E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויחי - שבת חזק - תשע"א
הלכה ומנהג
בחירת ושינוי מבטא בתפילה
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

בס' 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סי' נא, הובאו חמש מענות של רבינו אודות בחירת ושינוי המבטא בתפילה. בכלל, אין בידינו את השאלות ששאלו את הרבי, ולרוב - אפילו לא השערות קרובות למציאות, ולכן רבים מהמענות שבספר זה אינם אלא ללימוד ולא לפסיקה, וכל-שכן במצב כזה (ויש עוד רבים כאלה) שבו יש סתירה-לכאורה בין המענות השונים. והלוואי היתה נכונות לגלות את השאלות עצמן (כמקובל בכו"כ פס"ד תורניים, ללא פרטים אישיים של השואלים ח"ו!), ועכ"פ את מה שנותר מהן בארכיון המזכירות.

להלן ניסיון לתאר את העקרונות העומדים לכאורה בבסיס מענות אלו:

אנ"ש ומוסדותינו[1] צריכים לשמור על מסורת אבותינו ורבותינו ולהתפלל במבטא (האשכנזי) המקובל אצלנו, ולא להשתמש (במידת האפשר)[2], במבטא הספרדי (בעצם: בעיוות שלו, המבטא ה"ישראלי"[3]) שהנהיגו חוגים ידועים באה"ק ובתפוצות כדי לנתק את ה"עברית" ממסורת הדורות[4].

מאידך, אין להרגיל את התלמידים מעדות המזרח, שמסורת אבותיהם בידיהם, במבטא זה[5].

המתקרב ומתחיל להתפלל, רשאי לבחור בכל מבטא "ותלוי בהרגש הלב"[6].

אך מכיוון שיש להתייחס בכבוד גדול לכל מנהגי ישראל, זה שולל עירוב בין המבטאים השונים (דהיינו להתפלל חלק מהתפילה במבטא זה, וחלק אחר במבטא אחר)[7].

המעלות (בדקדוק) הקיימות במבטא (האשכנזי) הנהוג בין רבותינו וחסידי חב"ד, אינן מספיקות כדי שבעקבותיהן ישנה אדם מבטא אחר (וכל-שכן - מבטא אבותיו[8]) שהורגל בו[9]. עצם הדבר שאדם מתפלל בנוסח חב"ד אינו מחייב זאת כלל.

במקרים שיש טעם מיוחד (ויש לברר למה הכוונה), רשאי אדם לשנות גם את מבטא אבותיו.

אשמח לדעת אם יכולים להגדיר זאת באופן ברור ומפורט יותר.


[1]) אג"ק ח"ב עמ' קצט.

[2]) אלא כשהדבר נחוץ עבור תלמידי המוסדות (או חלקם, הרגילים במבטא ספרדי או ישראלי).

[3]) כידוע, שאין בו הבדלים בין האותיות (כמו ח-כ, ע-א במבטא הספרדי) . . הנקודות (כמו צירי-סגול, קמץ-פתח במבטא האשכנזי).

[4]) ראה אג"ק ח"ח ס"ע ד. ולפעמים כשילדה התפללה בבית במבטא אשכנזי ובגן-הילדים מתפללים במבטא ספרדי, ייתכן חשש ליראת-שמים, וצריך לברר "מנהג החרדים לדבר ה' אשר בסביבתו" (ביחד עם שאלה ע"ד ספרי לימוד, אג"ק חט"ו עמ' ר, עיי"ש).

[5]) אג"ק חלק י' עמ' ה.

[6]) לכאורה יש לשייך לזה כל הרגש של התקשרות לרבי, או למנהגי החסידים.

[7]) עם זאת, יש לכאורה מקום לחרוג מכלל זה לצורך הציבור, כגון שהמתפלל לעצמו במבטא אחד יאמר בקול רם בקריאת הלל "הודו" במבטא של הציבור, כדי ללמדם לומר זאת כדין.

[8]) על שינוי מבטא סתם שהורגל בו כתב הרבי "אינני רואה טעם", ואילו לשינוי ממנהג אבותיו כתב "באם אין טעם מיוחד לשינוי המבטא וכיו"ב".

[9]) אולי - מפני הקושי בתפילה, וביותר בכוונתה, במשך הזמן עד שיתרגל למבטא החדש.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות