E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ ויחי - שבת חזק - תשס"ב
שונות
רשיון בשנת תקנ"ח להתפלל בנוסח אדה"ז?
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

בספר השיחות תש"ד עמ' 16 הערה 3 כותב כ"ק אדמו"ר זי"ע: "סי[דור] אדה"ז נדפס לראשונה בשקלאוו תקס"ג. אבל כנראה היו עוד לפני זה רשימות משינוי הנוסחא, כי בשנת תקנ"ח כבר ניתן רשיון מהממשלה להחסידים להתפלל בנוסח שלהם".

כנראה1 הכוונה להרשיון שניתן לחסידים בחודש אייר תקנ"ח (אפריל 1798) שיכולים להתפלל כמנהגם.

וכך נאמר ב'חסידים ומתנגדים' ח"א עמ' 212: "באביב שנת 1798 הגיש ר' יהודה בן אליהו, בשם חסידי וילנא, קובלנה להנהלת פלך וילנא על הקהל הוילנאי שרודף את החסידים . . קובלנה זו מצאה לה אוזניים קשובות אצל השלטונות . . ובהשפעתו פורסמו ב-26 באפריל 1798 החלטות של הנהלת הפלך . . עצם ההחלטות לא נשמרו לנו, אבל תוכנן ידוע לנו מתזכיר שהגיש ר' משה בן אשר . . נגד ההחלטות. על-פי החלטות אלו הורשה לחסידים . . להתפלל במנייניהם כמנהגם . . הקהל של וילנא הגיש ערעור על החלטות אלו . . אבל לא נענה"[1].

האשמת החסידים על שמתפללים בנוסח שונה ובקול רם חוזרת בכתבים רבים מתקופת הרדיפות, ראה 'חסידים ומתנגדים' שם עמ' 208-227. וכך גם נרשם בהחלטותיהם של גבאי הקלויז הישן דווילנא נגד החסידים (שם עמ' 209): "ושיתפללו דוקא כמו שיסדו לנו כנסת הגדולה בלי שום שינוי נוסח ובלי הרמת קול בתפילה, כמו כל אחינו ב"י".

על שינוי נוסח התפילה נשאל גם אדה"ז בעת מאסריו. במאסר הראשון הוא ענה ע"ז בכתי"ק ('אגרות קודש' שלו ח"ב עמ' לא): "והרי אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעפ"י הקבלה לפעמי' אנו מוסיפי' תיבות ומזמורי' ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה, כי בהרבה מדינות אומרי' כן כל ישראל הדרים שם... ואפי' בעיר א' נוהגי' לומר בבה"מ כמה מזמורי תהלים שאין אומרי' אותן בבה"כ שבאותה העיר, כמו מזמור ל'[2] 30 ופ"ו[3] 86 וכן פ' קטרת[4] ועוד כמה דברים...".

במאסר השני נאמר במלשינותו של אביגדור ('כרם חב"ד', ד, ח"א עמ' 84): "ומה שקוראים אותם כת, הוא מחמת זה שהמה שינו את מנהג ישראל בתפילותם ואפילו במלבושיהם". וע"ז ענה אדה"ז ('אגרות קודש' שם עמ' נה, בתרגום מרוסית): "תפילות שלנו שהן נוהגות בדיוק באותו אופן כתפילותיהם של כלל היהודים, ורק זאת שאנחנו נוהגים לומר גם את התוספות לתפילה שעפ"י כוונות תורת הקבלה בצירופי אותיות וחילופיהן".

וצ"ע שהרי בכל הנ"ל, וכן בהמפורש לעיל "שהורשה לחסידים . . להתפלל במנייניהם כמנהגם", לכאורה אין הכוונה דוקא לנוסח אדה"ז בסידורו, אלא הכוונה לשינוי הגדול של עדת חסידים מאז הבעש"ט שהתחילו להתפלל בנוסח האר"י [או: נוסח ספרד], נגד המנהג שהיה נהוג עד אז בין יהודי מזרח אירופה, שהתפללו בנוסח אשכנז. והכוונה כאן לשינויים הגדולים והבולטים לעין, כמו אמירת ברוך שאמר אחרי הודו, הוספת קטעים לאחרי 'ובא לציון' ועוד. ומאיפה כאן הראיה שהמדובר כאן היה על נוסח אדה"ז שכבר היה נפוץ בשנת תקנ"ח?[5]


1) לכל הבא לקמן העירוני הרב נחום שי' גרינוואלד.

2) כל הנ"ל נעשה בהסכמת אדה"ז, ומעניין תגובתו לזה אחרי שנעשה, וכך הוא כותב בשנת תקע"א לרבני וילנא, ב'אגרות קודש' שלו ח"א עמ' קמז: "ובאמת בתחלת קיץ תקנ"ח הסכלתי עשות, כי היתה ידי עמו שיתאמץ להציל עשוקים ונרדפים . . אמנם לאחר שהוציא לאור משפטם להצילם מיד רודפיהם שלחתי אליו אחר חג השבועות מיד כמה בקשות ואזהרות שלא יחזיק עוד במחלוקת לש"ש, ולא לעשות מנין בפ"ע...". בנוגע למנינים המיוחדים ראה המצוין ב'מקורות והערות' שם עמ' תיח.

3) הוא 'מזמור שיר חנוכת הבית' שאומרים לפני 'ברוך שאמר', שבכל הסידורים נוסח אשכנז הישנים (לפני שנת תקמ בערך) איננו, ראה 'קצירת האומ"ר' בתוך הספר 'לוח ארש', מהדורת יצחקי, עמ' תנז ס"ד .

4) הוא 'תפלה לדוד, הטה ה' אזנך', שלפי נוסח האר"י-ספרד אומרים אותו אחרי 'ובא לציון', אבל לפי מנהג אשכנז לא אומרים אותו.

5) זה נוסף אח"כ ע"י אדה"ז בין השורות. והכוונה כנראה לקטורת שלפי נוסח האר"י-ספרד אומרים אותו לפני 'עלינו', אבל לפי מנהג אשכנז לא אומרים אותו, שהרי אמירת פר' קטורת לפני התפילה נמצא גם בנוסח אשכנז.

6) ולפלא שהרשדב"ל במאמרו ב'כפר חב"ד' גליון 844 עמ' 31-32 רצה להוכיח מכאן שכבר היה אז בידי החסידים נוסח מודפס של אדה"ז.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות