E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהעלותך - תשס"ג
פשוטו של מקרא
בעניין פירושו של "הבמחנים"
הרב אלחנן יעקובוביץ
נחלת הר חב"ד, אה"ק

רש"י ד"ה "הבמחנים" (במדבר יג, יט) כתב, וז"ל: "תרגומו הבפצחין, כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה". עכ"ל.

הסיבה שנזקק רש"י לתרגום מובנת, מכיון שתיבת "מחנה" לא נמצאת בתורה על עיר בלי חומה, ובויקרא נקראת עיר בלי חומה בתי החצרים, ובנ"ך נקרא פרזים. ולכאורה, אדרבא, מחנה מראה יותר על מסגרת מאשר בלי חומה. ולכן מסתייע מהתרגום שהכוונה (כאן) "הבמחנים" - "כרכין פצוחין ונתוחין מאין חומה".

וזה מובן מתוכן הפסוק, שאם ההיפך מ"במחנים" הוא "במבצרים", ומבצרים היינו כרכים מוקפים ומבוצרים, הרי ש"במחנים" הם כרכים פתוחים (מבלי חומה ומבצר).

ואין לשאול שלכאורה אין פירוש תיבת "במחנים" עיר בלי חומה, אלא עיר בלי חומה נקראת "בתי החצרים או ערי פרזות", שי"ל שכינויים אלו שייכים יותר לגבי עיר עם חומה, הנה בלי חומה נקרא פרוז. אבל כאן עיקר הכוונה ב"במבצרים" אינו רק שיש חומה לעיר, אלא שהחומה עשויה באופן כזה שזה מגן מאויב ומלחמה, הנה ההיפך מזה היא הישיבה במחנים, והיינו במסגרות מסוימות כמו כל עיר, שיש שכונות ורחובות. ומכיון שאין לה חומה, הרי זה כאילו יושבים במחנות. ונמצא שכאן (דווקא) מתאים תיבת "במחנים" (על עיר בלי חומה), ומה שנכתב במחנים ולא במחנות, י"ל שכיון שכתוב ליד זה אם במבצרים כתב גם במחנים.

ויש להוסיף בדרך אפשר, שהסיום שלבמחנים ב"ים" (ולא מחנות ב"ות") מראה בכו"כ מקומות על לשון זכר, כמו רבים (לשון זכר, רבות - לשון נקבה) יחידים (לשון זכר, יחידות - לשון נקבה) וכיו"ב, ולכן נקט כאן "הבמחנים" בסיום של לשון זכר, שזה מתאים עם מה שפירש"י בבראשית (לב, יט) ש"מחנה משמש לשון זכר (ולשון נקבה כו')". - ובפרט כאן שכתוב ליד אם במבצרים, הנה בודאי מתאים שיהא (הבמחנים) לשון זכר.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות