יענך - האם חוזר רק על פסוק השני או גם על פסוק הראשון?

הנה מובא בקובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון וכו' ע' 13: "כשתתעבר, הנה בק"ש שעהמ"ט יאמר קודם ברכת המפיל הקאפיטל תהלים למצח יענך, וכשיגמור הקאפיטל יחזור עוה"פ על הפסוק יענך". ומציין לאג"ק ח"ד ע' תנד. תצב. ח"ה ע' קה. רכא.

ולפום ריהטא דלישנא יוצא שזהו לכל מי שאשתו מעוברת, דוקא לפני המפיל וחוזר רק על פסוק השני.

אבל: א) יפה העיר הרב י. קרסיק בספרו "הבית היהודי" ע' 503 הע' 17 שבכל מקומות שצויין שם מדובר בבעי' בבריאות אשתו1 (והוסיף מח"ו ע' קה - יו"ד סיון תשי"ב).

ב) אני אוסיף שבמכתב הראשון שצויין שם - כתוב לאמרו קודם קריאת שמע.

[ומעניין שבהמפתח כללי באג"ק ח"כ ערך למנצח כתב על הכל "בלילה קודם ק"ש" ולא חלי ולא מרגיש שהמדובר קודם המפיל].

ג) ובנוגע זה שבכל המקומות נאמר (רק) שיחזור על פסוק (השני) יענך - נוכחתי לראות ב"היכל מנחם" ח"ג ע' קצ (כ"ד סיון תשי"ג): "והוא יאמר בכל יום בק"ש שעל המטה קודם ברכת המפיל את הקאפיטל למנצח גו' יענך גו' ולחזור אח"כ עוד הפעם את הפסוק למנצח גו' יענך גו' - הנה לפום ריהטא דלישנא יש להסתפק קצת עם יחזור על שני הפסוקים (אף שכתוב "הפסוק"). ותאריך המכתב מאוחר מכולם.

לסיכום: ע"פ מה שהובא לעיל נראה שזה שייך רק למי שיש לאשתו בעיות בבריאותה, ויכול לאמרו (עכ"פ בשעת הדחק) לפני ק"ש (כהמכתב הראשון), ומיד לאחרי ק"ש לכתחילה (?). ולולי דמיסתפינא הייתי מייעץ לחזור על ב' הפסוקים. אלא, דכיון שיתכן שיש לזה כוונות מיוחדות כו' (רק שהוא מחשב כוונה כללית) ומי יעלה בהר ה' כו', ולא אשתמיט בכל א' מד' מכ' האחרים רמז לחזור גם על פסוק הראשון - שוא"ת עדיף.

כל זה הוא מה שנראה לפענ"ד, ולמעשה ישאל אצל מורה הוראה.

פתיחת הארון בחודש התשיעי

ומ"ש בהבית היהודי שם הע' 14 בנוגע המנהג לפתוח הארון בחודש התשיעי ש"יש אומרים שכ"ק אדמו"ר מחק את המנהג" - כך שמעתי מפורש מפי המחבר שהכניס מנהג זה בהקובץ להגהה, והועבר עליו הקולמוס בסימן כזה: X.


1) בח"ד ע' תנד (ד' אלול תיש"א): "בו מודיע ע"ד מצב בריאות זוג' שתי' ומוסג"ב ג"כ פ"נ בעדה . . ובטחוני חזק שיבשרני בשורות טובות מהטבת מצב זוג' תי'". עוד נאמר שם שיאמר קודם קריאת שמע. ע' תצב (כ"ג אלול תיש"א): קבלתי מכתבו . . עם הפ"נ המוסגר בו. "בקשעהמ"ט יאמר (קודם המפיל כמובן) . .". ח"ה ע' קה (כ"ו כסלו תשי"ב): "במענה על הודעתו ממצב בריאות זוגתו תחי', הנה יה"ר . . ובטח ממלאה אחרי הוראת הרופאים. והצעתי - אשר בלי פרסום בדבר - הנה יאמר בכל יום בק"ש שעל המטה קודם ברכת המפיל". ע' רכא (ט"ו שבט תשי"ב): "במענה על מכתבו שבו כותב ג"כ ע"ד מצב אשתו תחי', הנה ישאל דעת רופא מומחה . . ד) כשתתעבר, הנה בק"ש של המטה יאמר קודם ברכת המפיל...".

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
הגדה של פסח