E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ג' תמוז - גליון האלף - תש"ע
פשוטו של מקרא
"ושמו בדיו"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרשת תרומה (כה, טו) בנוגע לבדי הארון, מפרש רש"י "לא יסורו ממנו - לעולם".

וכן בפרשת תצוה בד"ה לא יקרע (כח, לב): "..והקורעו עובר בלאו..וכן לא יסורו ממנו הנאמר בבדי הארון".

והנה, בסוף פרשת במדבר כתיב (ד, ה-ו): "..וכסו בה את ארון העדות..ושמו בדיו".

והפירוש הפשוט הוא שלא היו הבדים בארון ועכשיו בשעת הנסיעה שמו בדיו.

ואם כן, אינו מובן כלל, איך היו מותרים להוציא הבדים מהארון משעה שנתנו שם לכתחילה.

וכמה מפרשי החומש עמדו על שאלה זו:

ובחומש אוצר הראשונים מביא כמה מהם בשם ר"ח פלטיא, וז"ל:

"תימא, דבפשרת במדבר כתיב ושמו בדיו, מכלל דהוסרו, וי"ל דשני מיני בדים היו אחדים קבועים ואחרים מטלטלים. וי"מ דהאי לא יסורו ממנו קאי אמשעה ששמו אותו אהרן ובניו, שכל עיקר העבודה תלוי' בהם..וי"מ דהיו קבועין אכן היו מטלטלין ומתגלגלין וזהו ושמו בדיו שיהו משוים ומחזקים אותם", עכ"ל.

בשם ר' יוסף בכור שור, וז"ל:

"ויש מפרשים שמה שכתוב גבי אהרן ובניו ושמו בדיו, אינו אלא שתקנו אותם, ולא שהוסרו משם מעולם", עכ"ל.

והחזקוני כתב לתרץ שאלה זו, וז"ל:

"ושמו בדיו: ומה שנאמר לא יסורו ממנו, ארבעה בדים היו שנים קבועים בו ועלינם נאמר לא יסורו ממנו ועל השנים אחרים הוא אומר ושמו את בדיו.

דבר אחר, לא היו שם רק שני בדים אך שני חריצים היו בבדים ונותנים הטבעות בחריצים שלא יפול הארון על ההולך ראשון ברדתו ועל ההולך האחרון בעלותו.

דבר אחר, ושמו בדיו על כתפות הנושאים. עכ"ל החזקוני.

ולכאורה תמוה, למה לא תירץ רש"י כלום בנוגע לזה, ולמה המתין רש"י לפרש שהמסיר בדיו של הארון עובר בלאו עד פרשת תצוה, ולא פירש זה על אתר.

וממה נפשך, אם אין הפסוק שם צריך שום פירוש למה פירש רש"י שם "לעולם".

ואם צריך פירוש, למה לא פירש שם שעובר בלאו.

ולכאו' אם רש"י הי' מפרש שם "לעולם ועובר בלאו" הי' זה ביאור מדויק יותר מה כוונתו בפירושו "לעולם".

פשוטו של מקרא
"והרבה בבראשית רבה"
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

בפירש"י עה"פ (בהעלותך ה,ב) וישלחו מן המחנה . . וכל טמא לנפש: "והרבה יש בבראשית רבה 'אדריינוס שחיק טמיא'..".

ולפלא שלא נמצא לע"ע שם אלא פעם אחת בפ' וישלח (עח,א). גם לא בחיפוש ב"פרוייקט השו"ת".

וכן בפירש"י (סנהדרין קיג,א ד"ה בי טמיא): "ויש אומרים בי טעמא, בית האבל שמטעימין אותו בדברים לנחמו. ובכמה דוכתין כתיב בבראשית רבה "טמיא" בלא עיין, לשון אבל".

ואולי היו לרש"י גירסאות אחרות בכמה מקומות בבראשית רבה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות