E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ צו - פורים - תשע"א
רשימות
ביסוד מצות משלוח מנות במשנתו של רבינו
הרב בנימין אפרים ביטון
שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר ב.ק. קנדה

א. בגליון תתק"ד כתבתי להעיר ביסוד מצות משלוח מנות שמצינו ב' טעמים בזה בדברי האחרונים ז"ל, הא' הוא טעם התרה"ד (סי' קי"א) וסיעתו שהוא משום סעודת פורים "כדי שיהא לכל אחדי לספק לקיים הסעודה כדינא", והיינו שיהא הרווחה להמקבל, והב' הוא טעם ה'מנות הלוי' (מג"א ט, טז. כ ואילך) הוא משום להרבות שלום וריעות היפך ממה שאמר הצר מפוזר ומפורד וגו' (הובאו גם בלקו"ש חט"ז פורים ב' יעויי"ש).

ויעויי"ש שכתבתי לבאר עפ"ז יסוד כו"כ פלוגתות הראשונים והפוסקים ז"ל דאזלי בזה לשיטתייהו בכ"מ בש"ס עיי"ש.

טעם חדש במשנתו של רבינו

והנראה לומר עוד בזה, דהנה יעויין ב'רשימות' חוברת לג שמצינו בדברי רבינו טעם חדש ביסוד המצוה דמשלוח מנות וזלה"ק [בתוספת פענוח המו"ל החצאי ריבוע] "וזהו [הביאור בהשייכות דב' המצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים לפורים, שהם כנגד ב' הענינים שבגללם הי' הקטרוג שנתחייבו כלי' (התשתחוו לצלם ונהנו מסעודתו) ובהקדמה] דכמו שהקטרוג הי' ע"י סעודה ומשתה [סעודת אחשורוש שהי' בה חטא ע"ז, ועי"ז חזר ונתעורר גם הקטרוג ע"ש שהשתחוו לצלם כנ"ל]. .תקנו בפורים ג"כ ימי משתה, ולהראות שאינם חשובים עוד להני' מסעודה של אותו רשע [תקנו] המצוה [דמשלוח מנות, שהיא] במשלוח דבר אכילה (טושו"ע או"ח תרצ"ה ס"ד) לחבירו והלה אוכל, היינו ש[בזה שמקבל ואוכל מאכל ששלח לו חבירו] מראה [שסומך על חבירו לאכול מסועדתו, כיון] שאין חבירו חשוד" [עוד להני מסעודה של אותו רשע]. עכלה"ק.

והמתבאר מדברי רבינו טעם חדש במשלוח מנות שהוא כדי להראות שישראל אינם חשודים יותר ליהנות מסעודת ע"ז, דבזה ששולח מיני אכילה לחבירו והלה אוכלו, הרי בזה הוא מראה שאינו חושד את חבירו וכמש"נ.

ונראה לומר דלפי טעמו של רבינו מסתעף כו"כ פרטי דינים ביסוד מצות משלוח מנות שנחלקו בזה הראשונים והפוסקים ז"ל, וכדלהלן במרוצת דברינו.

בדין משלוח מנות לפי ערך הנותן המקבל

ב. דהנה יעויין בגליון שם שהבאנו פלוגתת הראשונים ז"ל אם בעינן שהמנה תהא חשובה לפי ערך הנותן או דסגי בזה אם המנה חשובה לפי ערך המקבל, דמדברי הריטב"א למגילה ז, א ואילך מתבאר דבעינן לפי ערך הנותן, אבל מפרש"י משמע דסגי לפי ערך המקבל (עי' מגילה שם, ירושלמי פ"ק דמגילה ה"ד, שד"ח ח"ו מערכת פורים סי' ח'), וכתבתי לבאר דתלוי ביסוד הני תרי טעמי במצות משלוח מנות אם הוא משום לתא דסעודה או להרבות שלום וריעות עיי"ש.

ונראה דלטעם רבינו מסתבר דסגי לפי ערך המקבל, דהעיקר הוא שחבירו מקבל המנה ואוכלו, דבזה מראה שאינו חושד את חבירו, וא"כ מסתבר דלא צריך שתהא חשובה לפי ערך הנותן, והיינו כשיטת רש"י. וק"ל.

בדין סמוך על שלחן אחרים

ג. ויעויין עוד בגליון שם שהבאנו דברי החת"ס (שו"ת או"ח סי' קצ"ו) שכתב להסתפק אם הסומך על שלחן אחרים חייב במשלוח מנות או לא (וראה גם מג"א סי' תרצ"ה ס"ק י"ב ובנו"כ שם), ונפק"מ מזה בדין אשה אם חייבת במשלוח מנות (ראה רמ"א ופר"ח שם ס"ד), ותלוי ביסוד הני תרי טעמי דמשלוח מנות יעויי"ש.

ונראה דלטעם רבינו גם הסומך על שלחן אחרים (וה"ה אשה) חייב במשלוח מנות, דהרי גם עליו חל החיוב להראות שאינו חשוד עוד ליהנות מסעודת ע"ז, דבזה שסמוך ואוכל משלחן אחרים אינו מראה ומוכיח שהוא עצמו אינו חשוד.

בדין החלפת מנות

ד. עוד הבאנו בגליון שם הך סוגיא דמגילה ז, ב גבי מילפי סעודתייהו להדי'" שמצינו בזה כמה פירושים, דרש"י פירש "זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשני' סועד חבירו עמו", אכן הר"ן פירש באו"א וז"ל "לא הי' לאחר מהם כדי שיוכל לשלוח לחבירו להשאיר לעצמו ולפיכך היו שולחין כ"א סעודתם זל"ז כדי לאכול סעודת פורים ולקיים מצות משלוח מנות" יעויי"ש.

וכתבנו להעיר ממש"כ בשו"ת 'בית שערים' (או"ח סי' ש"פ) בזה, ואשר ע"פ דבריו שם נראה דפירוש הסוגיא וקיום מצות משלוח מנות ע"י החלפת מנות תלוי ביסוד הני תרי טעמי דמשלוח מנות עיי"ש.

ונראה דלטעמו של רבינו הנ"ל שפיר אפשר לפרש הסוגיא (גם) כפי' הר"ן ושפיר אפשר לקיים מצות משלוח מנות ע"י החלפת מנות זל"ז, והיינו טעמא דבזה שמחליפים סעודתם זל"ז הרי שפיר מראים כ"א שסומך על חבירו לאכול מסעודתם ואינו חושדו, ושפיר מתקיים בזה המצוה דמשלוח מנות.

בדין שולח מנות לחבירו והלה אינו רוצה לקבלם

ה. והנה יעויין בחת"ס שם שהביא פלוגתת הרמ"א והפר"ח (או"ח שם) בדין שולח מנות לחבירו והלה אינו רוצה לקבלם או מחל לו, דהרמ"א ס"ל דיצא אכן הפר"ח ס"ל דלא יצא, וכתב לבאר יסוד פלוגתתם תלוי ביסוד הני תרי טעמי במצות משלוח מנות יעויי"ש.

והנראה דלטעמו של רבינו מסתבר לומר דאזלינן בזה כסברת הפר"ח דלא יצא, דהרי העיקר הוא שחבירו מקבל ואוכל ממאכל ששלח לו חבירו, דאז דוקא הוא דמראה שסומך על חבירו לאכול מסעודתו ואינו חושדו, משא"כ אם אינו מקבלו הרי אדרבה כו'.

הלכות משלוח מנות ב"דיני סעודת פורים"

ו. עוד יש להעיר בזה דהנה מסדר ההלכות בשו"ע סי' תרצ"ה המחבר כלל הלכות משלוח מנות ב"דיני סעודת פורים" מתבאר לכאורה דס"ל להמחבר בגדרו וטעמו של משלוח מנות כטעם התרה"ד שהוא משום לתא דסעודה, שלכן כלל דינא דמשלוח מנות בכלל דיני סעודת פורים [ראה גם לקו"ש חט"ז עמ' 369 הערה 31, וראה גם שם מה דשקו"ט בארוכה בשיטת הרמב"ם ובמש"כ שם הערה 34 ודו"ק].

האמנם גם לפי טעמו של רבינו הנ"ל שפיר יתכן להמתיק דהא דכלל המחבר הלכות משלוח מנות ב"דיני סעודת פורים", והיינו עפמש"כ רבינו בה'רשימה' שם דהקטרוג שנתחייבו כלי' הי' מפני שנהנו מסעודתו של אחשורוש ובגלל שהשתחוו לצלם דנבוכדנצר דשניהם תוכנם אחד שהוא החטא דע"ז, וכמו שהקטרוג הי' ע"י סעודה ומשתה תקנו בפורים ג"כ ימי משתה של שבח והודי' להקב"ה, היפך בתכלית מסעודתו של אחשורוש שהי' לכבוד ע"ז, ושוב כתב שכדי להראות שאינם חשודים עוד להני' מסעודה של אותו רשע תקנו המצוה דמשלוח מנות (שהיא במשלוח דבר אכילה) לחבירו והלה אוכל. היינו שבזה שמקבל ואוכל מאכל ששלח לו חבירו מראה שסומך על חבירו ואינו חושדו עיי"ש.

והמתבאר דמצות משלוח מנות קשורה ושייכת להמשתה וסעודת פורים, ששניהם נתקנו לתקן סיבת הקטרוג שנהנו מסעודת ע"ז וכו' וכמש"נ.

וא"כ שפיר יומתק גם לפי טעם זה הא דכלל המחבר מצות משלוח מנות ב"דיני סעודת פורים" דמישך שייכי מהדדי.

אין עושין מצוות חבילות חבילות במשל"מ ומתנל"א

ז. ויעויין בשו"ת 'בית שערים סי' ש"פ ששקו"ט בהני תרי טעמי' דמשלוח מנות הנ"ל בשם ה'מנות לוי' והתרה"ד, ובתו"ד רצה להוכיח כטעם התרה"ד ע"פ מה שתמה הכת"ס (או"ח סי' קל"ט) אהא דאמרינן במגילה (ז,א) [להגירסא שלפנינו] "ר"י נשיאה שדר לי' לרבי אושעיא אטמא דעגלא וכו' שלח לי' קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", וכתב בטו"מ למגילה שם דמשמע דיוצא ידי שניהם, והקשה הכת"ס ז"ל היאך קיים שתיהם הא אין עושין מצוות חבילות חבילות.

ולפ"ז רצה להוכיח בשו"ת 'בית שערים' שם כטעם התרה"ד, והיינו טעמא דרק אי נימא דטעם משלוח מנות הוא משום חיבה וריעות [כטעם ה'מנות לוי'] ומתנות לאביונים הוא כדי שיהי' לו במה לשמוח בפורים[1] שפיר הוי חבילות חבילות, אבל אם טעם משלוח מנות כתרה"ד דהוא ג"כ משום צורך סעודה א"כ הוי שניהם [משל"מ ומתנל"א] מטעם אחד ול"ש חבילות חבילות, וכדאמרינן בפסחים (קב, ב) הבדלה וקידוש חדא מילתא היא (עיי"ש בפרש"י ורשב"ם) ולא שייך בזה חבילות חבילות, דחדא מילתא היא. וא"כ מוכח מזה כטעם התרה"ד, עיי"ש מש"כ עוד בזה ובשו"ת כת"ס שם בארוכה.

ויתכן לומר דגם לטעמו של רבינו שפיר אפשר לומר שקיים ידי שתיהן משלוח מנות ומתנות לאביונים [כהגירסא שלפנינו], ואעפ"כ ליתא בזה משום אין עושין חבילות חבילות, והיינו לפמש"כ בהרשימה שם דטעם משלוח מנות הוא לתקן הא דנהנו מסעודתו של אחשורוש, וטעם מתנות לאביונים הוא רמז על התיקון דהשתחוו לצלם דשניהם תוכנם וענינם אחד תיקון חטא ע"ז וכמבואר שם בארוכה, וא"כ ל"ש בזה חבילות חבילות דחדא מילתא היא.[2]


[1]) כ"כ בפשטות בשו"ת 'בית שערים' שם בטעם מצות מתנות לאביונים. ולהעיר מהמבואר עד"ז בלקו"ש חט"ז עמ' 367 שמשמע בכ"מ דטעם מתנות לאביונים הוא כדי שיהי' לו מספיק לסעודת פורים, ובהערה 24 שם "ראה לבושי שרד במג"א שם סתרצ"ה סקי"ג. ובפרמ"ג שם [וראה ב"מ עח, ב. ובפרש"י שם. ע"ז יז, ב (ובפרש"י ותוס' שם)]. צפע"נ לרמב"ם הל' מגילה פ"ב הט"ז. וראה בהנסמן לקמן הערה 30". ולהעיר ממה שביאר בלקו"ש שם בביאור שיטת הרמב"ם בזה בארוכה ודו"ק. [וראה לקמן הערה 7].

[2]) ולהעיר דגם להמבואר בלקו"ש חט"ז שם בביאור שיטת הרמב"ם בגדר ג' המצוות דפורים (סעודה משלוח מנות, ומתנות לאביונים) דתוכנם וענינם אחד הוא והוא משום לתא דשמחה עיי"ש, ליכא משום הא דאין עושין מצוות חבילות חבילות דחדא מילתא היא, ושפיר מסתבר (גם) הגירסא בגמ' שלפנינו שקיים ב' המצוות דמשלוח מנות ומתנות לאביונים בב"א.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות