E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וארא - תשס"ב
אגרות קודש
גדר מבעה לשיטת הזהר הזהר [גליון]
הרב בן ציון חיים אסטער
ר"מ בישיבת "אור אלחנן" חב"ד, ל.א.

בגליון העבר הביא הת' ש.ר. (בעמ' 27) ב' מכתבים מאג"ק כ"ק אדמו"ר חי"ח, ומבארם ומקשה (ומעתיק בטעות (כנראה עפ"י זכרונו) שהרבי מבאר דמוכח מלשון הזהר שמבעה אינו אדם אלא שן) וכו'.

הנה מהעיון בב' מכתבים הנ"ל ובמש"כ האוה"ח בדף קיח א ושם דמציין הרבי שם, נראה ברור ש[האוה"ח למד ב]דעת הזהר שהמשנה בריש פ"ק דב"ק אומרת בכללות שיש ארבעה אבות נזיקין, ובפ"ק מבאר ומאריך רק בשלשה מאותן האבות דהיינו שור [שכולל נגיפה1, שן, רגל וקרן], בור ומבעה והבער דהם אב א' דהיינו אש וכפירכת הגמ' דף ד' ע"ב ואימא מבעה זה האש דלדעת הזהר הוא כן למסקנא, ואח"כ בסוף פ"ב דב"ק מבאר האב הרביעי דהיינו אדם [שאינו מוזכר בריש ב"ק אלא בסוף פרק שני במשנה דאדם מועד לעולם] והוא סיומא דלהון אחרי שור בור מבעה והבער [ומכיון דלדעת הזהר המשנה אינו מונה כאן כל הארבעה אבות, לכן לא חש לפירכת הגמ' אי הכי ארבעה שלשה הוו, וכן שור יכול לכלול בתוכו קרן שן רגל ונגיפה].

וז"ל האוה"ח [בדף קיח ע"א] "פי' סדר נזיקין מתחיל ד' אבות נזיקין השור וגומר ואחר שאמר כל דיני השור ובור וגומר הן ותולדותיהן בסוף פ' שני מסיים אדם מועד לעולם וגומר וכן כל עסקו כאן הוא לפרש אלו הד' אבות נזיקין עד אדם מועד לעולם דהיינו אדם בליעל איש און כדמפרש ואזיל". עכ"ל.

ולקמן שם בע"ב כתב וז"ל "ולא עוד אלא זונה דאיהי מבעה כמ"ש ויצת אש בציון היינו אב השלישי שבד' אבות נזיקין שהיא אש שורף והיא מלשון מים תבעה אש והיא מחלוקת בבבא קמא מאי המבעה ומאי ההבער והתם קא פריך ואימא מבעה זה האש וגומר ואע"ג דהתם לא קאי האי פירכא הכי מ"מ הכא דריש לה הכי והדרשה תדרש. לבתר קם אדם רביעי ושלח את בעירו, אמר בי' לבתר לפי שהוא בא בס"פ שני דבבא קמא שאחר שביאר הג' אבות נזיקין אמר אדם מועד וגומר וזהו אדם בליעל". עכ"ל.

וזוהי כוונת הרבי במכתב השני דהמשנה אדם מועד לעולם שמונה האב הרביעי הוא סיומא דלהון של המשנה הראשונה דשם אכן מקדים דיש ד' אבות אך מפרט רק ג' וא"כ ברור שמבעה אינו אדם [והא דהרבי אינו מפרש להדיא שהוא אש, דאז הי' צריך לפרש דאינו כהגמ' דילן בדף ד', ולא רצה להאריך וקיצר דבריו במה שמציין להאוה"ח דף קיח א' ושם [היינו ואילך] וסמך על המעיין].

ומה שהרבי מסיים במכתב הב' "דא"ג כהנ"ל אינו שייך לענין כותב ס' הזהר כאן שהוא מדברי רע"מ". אולי הכוונה שהשואל רצה להביא ראי' שהוא רשב"י דהא רב חבירו ס"ל כוותי' בענין מבעה דהיינו אדם, דהא רב חבירו דרשב"י הוה בנסתר וכמ"ש הרמ"ע בכנפי יונה ח"ג סי' כב' דרב היינו רב אבא הנז' בזהר שהי' חבירו דרשב"י ורבו של ר' חייא בחכמת הנסתר ותלמידו של ר"ח בנגלה, וע"ז כתב הרבי דאינו דכאן הוא מדברי רע"מ. אמנם זה דוחק גדול בלא"ה, כי ידוע שרב אבא הנז' בזהר אינו רב חבירו דשמואל הנז' בגמ' שהוא תלמידו של רבי ור"ח, וכן ר"ח הנז' בזהר אינו ר"ח שהי' אצל רבי וכמבואר בארוכה בשו"ת תורה לשמה שאלה תנה.

ברכות השחר ב"פ אי הוה ברכה לבטלה

ומדי עברי בין מכתבי חי"ח יש להעיר ממש"כ כ"ק אדמו"ר שם בע' רע"ח [במענה אל הרר"נ טלושקין שרצה להנהיג שיאמרו בביהכנ"ס שלו ברכות השחר לפני העמוד, וא' מהטעמים לשלילה כתב לו הרבי שיהיו אותם שיאמרו ברה"ש פעמיים] וזל"ק "אמירת ברכות השחר פעמים, נכנס זה בגדר דשם שמים לבטלה, אשר לכמה דיעות, מדאורייתא הוא, אפילו בכגון דא שיש מקום לומר שאין זה לבטלה לגמרי כיון שבפעם השני אומרן ביחד עם הצבור ובהשתתפות עמהם, ועכ"פ לכ"ע עיקר מדאורייתא" עכל"ק.

ולא הבנתי מה הסברא לומר שאין הוא ברכה לבטלה לגמרי אם אומרו פעמיים ובפרט שעיקר התקנה הי' לומר בבית וכמפורש במכ' שם ורק נהגו לסדרן בביהכנ"ס, ומה הכפל לשון "עם הצבור ובהשתתפות עמהם". וצ"ע.


1) מה שהזהר כולל נגיפה בשור יש להעיר מהירושלמי דס"ל דחשיב נגיפה לאב, ולהעיר מלשון האוה"ח שם "והם ד' כוחות שבשור . . גוף רבץ על הכלים".

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות