מבואר כמ"פ בדא"ח, ובפרט בקשר להקדמה דחלק שער היחוד והאמונה דספר התניא, אשר הפסוק בשכמל"ו מורה על יחודא תתאה, ואחד ההסברים המובאים בזה הוא, שמילת ועד מכילה בתוכה בהסתר מילת אחד בחילופי אותיות, ומאחר שמכוסה בתוכה הוי' אחדות נמוכה יותר מאחדות ד'אחד' דהוי' יחודא עילאה.

ויש לקשר זה עם הדין המבואר בשו"ע שפסוק בשכמל"ו יש לומר בלחש, שמורה על העלמת הקול, וגם בכללות הפסוק של בכשכמל"ו מורה על סילוק - היפך ענין הגילוי, כדאיתא בשו"ע אדה"ז הל' ק"ש סי' סא סעי' י"א בקשר ליעקב ובניו.

ולא באתי אלא להעיר.