E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ וירא - כ' חשון - תשס"ד
שיחות
קבלת עול מלכות שמים בר"ה
הרב משה מרקוביץ
ברוקלין, ניו יורק

בשיחת שמח"ת תשכ"ב (שיצאה לאור לאחרונה לקראת סיום והתחלת מחזור בלימוד הרמב"ם), נתבאר טעם הענין שיש צורך להמליך את הקב"ה בכל שנה ושנה בראש השנה, בניגוד לנהוג במלך בשר ודם שאחרי הכתרתו פעם אחת הוא נשאר מלך לעולם, ולא עוד אלא אפילו בנו של המלך אינו טעון משיחה אלא כשיש מחלוקת. ונתבארו שם עוד כמה פרטים בזה.

ולכאורה יש להעיר, אשר כל השקו"ט בשיחה זו דורש הבנה מכמה צדדים:

הרי גם בקריאת שמע בכל יום ישנו ענין של "קבלת עול מלכות שמים", כדברי המשנה "שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה", ולא עוד אלא ש"קבלת מלכות" זו היא לא רק על עצמו אלא על העולם כולו, כלשון הגמרא "כד אמליכתי' לשמים וארץ וד' רוחין כו'". ולכאורה, מה צורך יש בקבלת המלכות כל יום? ובפשטות פירוש הענין הוא, שאכן הקב"ה הוא מלך העולם ומלך ישראל, אבל האדם צריך להחדיר בליבו את הכרת מלכותו. היינו שאין הכוונה שבלי קבלת המלכות אין הקב"ה מלך כביכול, אלא שהאדם צריך לקבל עליו עול המלכות*. וכשם שנפרש כך בכל יום, אפשר לפרש כן גם אודות קבלת המלכות בראש השנה, שע"פ פשטות ההלכה אין הכוונה שהקב"ה מפסיק להיות מלך כביכול בליל ראש השנה, וישראל צריכים להמליכו מחדש, אלא הכוונה היא שהם מקבלים עליהם עול מלכותו. וזהו פירוש "שתמליכוני עליכם", היינו שיקבלו עליהם עול מלכותו ביתר שאת ויתר עז ביום זה. וכמו שבכל יום מקבלים עול מלכותו פעמיים ביום, כך יש זמן מיוחד בשנה בראש השנה לקבל עליהם עול מלכותו. ואין לזה ענין עם עצם מלכותו, שבלי אין הוא מלך.

ומה שאומרים בתפילות ר"ה "מלוך על העולם כולו וכו'", לכאורה זוהי בקשה על הגאולה העתידה, שתהי' המלכות בהתגלות וידע כל פעול כי אתה פעלתו, וכמ"ש אודות הגאולה העתידה "והי' ה' למלך על כך הארץ וגו'".

[הן אמת שע"פ קבלה וחסידות ישנו ענין של "חוזרין הדברים לקדמותן" ויש לעורר את המלכות מחדש, אבל הרי כאן השאלה היא ע"פ נגלה לכאורה].

וגם התירוץ שמכיון שההתהוות היא בכל רגע (כמבואר ברמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ב ובמפרש שם) לכן צ"ל הכתרה בכל רגע אינו ברור כ"כ, דמהו ההכרח שתהי' הכתרה וקבלת המלכות מחדש בכל רגע שמתהווה העולם מחדש, והרי שפיר יש מקום לומר, שיחד עם התהוות העולם מחדש גם ההכתרה מתחדשת ואין צורך לעשות מעשה חדש של הכתרה.

וגם מה שנתבאר הטעם שאין עושים זאת אלא פעם בשנה משום שבכל רגע זהו ענין של חידוש הישנות, ובמילא אין בכל רגע התגלות של המדריגה העליונה ביותר שבמלכות, ולכן לא שייך על זה קבלת המלכות לפי שמלכות כדבעי היא באופן שאין מדריגה שלמעלה הימנה, לכאורה אם כבר מגיעים לפירוש זה אין צורך בכל הביאור שקדם לזה.

ואולי יש מקום לבאר את כל השיחה אכן על יסוד זה, שאין כוונת השאלה למה צריכים להכתיר את הקב"ה למלך, אלא הכוונה היא מדוע האדם צריך לעשות מעשה מיוחד כדי לבטא את קבלת המלכות שלו (ולא שבלי קבלת המלכות לא יהי' הקב"ה מלך כביכול). דלא מצינו ממלך בשר ודם שבני המדינה יצטרכו לבטא את קבלת המלכות שלהם מדי פעם בפעם, ועל זה קאי כל השקו"ט. ויש לעיין בזה עוד.


*) ראה בהפתיחה לס' אגלי טל. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות