E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת זכור – ש"פ תצוה ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ה' אדר ה'תשע"ח

חג הסוכות - תשע"א
הלכה ומנהג
בשר בערב יו"כ
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, ארה"ק

בשו"ע אדמו"ר הזקן[1] כתב: "בערב יום כיפור, אפילו בסעודת שחרית אין לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל (כדי שלא יהיה שבע[2]) כגון בשר עופות ודגים [ההדגשה שלי], כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל ביום הכיפורים".

במראי-מקומות הישן שעל הגיליון צויין ל"שו"ע סעיף ד". ואכן כך מופיע בשו"ע הב"י, ובב"י[3] הביא זאת מכל בו[4] בשם הר"מ מרוטנבורג, על "ערב יום הכיפורים" בכלל ולא רק על הסעודה המפסקת. אבל שם ובשו"ע אין פירוט, אלא רק ההגדרה "מאכלים קלים להתעכל".

ובמהדורה החדשה ציינו למה שכתב אדה"ז שאין לאכול אפילו בשחרית אלא מאכלים קלים, לדברי הב"ח סו"ס תרח: "בתוס' (ע"ז ה, ב ד"ה וכדברי) כתבו שבערב יום הכיפורים אין אוכלין בשר בהמה רק עופות ודגים ודברים קלים, ומבואר שם להדיא דמיירי בכל היום. ונראה דטעמא הוי משום דבשר שמן מרבה הזרע .. ומה שכתב בתשב"ץ[5] "בערב יום הכיפורים בסעודה המפסקת לא אכל מהר"ם כי אם תרנגולת ודבר רך ושריית פת ביין לפי שהוא כמעוכל", טעמו שלא אכל הרבה כדי שבעו שלא יתגאה כשמתפלל וכמ"ש בכל-בו (סי' סח, לג,א) על שם מהר"ם, אבל ודאי גם כל היום לא אכל רק עופות ודגים כדפירשתי...".

בכל אופן ברור שהכוונה בשו"ע רבינו לבשר עוף בלבד, וכוונת הדברים "בשר-עופות [=בשר של עופות, בניגוד לבשר-בהמה] ודגים". והיה מן הראוי להבהיר זאת אפילו על הדף במהדורות הבעל"ט.

והמגן אברהם[6] מיישב מנהג העולם לאכול בשחרית דגים וחלב, כיוון שהם קלים להתעכל, אף שמרבים זרע, ומסיים: "ומכל מקום נהגו לאכול בשר שהוא עיקר הסעודה, ודווקא בשר עוף", והבינו המחצית השקל והמשנה ברורה[7] ועוד, שכוונתו לסעודה המפסקת, שאז אין אוכלים מאכלי חלב, אבל אוכלים בשר עוף, שקל לעיכול.

בלוח כולל חב"ד, ערב יוהכ"פ: "ואין לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כגון עופות ודגים"

(במטה אפרים (תרח, א) כתב על סעודה המפסקת "ואוכלים מאכלים קלים. ואין לו לאכול מאכלים קשים להתעכל כדי שלא יהיה שבע ומתגאה כשיתפלל, ונוהגין לאכול בשר עוף, ומי שאין לו בשר עוף רשאי לאכול בשר בהמה". ובקיצור שו"ע קלב, יב) כתב כן רק בדין סעודה המפסקת "כגון בשר עוף".


[1]) סי' תרח ס"ח.

[2]) לכאורה תיבות אלו הן טה"ד, שהרי אח"כ מסיים "כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל ביוה"כ".

[3]) סו"ס זה.

[4]) סי' סח, דף לג, א.

[5]) קטן, סי' קכז (הנעתק כאן הוא כל מה שכתוב בסימן זה שם).

[6]) ס"ק ל.

[7]) ס"ק טז.