E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ חיי שרה – מבה"ח כסלו - תשס"ו
פשוטו של מקרא
ותהי לו לבת”
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק

איתא בזהר ח"ג (תצא רעט, א), [אמר רבי שמעון לרעיא מהימנא:] "בת קול בגלותא, עד דתיתי אנת לגבה [עד שאתה תבא אליה לגאול אותה], דאנת קול דילה [שאתה הקול שלה, והטעם שנקראת בת], דכל אשה בת בעלה [שכל אשה נקראת בת לבעלה, כמה דאת אמר [כמו שנאמר בשמואל ב, יב, ג], ותהי לו לבת".

והנה בשמואל שם נאמר "ותהי לו כבת", ואמנם ב'ניצוצי זהר' שם, (אות יז), מתקן בזהר, שבמקום 'לבת' צ"ל 'כבת'. וכ"ה בפירוש 'מתוק מדבש' שם, שמתקן אפילו בנוסח הזהר כמו שכתוב בפסוק שלפנינו: 'כבת'. [בהוצאה הקודמת שנת תשנ"ט, טרם תקנו בתוך הנוסח, אלא ציינו לזה בסוגריים בלבד].

ונראה דאין שום צורך בתיקון, ובאמת צ"ל 'לבת', ואין כאן שום טעות, וע"ד דאיתא באגרת הקדש (סי' כא) שכתב רבינו הזקן: "הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים". – וכתב בס' 'שיעורים בספר התניא' (ח"ד עמ' 1654) שכ"ק אדמו"ר זי"ע מציין ב'הערות ותיקונים' לעיין בפסוק במשלי (י, טז), ושם נאמר: 'פעולת צדיק לחיים' (ולא המלה 'צדקה' כי אם המלה 'צדיק'), ובמשלי (יא, יא) נאמר: 'כן צדקה לחיים', שם אכן נאמר 'צדקה לחיים', אבל המלה המקדימה היא לא 'פעולת צדקה' כי אם 'כן צדקה'.

והרבי זי"ע ב'הערות ותיקונים' שם אומר: 'וצע"ג', שכן בשני הפסוקים לא נאמר הלשון 'פעולת צדקה לחיים', שרבינו הזקן מביא כמקרא מלא, 'פעולת צדקה לחיים'.

ומסיים שם, שכפי הנראה אין הרבי זי"ע רוצה להסתפק במה שיכולים לפרש ש'פעולת צדיק' היא צדקה, וכשהפסוק אומר ש'פעולת צדיק לחיים' הכוונה שהפעולה של צדקה (ע"ד כמ"ש בתהלים (יא, ז) 'צדיק ה' צדקות אהב') לחיים, כיון שאם אומרים 'מקרא מלא דיבר הכתוב' צריך הדבר להיות בפירוש בפסוק, בלי ההוספה שפעולתן של צדיק היא צדקה, ולכן זה 'צע"ג' שבפסוק אין אין אנו מוצאים המלים 'פעולת צדקה לחיים', ע"כ.

ואמנם לולי שרבנו הזקן היה כותב 'מקרא מלא דיבר הכתוב' מעיקרא לא הוה מקשים כלל ע"ז שכתב 'פעולת צדיק לחיים', הגם שאין אנו מוצאים מלים אלו ברצף בפסוק אחד. – ועד"ז בנדו"ד, הגם שבשמואל נאמר 'ותהי לו כבת' (ולא 'לבת'), מ"מ מצינו במגילת אסתר (ב, ז) שנאמר: "ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת", דשם אכן נאמר 'לו לבת', אבל המלה המקדימה היא לא 'ותהי לו', כי אם 'לקחה מרדכי לו' – והיינו שהפסוק בזהר מורכב מס' שמואל ואסתר יחדיו, ועד"ז הפסוק באגרת הקדש מורכב משני הפסוקים שבמשלי.

והנה בגמ' מגילה (יג, א) נאמר על מה שכתוב 'ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת': "תנא משום רבי מאיר, אל תקרי לבת אלא לבית [כלומר, בסופו של דבר לקח אותה לו לאשה], וכן הוא אומר 'ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה, ותגדל עמו ועם בניו יחדיו, מפתו תאכל ומכוסו תשתה בחיקו תשכב ותהי לו כבת (שמואל ב, יב, ג) 'משום דבחיקו תשכב הוות ליה לבת? אלא לבית, הכי נמי לבית [שהכוונה 'כבת' בלשון נקיה, ועניינו כבית – כאשה וה"נ 'לבת' משמעו לבית - לאשה].

והנה בזהר שם מפרש, לפי שהיא מאורשה לך, לכן היא נקראת בת שלך, כי עדיין לא נכנסת עמה לחופה, כי בעוד שאין הבעל עושה לאשתו כלי היא נקראת בת, אמנם אחרי שעשאה כלי אזי אל תקרי 'לבת' אלא 'לבית', וע"ש במתוק מדבש.

ולפי"ז י"ל דהזהר העדיף להביא את תיבת 'לבת' מאסתר ולא תיבת 'כבת' משמואל, כי הנדון הוא לא רק 'כבת' בכ"ף הדמיון – 'כמו בת' אלא 'בת', וזאת הגדר דתקופת האירוסין, ואח"כ כשנכנסת עמה לחופה אזי 'ותהי לו לאשה' – אל תקרי 'לבת' אלא ל'בית', כי אין בית אלא אשה – עי' שבת (קיח, ב) אמר רבי יוסי, מימי לא קריתי לאשתי אלא ביתי ע"ש, ובריש יומא, 'ביתו זו אשתו' – ולא 'כאשתו' אלא 'לבת' לאשה.

ועי' שבת (קכח, א) "דאמר רחמנא ונתן הכסף וקם לו". וכתבו התוס' שם (ד"ה ונתן): "אין הפסוק כן אלא 'ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו' (ויקרא כז, יט), ודרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר, כי ההיא דפרק הדר (עירובין סה, א) 'רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי שנאמר בצר אל יורה' ובפרק הרואה (ברכות נה, ב) שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה", עכ"ל. – ועד"ז בנדו"ד הזהר העדיף לקצר ולומר: 'ותהי לו' [מס' שמואל] מאשר לצטט הכל מאסתר: 'לקחה מרדכי לו', - וגם שבנוגע לתוכן דבר, הזהר מתאים יותר 'ותהי' מאשר 'לקחה מרדכי' כמובן, וא"ש.

ולהעיר שגם בגמ' דמגילה הנ"ל כשמביא את הפסוק 'ותהי לו כבת' מיד שואלת: משום דבחיקו תשכב הוות ליה לבת? (ומתרצת) אלא לבית, - ולכאו' הול"ל כבת - כבית – כלשון הפסוק? – אלא שמפאת תוכן הדברים הגמ' מיד שינתה ל'לבת' – 'לבית', כי מיירי ב'אשה' ולא ב'כאשה'.

והנה במה שכתבו התוס' ש'דרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר', נראה דאין הכוונה שאין זה לשון הכתוב בשום מקום, והש"ס כתבו תמצית לשון הכתוב במילים שלהם [כפי שהבינו בהערות בש"ס מהדורת שוטנשטיין הערה 10 שם], כי איך יתכן לומר 'דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו', בזמן דרחמנא אמר רק 'וקם לו' בלבד – ותיבות 'ונתן הכסף' אמרו הש"ס במילים שלהם שהם רק תמצית לשון רחמנא בכתוב ד'ויסף חמישית כסף ערכך עליו'?

והנראה בזה לבאר בהקדם מ"ש בזהר ח"ב (יתרו פז, א): "תנינן אורייתא כולא שמא קדישא היא, דלית לך מלה באורייתא דלא כליל בשמא קדישא" עכ"ל – ועי' רמב"ן בפתיחה פי' עה"ת "שכל התורה שמותיו של הקב"ה", - והוא עפ"י זהר הנ"ל.

וראה בהקדמת הרמב"ם בפירוש המשנה לפרק חלק (יסוד השמיני) שכתב: "כל התורה הזאת המצויה בידינו . . היא כולה מפי הגבורה . . ואין הפרש בין "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען (בראשית י, ו) "ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד (שם לו, לט), "ותמנע היתה פילגש (שם יב), ובין "אנכי ה' אלקיך" (דברים ה, ו) ו"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (שם ו, ד), כי הכל מפי הגבורה, והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה", עכ"ל.

ועפי"ז נראה שהפסוק "ונתן הכסף וקם לו" אמנם אינו מופיע בכתוב בשום מקוף ברצף אחד, מ"מ המילים "ונתן הכסף" אינם לשון הש"ס במילים שלהם, אלא שהם ג"כ מילים שכתובים בתורה שנמצאים במקומות אחרים. – דתיבת 'ונתן' מופיע בראשונה בבראשית (כח, כ) 'ותיבת הכסף' מופיע בראשונה ביהושע (ז, כא), והרי כל התורה הם שמותיו של הקב"ה, לפיכך שייך בזה לומר 'דאמר רחמנא', אבל בתיבות שאינם בכתובים בתורה באמת לא שייך לומר 'דדרך הש"ס לקצר בלשון קצר' מדעת עצמם.

וה"נ מה שהביאו התוס' מעירובין (סה, א): "שנאמר בצר אל יורה", שכתב רש"י שם (ד"ה בצר): "בדקתי אחר המקרא זה, ואינו בכל הכתובים, ושמא המקרא הזה בן סורא הוא", עכ"ל – וע"ש בתוס'. מ"מ תיבת 'בצר' מופיע בראשונה (בדברים ד, ל) – ו'אל' מופיע בבראשית (טו, א) – ו'יורה' מופיע בדברים (יא, יד).

וה"נ מה שהביאו התוס' מברכות (נה, ב): "לקיים מה שנאמר 'כל החלומות הולכים אחר הפה', ומקשה הגמרא; 'אטו כל החלומות הולכים אחר הפה' קרא הוא [שיאמר עליו "שנאמר" הלא אינו במקרא] – ומשיבה הגמרא: אין [אמנם אין נוסח הפתגם מן המקרא, אבל עניינו מפורש במקרא], וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר, מנין שכל החלומות הולכין אחר הפה, שנאמר (בראשית מא, יג) "ויהי כאשר פתר לנו כן היה. ואינו מובן תירוץ הגמ', שהרי סוף סוף אין כלל קרא בתורה של 'כל החלומות הולכים אחר הפה' וא"כ מה השיבה הגמ' שיש פסוק אחר?

ברם לפי הנ"ל א"ש דבאמת המילים 'כל החלומות הולכים אחר הפה' אינם מופיעים בקרא ברצף אחד, אבל כל המילים האלה אמנם נמצאים בתורה במקומות שונים – "שכל התורה שמותיו של הקב"ה" כנ"ל, ולפיכך אפשר לומר ע"ז, שנאמר כיון דתוכן הדברים נמצאים בפסוק ד'ויהי כאשר פתר לנו כן היה', וכהך דזהר ואגה"ק הנ"ל, ולק"מ.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות