E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ לך-לך - תש"ס
שיחות
טענת לפלאס ותוקפה המדעי
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי, עומר

בקובץ 'אמונה ומדע' עמ' 132, ב"יחידות לאחד הפרופסורים" [הרה"ח ר' ירמיהו שי' ברנובר], נאמר:

"בקשר עם רעיון זה [=בחירה חופשית], אפשר להזכיר כאן, כי לאור תורת ישראל, אי אפשר בשום אופן להסכים עם טענתו של לפלאס [מתמטיקאי צרפתי מלפני כמה דורות], אשר אמר, כי אילו ניתנו לו התנאים ההתחלתיים והגבוליים [=והסופיים?], מלאים ומדוייקים, היה יכול באופן עקרוני לחשב חישוב מתמטי את עתיד העולם. דטרמיניזם [=סיבתיות, השיטה המנוגדת לבחירה חופשית] קיצוני כזה אינו מתיישב גם עם מושגי המדע המודרניים [ההדגשה שלי, הכוונה כנראה ל"עקרון האי-ודאות". ראה בספר 'מה רבו מעשיך, ירושלים תשנ"ב, עמ' 41 ואילך], ואילו אצל יהודי - אינו מתקבל לחלוטין, כי באמת הקב"ה מהווה את העולם בכל רגע, מחיה ומנהיג את העולם כולו ולפרטיו הקטנים ביותר, וברצונו תלוי הדבר אם תהיה נכונה מחר האקסטרפולציה [=השערה על מה שנעשה מעבר לטווח ידוע, מתוך נסיונות בתוך הטווח. ראה 'אמונה ומדע' עמ' 90] של החוקים שהוסקו על סמך תצפיות שנעשו אתמול והיום".

מאידך, בקובץ השיחות 'מעיני הישועה' (תשמ"ז, בלתי-מוגה, עמ' 96) נאמר:

"וכפי שטוענים חכמי אומות העולם, שאילו היה מישהו שיודע - בידיעה אמיתית ונכונה - את כל מה שנעשה בעולם ברגע מסויים, בכל הפרטים ופרטי פרטים, וכמו-כן יודע הוא את חוקי הטבע כו' - ביכולתו לחשב ולדעת מה יקרה ברגע שלאחרי זה, וכן הלאה, עד סוף כל הדורות, מכיוון שכל הענינים הם באופן דסיבה ומסובב, אלא שאף-על-פי-כן ישנו ענין הבחירה בעבודתו של יהודי וענין זה הוא באופן של נס [אף שאין סומכים על הנס] כדי לשנות מכפי המוכרח להיות על פי חוקי הטבע באופן ד"לא ישבותו"".

דמקטע זה משמע, שהרבי מאשר נכונות טענה זו על פי המדע?! ודוחק לבאר שהכוונה למדע בדורו של לפלאס.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות