בגליון תתכז (עמ' 54-58) ניסה הרב שד"ב לוין ליישב את מה שהקשיתי על דבריו שכתב בקונטרס נש"ק. בקונטרס הנ"ל , עשה חישוב של "ההרים הגבוהים לפי הר הכרמל, שגובהו 546 מטר, לענין איחור שקיעה האמיתית מהנראית, ומקשר זאת לדברי ר' חנינא בשבת לה, א.

על כך הקשיתי דגובה הר הכרמל הסמוך לשפת הים גובהו 190 מטר ולא 546 מטר, וממילא אין מתאים החישוב של 4 דקות?

בגליון הנ"ל רוצה הרשד"ב לוין ליישב, שיש להוסיף עוד דקה ושישית (70 שניות), שהוא זמן טבילה, ובצורת חישוב זו מגיע למסקנא שאדה"ז סובר שבארץ ישראל זמן השקיעה האמיתית הוא 5 דקות לאחרי שקיעה הנראית.

והנה ביאור זה מוקשה מאוד:

א. הרשד"ב לוין כתב "מהלך מט אמות, שהם לערך דקה וששית (70 שניות)", חישוב זה אינו נכון כלל, כי מהלך מט אמות שיעורו 35 שניות בלבד ולא 70 שניות. (מחלקים 24 דקות שהם 1440 שניות ל-2000 אמות, ואח"כ מכפילים ב-49 אמות = 35 שניות).

ב. איך הגיע הרשד"ב לוין ל-3 דקות בא"י? הרי 190 מטר מאחר את השקיעה בא"י בדקה אחת לאחר השקיעה הנראית (שהוא סילוק אור השמש מראשי האילנות הגבוהים). ובתוספת 35 שניות (שהוא זמן טבילה), יוצא מעט יותר מדקה וחצי, אבל לא 3 דקות.

ג. כיצד הגיע הר' לוין לשיעור 4 דקות בליאדי מגובה הכרמל ותוספת שיעור טבילה, הרי 190 מטר מאחר את השקיעה בליאדי במעט פחות מ-2 דקות לאחר השקיעה הנראית. ובתוספת של 35 שניות (זמן טבילה) יוצא 2 וחצי דקות, ולא 4 דקות.

א"כ איך כתב שמהגמ' בענין הר הכרמל למד אדה"ז את הזמן המדוייק של השקיעה האמיתית, והרי מהחישוב רואים, ששיעור שקיעה האמיתית אינו שייך כלל לסוגיא דהר הכרמל?

ד. נוסף לכל הנ"ל, הדוחק הרב שנדחק הרשד"ב לוין ליישב את ההגדרה של "ההרים הגבוהים שבא"י", מעורר תמהון. מדוע לא כתב אדה"ז במקום "ההרים הגבוהים שבא"י", את "הר הכרמל" שיתאים לדברי ר' חנינא בגמ', ובהדגשה שהוא לפי פירוש התוס' שכולל גם את זמן הטבילה? ומדוע משנה אדה"ז מלשון הגמ' וכותב "הרים הגבוהים שבא"י"?

אלא ע"כ כוונת אדה"ז להרים הגבוהים כפשוטו, ואין לזה שום שייכות לסוגיא דהר הכרמל. דברי אדה"ז "ההרים הגבוהים שבארץ ישראל" מוסבים בפשטות על ההרים הגבוהים שמתנשאים לגובה 1000-1100 מטר.

ה. מה שכתב הרשד"ב לוין שאין הכוונה להרים הכי גבוהים, אלא להרים בגובה ממוצע של ההרים הגבוהים שבא"י. האם הר בגובה 190 מטר נחשב לגובה ממוצע של ההרים הגבוהים? הרי בא"י יש הרים גבוהים פזורים מהצפון לדרום, שגובהם הממוצע של ההרים הגבוהים נע בין 1000 מטר ל-1100 מטר, והאם להר שגובהו 190 מטר ייקרא גובה ממוצע של הרים הגבוהים? אתמהה! יעיין נא, במפת ארץ ישראל, ויווכח.

ו. מה שכתב שאין הכוונה להרים הכי גבוהים, אכן, צודק שאין צריכים להחשיב את ההרים הכי גבוהים, כגון: הר החרמון שמתנשא לגובה מעל 2000 מטר. דהרי אדה"ז לא כתב "ההרים הכי גבוהים" אלא "הרים הגבוהים", ומדובר על הרים הגבוהים שמתנשאים לגובה 1000-1100 מטר.

ולכן, ברשימה מפורטת שעשיתי על ההרים הגבוהים בא"י, לא כללתי את הר חרמון.

דוקא כשעושים חישוב של ההרים הגבוהים כפשוטו, עולה יפה החישוב של איחור השקיעה האמיתית 4 דקות בארץ ישראל.

מכל הנ"ל מוכח:

1. אדה"ז לא התכוון כלל לדברי ר' חנינא בענין הר הכרמל. וכל הנסיונות להעמיס את דברי ר' חנינא בתוך דברי אדה"ז לא עלו יפה.

2. אדה"ז התכוון בפירוש שאיחור שקיעה האמיתית מהנראית הוא 4 דקות, הן בארץ ישראל והן בליאדי שברוסיה הלבנה, והן בכל מקום אחר בעולם, והוא שיעור קבוע לכל עונות השנה.