E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשע"א
שונות
אודות הספר "דעתן עלך" - ע"פ חידושו של רבינו [גליון]
המערכת
דקובץ "הערות וביאורים"

בגליונות הקודמים נידון ע"ד הספר "דעתן עלך" על מס' בבא קמא מהרה"ג ר' מאיר אליטוב שליט"א: ספר זה מבוסס על ההנחה שעל פי הבנתו בהדרן רבינו על מס' בבא קמא הוא מבאר כמה וכמה מחלוקות וסוגיות במס' בבא קמא. הת' י"פ גלוכובסקי העיר שהספר בנוי על הבנה מוטעית בשיחת רבינו, ועל כך השיב המחבר שמוכח מהשיחה שזו הכוונה לפחות ע"ד הרמז (ובלשונו "געשמאק צו זאגן").

בדרך כלל אין זה תפקיד להכריע בין דיעות החולקים בשקו"ט בקובצנו, אלא רק להבטיח שהכותבים מתייחסים לגופו של ענין כדרכה של תורה, וירא הקהל וישפוט.

ברם בנושא זה הנראה לנו כנושא כללי בדרך הבנת תורת רבינו בכלל ובפרט בשימוש בדרך זו בהבנת סוגיות הש"ס אצל תלמידי ישיבתנו ואצל הקוראים בכלל, ראוי להביע את דעת בזה.

נראה פשוט שלא מדובר כאן בלימוד הסוגיות לאשורן כמבואר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מייסד ישיבת תומכי תמימים. ועל כן, גם אם נניח שהבנת המחבר בשיחת רבינו, וביאוריו בסוגיות השונות במס' בבא קמא, הם מה"שבעים פנים לתורה", חייבת האמת להיאמר, שלא זו הדרך המקובלת ללמוד את שיחות רבינו, וכ"ש וק"ו שלא זו הדרך ללמוד סוגיות בש"ס ופוסקים אליבא דנפשי' כדבר השווה לכל נפש.

שיחותיו ורשימותיו של רבינו זי"ע הם אכן מה"נפלאות שבתורה", ומתוקים מדבש ונופת צופים, אבל כמה מהם (כגון ה"לשיטתי'") שייכים ללימוד מסוג נעלה ביותר השייך ליחידי סגולה, ולאדם מן השורה קשה מאד להגיע לבירורם על בוריים (שכן קל מאד לטעות בכגון דא בדימוי מילתא למילתא וכיו"ב), ולכן יש להזהר מאד שלא להגיע לידי טעות בדרך זו, אלא יש ללכת בדרך הסלולה שניתנה לנו ע"י אדמו"ר הרש"ב בקונט' הנ"ל, כמבואר בכמה מקומות בשיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר זי"ע כיצד הלימוד צריך להיות כמבואר בקונט' הנ"ל. [ובענין ה"לשיטתי'" ידועים דברי אדמו"ר הריי"צ בספר השיחות תש"ב (ע' 28): "וואס האסטו צו רבא'ן צו פירן אים בשלשלאות של ברזל פון עירובין אין כתובות", שגם מזה נראה עד היכן צריכה להיות הזהירות בכגון דא].

[המחבר שליט"א מציין לדרכו של הראש ישיבה ר' יהודה עבער הי"ד, ועל זה יש לציין לדברי רבינו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך טו אודות הר"י עבער: אבל דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלמוד הוא על אתר גופא - אויף אַן אָרט - בלא ורמינהו וראיות ממרחק, כ"א בסברא במקומו].

שונות
הערות ל"ספר היובל הערות וביאורים"
המערכת
אב"ד ורב קהילת חב"ד ושליח כ"ק אדמו"ר זי"ע

הרב ברוך אבערלאנדער

בודאפעסט, הונגריה

עיינתי בספר היובל של הקובץ הערות וביאורים, ותענוג היה להיזכר באותם הימים הטובים של התוועדויות ושיחות, הערות ופלפולים וכ"ק אדמו"ר זי"ע עונה ומבהיר וכו'. אכן ספר יפה.

ואעיר בזה כמה הערות:

א. עמ' קנה נעתק שיחה מ'התוועדויות' תשמ"ב עמ' 834: "ושאלו על זה: מבואר באחרונים (אבל לאו "מר בר רב אשי" חתום על זה) שבב' התלמודים ישנם ענינים שלא הגיעו לידינו, ו"לפי הנראה היו אבדות המסכתות והמאמרים בסיבת ההריגות והשמדות של הפרסיים שעשו בישראל בסוף ימי האמוראים כו'", "וכל אלה הסיבות וההרפתקאות פגעו עוד יותר בירושלמי, לפי שעוד זמן רב מקודם פגעו בבני א"י שמדות ורדיפות מהרומיים כו'", ומביא כמה דוגמאות בזה..." - יש פה ציטוט ארוך מאחד האחרונים, והמפתיע שהרבי מסתייג ממנו לגמרי, ומוסיף כבר בההתחלה: "אבל לאו 'מר בר רב אשי' חתום על זה", וזה סגנון שאינו רגיל אצל הרבי, שבד"כ הוא מתייחס בכבוד לאחרונים אפילו כשדוחה דבריהם. עיון בספר הזה (עמ' קנד) מגלה שהעירו כאן מדברי ה'חומת ירושלים' הנדפס בריש הירושלמי, ולפי זה מובן הכל שהרי זה נתחבר ע"י שפ"ן הסופר, המגיה של דפוס ראם, שהיה מהמשכילים.

ב. עמ' שט מועתק שיחה של הרבי שאין ענינם של תלמידי ישיבה לבדוק גירסאות: "תלמידי-ישיבה צריכים ללמוד את דברי הגמרא, עם פירוש רש"י ותוספות, ראשונים ואחרונים וכו', ואין זה ענינם להחזיק לצדם 'תיקון סופרים' כדי לבדוק ולברר את הגירסא המדוייקת, אם יצטרכו לעסוק בבירור הגירסאות - לא ישאר להם זמן ללימוד דברי הגמרא!..." - הקורא מיד ישים לב שמשהו פה לא כשורה, שהרי הספר תיקון סופרים ענינו הכנה לקריאת התורה לא לגירסאות שבתלמוד. ואכן עיון במקור השיחה (התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1662) מבהיר מיד את הגירסא הנכונה... "דקדוקי סופרים" במקום "תיקון סופרים". וכנראה שידו של הבחור הזעצער באמצע. שנראה גם מזה ששנת אמירת השיחה צוין שם בסוף העמוד כ"תשמ"ד", ולא תשד"מ, כנהוג.

ג. עמ' תלו מובא הערה שנכלל אח"כ בלקוטי שיחות - נדמה לי שזה המקום היחיד שמצוטט דברים שלא התייחס עליהם בפארברענגען, אלא שאח"כ נכלל בשלקוטי שיחות. אבל באם כך יכלו להביא עוד הרבה דוגמאות לדברים שנכתבו בהערות ונכללו או נמצא התייחסות להם בלקוטי שיחות.

ד. עמ' תקיא נעתק מענה של הרבי הערה לשו"ת מנחת אברהם: "לס"ו ס"ב (ובד"מ דפה) - קובץ אה"ת ויקרא תשמ"א", והוסיפו פיענוח: "(ובד"מ [=ובדרכי משה] דפה)". וזה תמוה, שהרי 'דרכי משה' מאן דכר שמיה. ופשוט שהכוונה לקונטרס 'דברי מרדכי' "דפה" שנדפס כנספח לספר זה עצמו.

שונות
שנת פטירת ר' שלום שכנא אבי הצמח-צדק
המערכת
תושב השכונה

הרב משה מרקוביץ

בספר החדש "תולדות חב"ד ברוסיא הצארית - פרקים נבחרים", פרק פה, מבאר המחבר הרה"ח ר' שד"ב לוין שי', שר' ברוך שלום בן אדמו"ר הצמח-צדק, שנולד בשנת תקס"ו, ונקרא בשם "שלום" הגם שזקנו ר' שלום שכנא אבי הצמח-צדק הי' עדיין בחיים, ומוסיף "שכבר הוכחתי בס' אגרות קודש אדמו"ר הזקן שהוא נפטר בקיץ תקס"ז".

וכוונתו היא למ"ש באגרות קודש שם עמוד קלג (בהערות לאגרת נה), שבאותה אגרת כותב אדמו"ר הזקן על ר' שלום שכנא "מהרש"ש ז"ל", ובאגרת שלפני' (שם נד) הוא נזכר בין החיים, ומכאן מוכח שנלב"ע בין זמן כתיבת שתי אגרות אלה, שהוא אחר פר' בחוקותי תקס"ז. עכת"ד.

ולכאורה יש להעיר בזה:

כל היסוד להנחה שאגרת נד נכתבה באייר תקס"ז הוא, כמו שכותב הרשדב"ל שם בהערות (עמוד תנא) שאגרת זו "נכתבה כנראה לאחר כתיבת שטר מסירת הכח וזכות על הדפסת הטורים (אד"ר תקס"ז)".

ומניין אנו יודעים שאותו שטר נכתב באד"ר תקס"ז? הנה זה מפורש בהערות לאותו שטר הנדפס באגרות שם אגרת נג, ובהערות (ע' תמט) שם מעיר, שבעצם הטורים נדפסו רק בתקע"ה, אלא שבספר "גנזי נסתרות" סימן ט' נוסף תאריך השטר "באתי על החתום היום יום ה' ד' אדר ראשון תקס"ז", ומוסיף "אך לא כתב שם מהיכן העתיק נוסח זה". וממשיך, שב"גנזי נסתרות" שם כתוב בטעות בכותרת שזו הסכמת הרה"צ ר' מרדכי מטשרנוביל על התקו"ז והתהלים עם המצודות.

נמצא, שכל היסוד לתאריך זה הוא מקטע ב"גנזי נסתרות" שיש בו טעות מוכחת.

ומעתה נחזי אנן. הרי מצד הסברא הדעת נוטה שר' ברוך שלום נקרא על שם זקנו ר' שלום שכנא (כמ"ש הרשדב"ל באגרות שם, לפני שנתברר זמן לידת רב"ש), וגם קשה קצת לומר שנקרא כן בחיי זקנו שלא כמנהג האשכנזים (אלא שבזה דן בספר תולדות חב"ד שם, וגם על זה לא העלה ארוכה, שהרי הדוגמא שהביא מר' ברוך שניאור זקנו של אדמו"ר זי"ע נדחתה למסקנה), אלא שכל זה נדחה מחמת תאריך שיש לו מקור אחד מפוקפק (שיש בו טעות דמוכח באותו ענין).

והרי באותה מידה ניתן לומר שאותה שורה של התאריך היא מוטעית, ואם כן כל האגרות הללו, סימנים נג נד ונה, נכתבו לפני לידת רב"ש, ואז הכל יבוא על מקומו בשלום. [ולהעיר שב"בית רבי" נט, א (שהובא בהערה הנ"ל שבאגרות ע' קלג שם) כותב שנלב"ע בשנת תק"ס].

ולא באתי אלא להעיר.

שונות
הדלקת נ"ח בפנים
המערכת
שליח כ"ק אדמו"ר - אשדוד, אה"ק

הרב מרדכי מנשה לאופר

בענין הדלקת נרות חנוכה בפנים - כמנהג תלמידי הבעש"ט וההולכים בעקבותיהם, לעומת המחדשים להדליקן בחוץ (תלמידי הגר"א וכו') - וראה מה שהאריך בזה בשעתו הרה"ת ר' יהושע מונדשיין שי' בקובץ דברי תורה (כפר חב"ד תשל"ה); ולאחרונה ב'קובץ מעייני ישראל' (כ"ב כסלו תשע"א) עמ' קעא-ד.

ולכאורה יש להביא מעין דוגמא לזה מפלוגתא שמצינו בין רש"י ורבינו בחיי עה"פ בא יב, יג: וראיתי את הדם ופסחתי עליכם.

ברש"י כתב: "והיה הדם לכם לאות. - לכם לאות ולא לאחרים לאות, מכאן שלא נתנו הדם אלא מבפנים", ולדבריו י"ל (כמ"ש רש"י בד"ה וראיתי - שם) שההצלה היא בזכות "שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם..." (ראה גם רש"י שם ו: ולא היו בידם מצות להתעסק בהם). נמצא לשיטת רש"י הפרסומי ניסא הוא בפנים.

אבל ברבינו בחיי: "למדך הכתוב כי התולה בטחונו בהקב"ה וזבח בפרהסיא תועבת מצרים, ונתן הדם על המזוזות ועל המשקוף מבחוץ, הרי ראוי הוא שיגין עליו ה' מן הנגף ומן המשחית".

ולהוסיף: הנה מנהג חב"ד שמדליקין בעצמו בפנים (ללא פרסומי ניסא - לאנשים שמבחוץ, ראה גם שיחת חנוכה תש"ו - סה"ש תש"ו עמ' 21: הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב נ"ע] היה מדליק נ"ח בדלת שבין חדר לחדר, ולא אהב שמישהו - שלא מבני הבית - יהיה נוכח), ומאידך משתדלים להדליק גם מנורות גדולות לפרסומי ניסא.

וע"ד הצחות י"ל שקודם שמדליקין את החוץ יש להאיר עצמו בפנים.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
היום יום