E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ מסעי - שבת חזק - תשע"א
הלכה ומנהג
מגירה של שלחן לענין בסיס לדבר האסור
שלחן שניתן להוסיף דפים באמצעו
הרב לוי יצחק ראסקין

דומ"צ בקהלת ליובאוויטש, לונדון

בשוע"ר סי' שי סי"ד וט"ו דן בענין מעות שהונחו בכיס של בגד בבין השמשות, האם נהי' כל הבגד בסיס לדבר האסור, ומחלק בשני אופנים של כיס: א) כיס התלוי מחור שבבגד; ב) כיס שהוא תפור לאורכו בבגד. מקור ענין זה הוא בשו"ת תרומת הדשן (סי' סט), שהשוה יחס הכיס אל הבגד להיחס שבין מוכני ושידה (במסכת כלים פי"ח), שבדין מעות שהונחו על המוכני בעת כניסת השבת, מחלקת המשנה בין מוכני שהיא נשמטת לשאינה נשמטת. שאם המוכני נשמטת, הרי גם השידה היא מוקצה, ואילו כאשר אין המוכני נשמטת, אזי מותר להניע השידה עם המוכני.

[הסברא בזה: כאשר המוכני אינה נשמטת דנים אנו את המוכני כדבר טפל אל השידה, ולכך אינו מקצה את השידה. ואילו במוכני שאפשר לשומטה, אז אנו דנים המוכני והשידה כשני דברים נפרדים, והוי כאילו המוכני עם המעות שהם מוקצה מונחות על השידה, ובכך הוי השידה בסיס לדבר האסור].

ולהבהיר שזה היפך ההשקפה הראשונה: כי בדעה ראשונה יאמר האדם כי הרכב בלתי נשמט יותר משפיע על נושאו מאשר הרכב נשמט. אכן בהלכה זו, הרי הרכב שאינו נשמט נידון כפרט שולי שאין לו השפעה, ואילו הנשמט נידון כענין עצמאי, וכענין חשוב, ובמילא הוא כן משפיע.

ובמחכ"ת, הי בס' הלכתא כרב (להר' ד.ט. שי') שגה בזה אגב שיטפי'. שבסי' שי הע' 22 (ע' צה) הביא דיון בשם אחרונים על מגירה של שלחן שיש בה מוקצה, האם השלחן נאסר בטלטול משום בסיס. ומביא "שאם המגירה אינה ניתנת להסרה מן השלחן - אזי נחשבת המגירה כגוף השלחן..השלחן נחשב בסיס לאיסור. ואם המגירה נשלפת - אז המגירה לבדה אסורה בטלטול והשולחן מותר בטלטול..".

אמנם בשמירת שבת כהלכתה פ"כ סס"ה, מבואר היפך דבריו, שבלא ניתן להוציאה "הרי היא חלק טפל לשולחן ואין השולחן נהפך איפוא להיות בסיס למגירה..ואילו מגירה שניתן להוציאה מן השולחן, הרי היא נחשבת לכל כשלעצמו שהשלחן בסיס לו, ואסור לטלטל את השלחן..". ואתו הצדק, כנ"ל.

באחד מהמלקטים ראיתי שהתייחס לדין שלחן שהדף שלמעלה [= גב השלחן] נעשה משני חלקים, ואפשר להאריך השולחן על ידי שימשכו שני החלקים זה מזה, ולשום במקום הריוח דף או דפים נוספים. שגם כאשר בביה"ש הונחו רק הנרות על חלק מהשלחן, התירו להזיז את החלק השני של השלחן בשבת.

שבהשקפה ראשונה חשבתי שקולא זו הרי חומרא טמונה בחובו. דהיינו שאם רוצים להזיז לא רק חלק מהשלחן כי אם את כל השולחן, לא יהא די בכך שיונחו החלות על החלק השני של השלחן להחשיב את כל השולחן לבסיס לדבר האסור ומותר, שהרי כבר דנו שני החלקים של השלחן כדברים נפרדים, וא"כ צריך שהחלק שבו מונחים בפמוטות, גם עליו יונחו החלות בעת ביה"ש.

אך יש לומר שאכן הדף שבו הפמוטות הוא בסיס לדבר האסור, אכן רגלי השלחן עם המסגרת נחשב כבסיס לדבר האסור ומותר, כי עליו מונחים איסור - הדף שבו הפמוטות, והיתר - הדף הריק. וא"כ מותר להרים את השלחן ממסגרתו, ועל ידו להזיז את האיסור עם ההיתר גם יחד.