מובא במנהגי בית הרב שמדליקים בשמן זית והשמש בנר של שעוה. (וכן הוא במנהגי מהרי"ל הל' חנוכה ג' "היה תוחב השמש למעלה מכל הנרות, והוא היה משעווה [לפי שינויי נוסחאות]).

ומבאר כ"ק אדמו"ר הע' 3 דבשו"ע מובא דנר שעוה הוא שני לשמן זית, והא דאין עושים משמן זית: א- משום שאין נוח לטלטל שמן ופתילה, ב- לעשות היכר נוסף בין השמש לנרות חנוכה. ע"כ. (טעם ב' מובא גם בבא"ח וישב פ' י"ג).

ומשמע שראוי שיהיה נר מעולה גם לנר השמש (אלא שיש לעשות היכר בינו לנר חנוכה). ונראה ש(אע"פ שמשתמשים לאורו, וא' מהטעמים דמדליקים בשמש הוא כדי שישמשו באורה ולא בנר חנוכה, וא' מהטעמים הוא כדי שלא יכשלו בהדלקת נר מנר ע"י קיסם, מ"מ ראוי שיהיה נר מעולה ו)זה מתאים לפי המבואר בבאר היטב סי' תרע"ג סק"ז דאסור להשתמש עם נר השמש תשמיש מגונה.

והוא מתאים עם המבואר בלקו"ש ח"י ע' 315 דיש טעמים נוספים להדלקת השמש וא' מהם הוא: "דוגמת הכהן המדליק הנרות (שעפ"ז מבוארת התמיה שהשמש מקומו למעלה מן הנרות וארז"ל הסימן: שרפים עומדים ממעל לו). ועוד." ולפי טעם זה מובן שצריך להיות הנר מעולה.