E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ כי תשא - פרשת פרה - תשס"א
לקוטי שיחות
סימני טהרה וטומאה גורמים או מבררים
הרב ישכר דוד קלויזנר
נחלת הר חב"ד, אה"ק

בלקו"ש ח"א (ע' 222): "וועגן די סימנים איז פאַראן אַ חקירה (צפנת פענח (להרגצ'ובי) על הרמב"ם ריש הל' מאכלות אסורות (-עיי"ש כ"ז בארוכה, ולהעיר ממורה נבוכים ח"ג פמ"ח..." - הערה 1), צי זיי זיינען סיבות אויף טהרה וטומאה, ד.ה. אז מצד דעם וואָס די בהמה איז א מעלת גרה און א מפרסת פרסה איז זי א טהורה, און אזוי פארקערט, אדער זיי זיינען בלויז סימנים המבררים, דאס הייסט, אז די טהרת הבהמה איז מצד אנדערע סיבות. נאר בכדי מיר זאלן ווסן וועלכע בהמות זיינען טהורות, האט דער אויבערשטער אריינגעגעבן אין זיי סימנים דורך וועלכע מיר וועלן וויסן אז זיי זיינען טהור.

"דער חילוק פון די צוויי אופנים איז:

"דער דין איז, אז היוצא מן הטהור טהור כו' (בכורות ה, ב), כאטש ער האט ניט קיין סימני טהרה, ווי צום ביישפיל, היוצא מן הטהור ופרסותיו קלוטות, כאטש ער האט ניט קיין סימני טהרה, וויבאלד, אבער, ער קומט ארויס פון א טהור איז ער אויך טהור.

"אויב מען וועט זאגן אז די סימני טהרה זיינען ניט מער ווי סימנים מבררים, איז דער דין פארשטאנדיק אויך מצד הסברא: וויבאלד ער איז יוצא מן הטהור, האט דארט דער ענין פון סימנים קיין ארט ניט, אויב, אבער, מען וועט זאגן אז די סימנים זיינען א סיבה אויף דער טהרה, דארף מצד הסברא אויסקומען אז אויב פרסותיו קלוטות דארף ער זיין טמא, און דאס וואס דער דין איז אז ער איז טהור איז דאס מצד גזירת הכתוב". עכל"ק.

וע"ש הנפק"מ אם הטהרה היא מצד הסברא או מצד גזיה"כ, עפמ"ש בירושלמי שבת סו"פ ט'.

וע"ש מתוס' (נדה נ, ב) ד"ה תרנגולתא דמשמע דסימנים גורמים ולא מבררים, עש"ה.

[ועי' תשו' מהרי"ט (ח"א סי' נא) שכתב דסימנים בבהמות ועופות אינם גורמים טהרה או טומאה - ועי' מ"ש בזה הגאון ר' מנחם זעמבא הי"ד בשו"ת זרע אברהם (סי' יא אות יז, ובריש סי' יג, וסי' יד אות כד). ובשו"ת חזון נחום תשובה נז, ובקונטרס דברתי בחזון שם פרפר כב. ועייג"כ שו"ת דובב מישרים סי' פט, ובצפע"נ כללי התורה והמצות ח"כ ערך סימנים.]

והנה עפ"י חקירה הנ"ל נראה לבאר הא דאיתא בסנהדרין (נט, ב): "מי איכא בשר היורד מן השמים? [ומתרץ] אין, כי הא דרבי שמעון בן חלפתא הוה קאזיל באורחא. פגעו בו הנך אריותא דהוו קא נהמי לאפי', אמר: "הכפירים שואגים לטרף". נתיתו לי' תרתי אטמתא, חדא אכלוה וחדא שבקוה. אייתי' ואתא לבי מדרשא, בעי עלת: דבר טמא הוא זה או דבר טהור? - אמרו לי': אין דבר טמא יורד מן השמים".

וי"ל דרבי שמעון בן חלפתא שהביא הירך הזו לבית המדרש ושאל עלי' אם דבר טמא הוא זה או דבר טהור, ס"ל דסימנים גורמים הטהרה, ולפיכך, כיון שירדו משמים רק שתי ירכיים בלבד, א"כ (יתכן ש)אין בהם סימני הטהרה שיגרמו הטהרה, (שהרי לא ירדה כל הבהמה עם סימני הטהרה כדי לבדקה) - וע"ז אמרו לו בבי מדרשא: "אין דבר טמא יורד מן השמים", והיינו, שאם הסימנים גורמים הטהרה לא יתכן שלא הי' ירכיים אלו "מבהמה של סימני טהרה", ואם סימנים אינם גורמים, א"כ לא איכפת לן אפי' שלא הי' כאן הסימנים, שהרי "אין דבר טמא יורד מן השמים".

[וגם י"ל דר"ש בן חלפתא ס"ל שאין הסימנים גורמים וכו'. ורק שאל בנדו"ד איך אפשר לבדוק ולדעת אם זה טהור או טמא, וע"ז אמרו לו ש"אין דבר טמא יורד מן השמים"].

ואח"כ איתא בגמ' שם: "בעי מיני' רבי זירא מרבי אבהו: ירדה לו דמות חמור מהו? - אמר לי' יָארוּד נָאלָא [=עוף שוטה] הא אמרי לי': אין דבר טמא יורד מן השמים". עכ"ל.

ונראה לבאר דמה שבעי מיני' ר' זירא מר' אבהו, דאין זה סתם אגב מעשה זה שסופר לפני זה. אלא שזה בא בהמשך, וי"ל דר' זירא ס"ל דסימנים גורמים הטהרה וכו', ולכן גבי הירכיים שירדו משמים כיון ש"אין דבר טמא יורד מן השמים" ע"כ הם "מבהמה של סימני טהרה" - ולפי"ז בעי ר' זירא מה יהי' הדין אם ירד משמים "דמות חמור" שיהי' לו בהדיא סימני טומאה, דלכאורה אם הסימנים גורמים כו', הרי צ"ל טמא,

וע"ז ענה ר' אבהו "הא אמרי לי': "אין דבר טמא יורד מן השמים" - ובפשטות הכוונה לומר שהוא שואל על דבר שלא יתכן שיהי' - והנה רש"י שם (ד"ה הא אמרו לי' כו'): "ודבר שאינו הוא, ואם ישנו טהור הוא" עכ"ל, - ולכאורה מה הכוונה במ"ש "ואם ישנו טהור הוא"? - ונראה שהוא ע"ד הך דבכורות (ה, ב) הנ"ל, דהיוצא מן הטהור טהור, דאפילו שאין לו סימני טהרה כלל, וכיון שבא מן הטהור - ש"אין דבר טמא יורד מן השמים" לכן גם "דמות חמור" טהור.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות