E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ ויחי, שבת חזק - תשע"ב
גאולה ומשיח
"זמן שתחזור הממשלה לישראל"
הת' שלום צירקינד
תות"ל המרכזית - 770

כ' הרמב"ם (הל' תשובה פ"ח ה"ז): "ושכל הטובות שמתנבאין בהן הנביאים לישראל אינן אלא לדברים של גוף שנהנין בהן ישראל בימות המלך המשיח בזמן שתחזור הממשלה לישראל". (כ"ה בהוצאת קאפח ופרנקל ע"פ כת"י. ובדפוסים הנפוצים הגירסא היא: "לדברים שבגוף שנהנין בהן ישראל לימות המשיח בזמן שתשוב הממשלה לישראל").

והנה בסוף פ"ט מהל' תשובה כ' הרמב"ם: "וסוף השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק ולא גרעון היא חיי העולם הבא. אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל. וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד". (ועד"ז כ' בפהמ"ש להרמב"ם הקדמה לפרק חלק).

ולכאו' צ"ב שינוי הלשון בין פ"ח ה"ז ששם כתב הרמב"ם "שתחזור הממשלה לישראל", ובסוף פ"ט כ' "שהמלכות תחזור לישראל". ובפרט שכנראה השם העצמי להשלטון בש"ס וברמב"ם הוא מלכות. ראה לדוגמא רמב"ם הל' מגילה פ"א ה"ט: "במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ליום הכניסה בזמן שיש להם לישראל מלכות". ובהל' חנוכה שם פ"ג ה"א: "וחזרה מלכות לישראל". ובכ"מ (ראה רמב"ם הל' סנהדרין פי"ח הי"ב "דין מלכות". ובהל' גירושין פ"א הכ"ז: "וכן תיקנו שיהיו מונין בגיטין למלכות אותו הזמן משום שלום מלכות". וכיו"ב בש"ס בריבוי מקומות). והשם "ממשלה" הוא בלתי רגיל כלל.

[ומה שכתב הרמב"ם בהל' מלכים ריש פי"א: המלך המשיח עתיד לעמוד והחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה - כבר נתבאר בגליון (א'כד) שבמלכות יש ב' ענינים א' עצם המלוכה וב' גזרות המלך ופקודותיו וכו' שנקראים בשם ממשלה, (ראה לקו"ש חי"ב ע' 84, עטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי שער ראש השנה פרק ו'), והרמב"ם רוצה להדגיש גם שלטונו בפועל של משיח שנק' בשם ממשלה שעי"ז הוא בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וכמשנ"ת שם, (וי"ל פי' "הממשלה הראשונה" ע"פ מ"ש הרמב"ם בהל' סנהדרין פ"ד הי"ג: "ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להן לרדות את ישראל בכל מקום ולדון עליהן בין רצו בין לא רצו, שנאמר לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל", אבל מ"מ שליטתו של ריש גלותא בזמן הגלות הוא מוגבל ואילו משיח יהי' לו הממשלה השלימה על בנ"י כבראשונה, ואכ"מ). - אבל כשאנו מדברים על השלטון בכללותו השם הרגיל הוא מלכות ולא ממשלה כנ"ל].

ואבקש מקוראי הגליון להעיר ולהאיר בזה.

גאולה ומשיח
תחיית המתים בניסן
הרב בצלאל מ"מ בסמן
אנ"ש פיטסבורג, פנסילווניה בטור[1]

סי' ת"צ מבאר, וז"ל: "אמר רב האי, שמעתי מפי חכמים כי תחיית המתים עתידה להיות בניסן, ונצחת גוג ומגוג בתשרי[2], ומשום הכי בניסן מפטירין העצמות היבשות, ובתשרי בא גוג (יחזקאל שם לח, יח – לט, טז)".

ושוב מצאתי שבאמת הוי מדרש מפורש שמקשר ענין הטל ותחיית המתים לפסח. וז"ל המדרש (פדר"א פל"ב): "הגיע ליל פסח וקרא יצחק לעשיו בנו, ואמר לו, בני, זה הלילה כל העולם כולו אומרים בו הלל, ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה, עשו לי מטעמים, עד שאני בעודי אברכך וכו', אמרה רבקה ליעקב, בני הלילה הזה אוצרות של טללים נפתחים בו, העליונים אומרים שירה הלילה הזה, ועתידים בניך להיגאל וכו', עשה מטעמים לאביך, שהוא בעודו יברכך וכו', וכשיצא יעקב מאת פני יצחק אביו, יצא מעוטר כחתן וככלה מעוטר בקשוריה, וירדה עליו תחיית המתים טל מן השמים, וניתחדשו עצמותיו, ונעשה גם הוא גבור וכו'" עכ"ל.

וצ"ב בהשייכות בין תחיית המתים לפסח.

ואפשר יש לומר ע"פ הידוע שפסח הי' לידת עם ישראל[3], ולפ"ז י"ל שהוא כמו תחי' חדשה, והשייכות בין פסח לתחיית המתים מובנת.

אבל עדיין צ"ב שהרי סוף כל סוף אי"ז שייכות ישרה לתחיית המתים, והוי רק שייכות לכללות ענין התחי', שהוי דבר חדש ולא לעצם ענין של תחיית המתים.

ואפשר יש לומר ע"פ המבואר במדרש[4], שא' הזכויות שבהם זכו כלל ישראל לתחי' הוא זכות התורה, וא' הכוחות של תורה הוא טל של תורה[5]שעתיד להחיות את המתים, ויש לעיין.

ב. ואפשר יש לקשר (ע"ד הרמז) זה שיש מצוה על פסח של ועצם לא תשברו בו[6], בנוגע להקרבן פסח, כי ידוע שתחיית המתים יבוא מהעצם לוז שהוא עצם שאינו נפסד[7].

וכן יש לקשר זה עם הדין של אכילת הקרבן פסח שנאכל על השובע בפסחים צט, ב, כי ראה בהמצויין בכה"ח סי' ש' שהעצם לוז נהנה רק מסעודה מוש"ק. ושמעתי לבאר שהטעם שאינו נהנה רק מסעודה זו הוא כי לרוב אכולין אותו שלא לשום תאוה ורק לשם מצוה, עי' לשון שו"ע אדה"ז שם: "אע"פ שעכשיו לא יאכל אלא כזית . . מחמת שאינו תאב ליותר וכו'" עכ"ל, נמצא ששניהם נאכלים על השובע, "משום הידור מצוה" כלשון רש"י[8]בפסחים שם.


[1]) במהד' מכון ירושלים מציינים ב'הגהות והערות' ל"תורתן של ראשונים ח"ב ע' 46, ולרי"ץ גיאת ח"ב ע' קי.

[2]) יש לעיין אם זה קשור למח' של ר"א ור"י אם הגאולה יהי' בניסן או בתשרי. ויש להעיר מאגרות קודש ח"א לרבנו ע' קטז-קיז שמציין לתוס' בכז, א אם ההלכה כר"א או ר"י.

[3]) ע"פ פשטות לשונות הכתובים ביחזקאל טז, ובלקו"ש חי"ז ע' 71 הערה 6 מוסיף שביצי"מ היתה התחלת הגרות דבנ"י, ובמ"ת גמר הגירות (יבמות מו, א ואילך, כריתות ט, א), אשר "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" (יבמות כב, א וש"נ).

[4]) ראה ילקוט שמעוני רמז רלז, והמבואר בלקו"ש ח"ג ע' 966 ואילך.

[5]) ע"פ כתובות קיא, ב "כי טל אורות טליך (ישעי' כו, יט) כל המשמש באור התורה [טל (ע"פ גי' ראשונים, ראה בהגהות וציונים במהד' עוז והדר)] אור התורה מחייהו". וראה גם בתניא פל"ה ובהמובא בלקוטי אמרים עם לקוטי פירושים וציונים עם ש"נ על פרק לה ע' תשל.

[6]) שמות יב, מו.

[7]) בראשית רבה פכח, ד.

[8]) בד"ה לא יאכל.

גאולה ומשיח
קידוש ארצות לפני ביאת משיח (גליון)
הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי
ר"מ בישיבה

במ"ש בגליון הקודם הרה"ת הנעלה וכו' ר"נ שי' גרינוואלד (ע' 11 ואילך) בענין כיבוש ערי קניזי וקדמוני בזמן הזה עיי"ש.

יש להעיר:

א) בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' א' שקו"ט בארוכה בענינים אלו, ולפי דבריו (אות ט"ז ואילך) יוצא דשייך שם כיבוש גם בזמן הזה.

ב) יש להעיר ממ"ש בס' משך חכמה פ' מסעי (לה,יג) דקליטת שש ערים נהג גם בזמן בית שני עיי"ש, אף דאז לא הי' ביאת כולכם.

ג) במ"ש דחשמונאי הי' להם דין מלכות, ראה לקו"ש חכ"ה ע' 112 וז"ל: ומלכים דבית חשמונאים ראה רמב"ם ריש הל' חנוכה "העמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל כו' עד חורבן השני" לכאורה אי"ז גדר מלך גם לא דשאר שבטי ישראל לדעת הרמב"ם שהוא דוקא כשנביא העמיד מלך שלא היו בימי בית שני, וראה רדב"ז הל' מלכים פ"נ ה"ח וצ"ע וכו' עכ"ל, וראה בס' ימות המשיח בהלכה ח"ב סי' ה'.

ד) עיקר השאלה שם בסוף הי' ע"פ מ"ש בלקו"ש חל"ד שם הערה 21 וז"ל: ובפרט שלכאורה הי' אפשר להביא ראי' מעצם ההבטחה ד"ירחיב ה"א את גבולך" שקאי על ארץ "הקיני והקנוי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו" (רמב"ם הל' רוצח שם) עכ"ל. הרי משמע מזה שיש הוכחה על ביאת המשיח מעצם ההבטחה דירחיב וגו', אפילו בלי החיוב דערי מקלט, ולפי"ז עדיין לא תירץ.