E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ נצבים וילך - שבת סליחות - תש"ע
שונות
לדון גויים לכף זכות?
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, ארה"ק

ידועים דברי ר"ת בתוס' (ב"ק לח, א ד"ה אלא האדם, ובכמה מקומות), שאף שארז"ל "אתם קרויים אדם" - שרק ישראל קרויים אדם ולא אומות העולם, הרי במקום שנאמר "האדם" בה"א הידיעה, נכללים בזה גם הגויים.

לפי זה, צריך להבין לשון המשנה (אבות פ"א מ"ו): "והוי דן את כל האדם[1] לכף זכות" - האם (ולמה) יש לדון גם גויים לכף זכות? (הרי אפילו אצל ישראל, אם הם היפך הצדיקים - אין אודותם ציווי זה לפירוש הרמב"ם, רבינו יונה והרע"ב על אתר). ואולי כבר עסקו בכך המפרשים. ולע"ע לא מצאתי מאומה.

ולהעיר מהדיון אם דברי ר"ת אלו אמורים רק בלשון מקרא, או גם בלשון חז"ל (שדי חמד, בהוצאת קה"ת כרך ז' עמ' א'תנב (2903) טור ב. ובאנציקלופדיה תלמודית ערך 'אדם' כרך א טור קסד, שם מביאים את דעת ר"ת ועוד, לא מצאתי דיון בענין זה).

ובאג"ק (ח"ב עמ' קטו) הביא כ"ק אדמו"ר את דברי ר"ת אודות פירוש מרז"ל "והווי שפל רוח בפני כל האדם" המובא בתניא ר"פ ל. ומזה מוכח שלדעתו דברי ר"ת אמורים גם בלשון חז"ל.*


[1]) וכן בספרא קדושים עה"פ בצדק תשפוט עמיתך, באדר"נ נוסחא א פ"ח, וכן במארז"ל "מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות" (ברכות טז,א). משא"כ במקורות אחרים שכתוב בהם "הדן את חבירו לכף זכות": שבת קכז א - ב. שבועות ל,א. שאילתות סי' מ וסי' נא. רש"י ויקרא שם, מסכת כלה רבתי פ"ד הכ"א, מסכת דרך ארץ פ"א הל' לא.

*) להעיר מפרקי אבות פ"ג מי"ד "חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם", וקאי גם על בני נח (תוי"ט שם, ועיין שדי חמד שם). ואפילו ע"פ ביאור כ"ק אדמו"ר בלקו"ש חט"ו שיחה ד' לפ' נח, שהחיבה יתירה קאי רק על בנ"י, היינו רק החיבה יתירה, אבל חביב אדם קאי גם על בני נח. ואולי מכאן אין ראי' כי המקור היא מהפסוק (בראשית, ט,ו) "כי בצלם אלקים עשה את האדם", בה"א.המערכת

שונות
טעות סופרים [גליון]
הרב שלום דובער הלוי וויינבערג
שליח כ"ק אדמו"ר, קנסיס סיטי

בגליון הקודם רצה הרייל"א לתרץ טעות דמוכח בהנחה (בלתי מוגה) דנחמו עת"ר, וז"ל: ולעצם הטעות הרי ידוע שאצל חסידים הי' חסר בקיאות בנ"ך, וידוע הסיפור שהצ"צ אמר פעם מאמר והזכיר פסוק מנ"ך וחסידים לא ידעו הפסוק ואדמו"ר מהר"ש בהיותו עוד בקטנותו הגיד להם וכו'. וכפי הנראה המניח לא ידע הפסוק..ולא הבין בין "יסודותיו" ו"יתדותיו" (שבשמיעה קל לטעות ביניהם, ובפרט בהברה רוסית שהחולם נשמע כמו צירי). עכ"ל. ובאמת הרי"ז הברקה גאונית ויחד ע"ז גם פשוטה.

אולם, המערכת העירו מהי"י י"ט אד"ר, ששם כתוב "החסידים אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ"ך", וכפי הנראה כוונתם היתה להפריך סברת הרייל"א.

וכדי להציל ה"עשוק מיד..", ולעשות קצת סדר בהנ"ל, ועכ"פ בקיצור:

סה"ש, ה'תד"ש, ע' 24. שאלה. פארוואס זיינען חסידים ממעט אין לימוד התנ"ך..? תשובה. עס איז זייער א טוטוויי'ע שאלה און עס איז זייער טוט וויי צו דערמאנען די סבות וואס האבן געבראכט צו דעם אז חסידי חב"ד האבן ממעט געווען אין לימוד תנ"ך.

די משכילים וואס האבן געזוכט ווירקן אויף דעם חינוך לפי שיטתם האבן דאס געווירקט דורך דעם לימוד התנ"ך מיט זייער געוויסע ערקלערונגען, זיי האבן אין דעם הייליגן תנ"ך אריינגעבראכט זייערע אפיקורסות'שע ערקלערונגען. די התחלה האט געמאכט מענדעלסאן. עכלה"ק.

ובסה"ש, קיץ ה'ת"ש, ע' 93." אמאל [הדגשה אינו במקור] איז אויסער דער שיעור קבוע פון..האט יעדער געלרענט..צוויי קאפיטלעך תנ"ך..."

והנה הציטוט בהי"י לקוח מאג"ק (מוהריי"ץ, ח"ו ע' קנ"א) ששם כותב בשנת תש"ב אל הנהלת ישיבת תו"ת: "כואב מאד הדבר שהתלמידים הקשישים יחיו אין להם שום ידיעה במקרא..ומה גם את הנביאים וכתובים שאין להם מושג בזה כלל..מוכרח הדבר שועד ההנהלה ישים לב לזה לבחון את התלמידים יחיו גם בזה, לעוררם ע"ז ולתקן כל מה שאפשר לתקן..."

ובשנת תש"ג כותב שוב אל ההנהלה: "תלמידי המתיבתא ובית המדרש, הנה ברובם חסרים ידיעת הנביאים וכתובים..ובהכרח - בכל תוקף - לתקן בעזה"י מחסור זה. ובזה הנני מפקד לההנהלה לסדר בעזה"י:..ג' רבעי שעה ללימוד נ"ך..מחוץ להסדרים..ג' ימים בשבוע..."

היוצא מכל הנ"ל, שפעם היו חסידים בקיאים בתנ"ך, משרבו המשכילים, (בעיקר מתקופת הצ"צ וכו' עד (ועד בכלל) זמן הרנ"ע) מיעטו חסידים בלימוד הנ"ך.

וכ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ (ו(כנראה) רבינו בהכנסו הנ"ל בהי"י) הבין(ו) שהחשש מהמשכילים שהשתמשו בהתנ"ך אינו קיים (עכ"פ, במדה להפריע לימוד התנ"ך), ובקשו לסדר עוה"פ לימוד וידיעת הנ"ך בין התמימים (והחסידים) דאז.

אשר מכל הנ"ל מובן איך שההערה של המערכת אין לה שום שחר ביחס לדברי הרייל"א שי', ודברי הרייל"א שי' "חזקים וקיימים כיום הבראם".*


*) כוונתנו בהזכרת ההיום יום, היתה רק להעיר ולהוסיף מקור לעייונם של הקוראים, ולא לומר שהכותב "טעה בדבר משנה", כי כפי שהוא עצמו כותב בהערתו, הרי יש את הסיפור עם אדמו"ר מהר"ש. ולעצם הענין, יש להעיר מרש"י סוכה ב, א שכתוב שם 'יסודותיה' וצ"ל 'יתדותיה', וטעות לעולם חוזרת.המערכת