E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ בה"ב – חג השבועות ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ר"ח סיון ה'תשע"ח

חג הסוכות - תשע"א
הלכה ומנהג
הלוואה בריבית מהבנק [גליון]
הרב יהודה מ. הכהן כהן
ביתר עילית, אה"ק

בגליונות תתקצו-ט העירו אודות הסתירה בין ב' תשובות רבינו בנוגע לריבית בהלוואה מבנק וכו', ותפסו בפשיטות שהמבואר באגרות קודש חי"ד ש"מדובר בזה בכמה ספרים ואחדים מהם נסמנו למטה בשולי הגליון[1] וההלכה והמסקנא שמתירים העסק בלי פקפוק", הוא "משנה אחרונה" לגבי המבואר ברשימות בסתירת ההתירים המבוארים בשותי"ם הדנים אודות ענין זה. והרב י.ש.ג. שי' ביאר ששיטת רבינו במשנתו האחרונה היא שבנק אינו אישיות אלא גוף משפטי, ולא חל על זה כלל איסור רבית וכמ"ש בשו"ת צפע"נ (נ.י. סי' קפד).

אבל לכאו' לקושטא דמילתא אי אפשר כלל לומר כן, והראי' לכך היא מזה שבתשובה שבאגרות קודש מציין רבינו "בשולי הגליון" לספרים הדנים בזה, והם אותם הספרים אותם מזכיר ברשימות בתשובתו הראשונה, היינו שההיתר הוא על סמך מש"כ אותם הספרים אותם סתר רבינו במכתבו הקודם. ואם כוונתו היתה לחזור בו מיסוד דבריו הקודמים ולהגדיר את הבנק במובן שונה לגמרי, הרי אין לזה קשר למראי מקומות שציין בשוה"ג, שאף אחד מהם אינו מסתמך כלל על סברא זו וכולם נקטו בפשיטות שבנק הוא אישיות רק שדנו להיתר מצד סברות שונות לגמרי.

ויתרה מזו: אם אכן בתשובתו השני' סבור רבינו שבנק הוא גוף משפטי, הרי זה להחמיר ולא להקל, שהרי מדובר שם על הציור שמקבלים הלוואה מהבנק (אופן הג' שברשימות), ובזה, הנה גם אלו דס"ל שאין בבנק גדר רבית, יש מהם המחמירים באופן זה, מכיון שהלווה הוא איש המשועבד בשעבוד הגוף להחזיר ההלוואה עם הרבית (כמבואר בברית יהודה שצויין שם).

ומחוורתא, עפ"ל רבינו (התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 760) ש"המענה הוא בהתאם למצבו של השואל, לאיזה חוג הוא שייך, ובאיזה מקום הוא נמצא כו'", ע"ש. ובמענה מגוכי"ק (נדפס בס' 'תפארת יהודה קלמן' עמ' 63) "פשוט שהוראה ליחיד בכל כיו"ב ובפרט במכתב פרטי אליו – אינה הוראה לרבים כלל כיון שעל פי רוב זה תלוי בתנאי חיי היחיד, תכונות נפשו, האפשרויות שישנן אצלו שכתבן במכתבו ועוד ועוד". ומה גם בנדו"ד שכבר פירשו הפוסקים שדבריהם הם ללמד זכות וכו', הרי מובן שהתשו' השני' שבאג"ק היא כמציאת היתר וזכות בהתאם למצבו של מקבל המענה[2] (כמצויין שם באג"ק בשוה"ג), משא"כ התשו' הראשונה שמתייחסת לשאלה באופן דמלכתחילה - האם מותר הדבר מעיקר הדין או לאו (וממוען להררי"מ דוברוסקין שהתכתב עם רבינו בהרבה ענינים בהלכה), ובנדון זה מחווה רבינו דעתו האישית שדבר זה אסור.

ועפ"ז לדידן, ההנהגה צ"ל כדעת כ"ק אדמו"ר כשלעצמו, המבוארת בתשובה שברשימות, ועד"ז לגבי (ברכה על) טבילת כלים.


[1] שו"ת שואל ומשיב (מהד"ק ח"ג (סי' לא) ). מהר"ם שיק. מהרש"ם ח"ב וח"ד. מנחת פתים. אמרי יושר. בית יצחק (שצויינו לעיל). ועוד (ודלא כחומרת הקיצור שו"ע).

[2]) ועפ"ז מובן גם הניסוח ש"נמצא בו כסף" ולא נחית לבאר קניית המניות (ראה העו"ב שם), שהוא נוסח השואל "שכתבן במכתבו" (בהתאם לידיעותיו בהלכה כו').