בגליון תשפא (ע' 27 ואילך) כתבתי בהך דתענית (כז, ב) ומגילה (כב, א) [וראה גם ברכות יב, ב] ד"כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה" שהכוונה הוא שלא להשאיר פסוק באמצע מבלי לגומרה, דהיינו שהעיקר הוא שצריך לגמור את הפסוק, אבל אין קפידה להתחיל פסוק באמצע עם גומרו אח"כ. והוכחתי זאת ממ"ש כ"ק אדמו"ר בפתח דבר למפתחות התניא (ע' 338 הערה 3) עיי"ש.

ונראה דהכי משמע נמי ממ"ש בזהר (ח"ב רו, ב) ד"אסור למפסק אלא באתר דפסק משה, ולא יפסק מלין דפרשא דשבתא דא בפרשתא דשבתא אחרא וכו'". - משמע דאין קפידה להתחיל פסוק באמצע העיקר שצריך לגמור אותו.

ולפי"ז נראה ליישב גם מה שהקשה בקובץ יגדיל תורה - קראקא תרס"ב (סי' קיב סק"ב) דאיך מתחיל קריאת פרשת הביכורים מהתיבות "הגדתי היום וגו'" [דברים כו, ג] והתיבות האלו הם אמצע הפסוק? ע"ש מה שהאריך בזה.

ברם, לפי הנ"ל א"ש ולק"מ, דהרי אין קפידה כלל להתחיל באמצע הפסוק והעיקר הוא שצריך לגומרו והכא בקריאת פרשת ביכורים הרי גומרו, וא"כ לא עוברים על הכלל הזה.