E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ מקץ - חנוכה - תש"ע
לקוטי שיחות
נכדי יעקב שלא היו מבנות כנען [גליון]
הרב מנחם מענדל רייצס
משפיע בישיבת תות"ל קרית גת, אה"ק

בגליון תתקפח עמ' 19 הערתי בענין דברי רש"י בפ' ויחי (נ, יג) שיעקב צוה שרק בניו ישאו ארונו ולא אחד מנכדיו "שהם מבנות כנען", והבאתי את שיטת כ"ק אדמו"ר בהבנת דברי רש"י - שכוונתו שאכן כל נכדי יעקב היו מבנות כנען (אליבא דר' נחמיה) [מלבד מנשה ואפרים שאכן כן השתתפו בנשיאת ארונו של יעקב כהמשך דברי רש"י שם], ולפי זה נמצא שכמה מפירושי רש"י במק"א הם לא לשיטת ר' נחמי' אלא לשיטת ר' יהודה בלבד, עיי"ש בארוכה (לקו"ש ח"ה ע' 228 בהערה 3, וש"נ).

וע"ז הקשיתי (והיא בעצם קושיא של הנחלת יעקב על אתר), איך אפשר לומר שאכן כל נכדי יעקב היו מבנות כנען וזהו הטעם שלא ישאו ארונו - בשעה שיש לנו את פרץ וזרח בני יהודה שאמם תמר איננה כנענית אלא היא בתו של שם, כמפורש ברש"י פ' וישב לח, כד.

ובגליון האחרון יישבו קושיא זו בב' אופנים, אמנם במחכ"ת דהמשיבים אין תשובתם מתקבלת על הדעת, ועל הסדר:

א) רצו לבאר, ששאני פרץ וזרח שעיבורם היה ללא קידושין כו', ולכן פשוט שאין מתאים שישאו את ארונו של יעקב, אף שאינם מבנות כנען.

וכנראה שהמשיב כן לא עיין בלקו"ש בפנים, ששם מפורש: "מפשטות לשון רש"י "ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען" משמע שהטעם על כל "אחד מבניכם" הוא "שהם מבנות כנען"". עכ"ל. הרי שלדעת כ"ק אדמו"ר בהבנת דברי רש"י - אין להוסיף טעם לאי נשיאת ארון יעקב, מלבד הטעם היחיד שרש"י מפרש: "שהם מבנות כנען".

נוסף על כך, גם מצד הסברא אין נראה לומר שנחשבים פרץ וזרח כאילו יש בהם איזה חסרון בגלל האופן שבו התעברה אמם כו', שהרי כמפורש בדברי רש"י כמ"פ כל הענין היה מסובב ישר מאת הקב"ה, וכפי שמבאר כ"ק אדמו"ר בארוכה (לקו"ש ח"ה ע' 185 ואילך. וש"נ) שיהודה ותמר לא נכשלו בשום איסור ערוה כו', והרי מהם יצאו דוד המלך כו' ועד מלך המשיח מהרה יגלה (אכי"ר).

וראה גם לקו"ש ח"ל עמ' 114, שמבאר שם דברי רש"י בפ' וישב שמדגיש שתמר לא הצטערה הרבה בצער העיבור, וז"ל: "כשלומדים בפ' וישב פרטי הסיפור אודות עיבורה של תמר - מתעוררת תמי' גדולה: העיבור דרבקה היה בתכלית הצניעות, ואילו עיבורה של תמר הי' באופן הפכי - וכיצד יתכן שרבקה סבלה בצער העיבור ימים מלאים, ותמר ילדתם "לחסרים", לז' חדשים?

ולכן הוצרך רש"י לחזור ולהדגיש בפ' וישב, שלמרות אופן עיבורה של תמר, הפירוש ד"ויהי בעת לדתה" הוא "לחסרים" - וטעם הדבר, שזהו מצד הנולדים, כהמשך הכתוב "והנה תאומים בבטנה - מלא ולהלן תומם חסר לפי שהאחד רשע אבל אלו שניהם צדיקים". עכ"ל.

הרי מובן מכאן, שאדרבה: לא זו בלבד שהנולדים לא נפגמו בגלל אופן העיבור, אלא להיפך - כיון שהנולדים עצמם הם צדיקים הרי זה השפיע גם על העיבור עצמו שיהיה באופן קל יותר. ולכאורה מפורש הדבר בפשוטו של מקרא בסוף מגילת רות - שבירכו את בועז "ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה", הרי שזה נחשב ברכה ומעלה ולא גנאי וחסרון ח"ו.

ועכ"פ, ברור שאם ס"ל לרש"י שזה הטעם שפרץ וזרח לא נשאו את ארון יעקב, היה לו לפרש זאת, כיון שיש בזה חידוש.

ב) עוד רצו ליישב, שבאמת דברי רש"י בפ' וישב על זה שתמר היתה בתו של שם - הם רק אליבא דר' יהודה, שהשבטים נזהרו מלישא כנעניות; אך לדעת ר' נחמיה שכל השבטים נשאו כנעניות, שפיר אפשר לומר שגם תמר היתה בת כנען.

אך יישוב זה אינו מובן כלל:

זה שרש"י מזכיר את העובדה שתמר היתה בתו של שם – הוא כדי להסביר למה "ותשרף", שע"ז מפרש - "בתו של שם היתה שהוא כהן לפיכך דנוה בשריפה" (וראה לקו"ש שם בארוכה). אם כן, אם לפי ר' נחמי' לא היתה תמר בתו של שם, היה רש"י צריך לפרש טעם אחר על שריפתה!

אלא מאי, נאמר שלפי ר' נחמי' היא היתה בתו של כהן כנעני (?) - אם כן, למה בכלל הוצרך רש"י להזכיר שמו של שם, היה צריך לומר בקיצור: "בת כהן היתה לפיכך דנוה בשריפה", ולמה הוצרך להזכיר את שמו של הכהן שאז הדברים מתאימים רק לשיטה אחת?! [ובפרט לפמ"ש בקובץ הנ"ל שבתור בתו של שם הרי שהיא היתה מבוגרת מאוד בשנים כו' - שבוודאי היה לרש"י להשמיט את שמו של שם שיתאים יותר לפשש"מ].

ועכצ"ל שדברי רש"י על כך שתמר היתה בתו של שם מתאימים הם לכל השיטות, ודוקא לפיהם מובן למה "הוציאוה ותשרף". וא"כ שוב הדרא קושיא לדוכתא, שגם אליבא דר"נ הרי פרץ וזרח לא היו מבנות כנען, ולמה איפוא לא נשאו את ארון יעקב?

ומענין לענין באותו ענין:

בלקו"ש ח"ה ע' 268 מסביר כ"ק אדמו"ר את הטעם שרש"י לומד בפשטות (בפ' וישלח לה, יז), שעם השבטים נולדו תאומות, וכדעת ר"י;

ומבאר, שכיון ופשוט היה לרש"י שהשבטים לא נשאו מבנות כנען, ולא מצינו שילכו למקום אחר כדי לקחת נשים, הרי מזה מוכרח שנולדו עמהם תאומות ואותם נשאו לנשים.

ובהערה 33 שם: "ואין לומר שנשאו נשים שלא מז' האומות אלא מאלו שבאו לארץ כנען מארצות אחרות - כי ע"ד הפשט לא היו שם כאלו". עיי"ש בארוכה.

ולפום ריהטא לא זכיתי כ"כ להבין הכרח זה:

הרי ביהודה מוצאים אנו במפורש שהוא מצא אשה שאינה מבנות כנען (ראה רש"י וישב לח, ב שפירש "כנעני" - "תגרא", היינו שאשת יהודה לא היתה כנענית אלא רק בת סוחר); וכן מצא כלה לבניו - תמר - שגם היא היתה מבנות שם ולא מבנות כנען; אם כן, כיון שביהודה מפורש הדבר שהצליח למצוא שתי נשים שאינן מבנות כנען - מדוע אי אפשר לומר כן גם על אחיו השבטים, שגם הם מצאו נשים אחרות שאינן כנעניות?! ויל"ע בזה.

Download PDF
תוכן הענינים