E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לשבת מבה"ח ניסן - ש"פ ויקה"פ - פרה ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', י"ט אדר ה'תשע"ח

ש"פ תולדות - תשס"ד
חסידות
שבע ביום הללתיך
הרב דוד פלדמן
עורך ראשי – ועד הנחות בלה"ק

בד"ה פדה בשלום תש"כ, הובא הענין ד"שבע ביום הללתיך" בעבודת התפלה, כמובא בפרש"י ומבואר בארוכה בירושלמי שבבוקר יש ג' פרשיות דק"ש, שתים לפני' ואחת לאחרי', ושמו"ע, שהם ז', ובערב יש ב' פרשיות דק"ש (מלבד פ' ציצית, כי, לילה לאו זמן ציצית), שתים לפני' ושתים לאחרי', ושמו"ע, שהם ז'.

[וכן הוא בד"ה תניא כו' משביעין אותו להצ"צ (קיצורים והערות לתניא עמ' קסח), שמביא הרש"י והירושלמי (דלקמן), ומוסיף: "והיינו כי בשחרית יש שבע . . ובערבית . . ז'". ובד"ה וספרתם תרל"ג ותרנ"ז, ש"בדרך פרט" יש ז' ביום וז' בלילה, ו"בדרך כלל" הם ז' ברכות, בשחר ג' ובלילה ד'].

ויש לעיין במקור הדברים:

בברכות יא, סע"א (במשנה) שנינו: "בשחר מברך שתים לפני' ואחת לאחרי', ובערב מברך שתים לפני' ושתים לאחרי'", ופירש רש"י "כדאמר בירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) שבע ברכות הללו על שם שבע ביום הללתיך".

ולכאורה, המדובר הוא אודות ברכות ק"ש בשחר (ג' ברכות) ובערב (ד' ברכות), שעולים יחד שבע ברכות. ומניין הוא המקור להחשבון של שבע עי"ז שמצרפים לברכות ק"ש גם את הפרשיות דק"ש, וגם שמו"ע, שעפ"ז נעשה מספר שבע הן בבוקר והן בערב?

ואולי יש לדייק בלשון רבינו, "כמובא בפרש"י ומבואר בארוכה בירושלמי" – אף שלכאורה לא מצינו בירושלמי אריכות גדולה יותר מאשר בפירוש רש"י [ולכאורה אדרבה: לשון הירושלמי הוא "רבי יוסי בר אבין בשם רבי יהושע בן לוי ע"ש שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך", ואילו רש"י מוסיף לבאר שהכוונה היא ל"שבע ברכות הללו"] – שהכוונה היא לאריכות הדברים בכללות הסוגיא, שמזה יובן גם חשבון הנ"ל:

בירושלמי שם (בפירוש המשנה "בשחר מברך כו' ובערב כו'"): "ר' סימון בשם ר' שמואל בר נחמן, ע"ש והגית בו יומם ולילה, שתהא הגיות היום והלילה שוין. רבי יוסי בר אבין בשם רבי יהושע בן לוי ע"ש שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. ר"נ בשם רבי מנא, כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה".

ומבואר במפרשים שם, שגם ר' סימון בא לבאר הטעם שבשחר מברך ג' ברכות ובלילה ד' ברכות – כי, בבוקר קורין ג' פרשיות וג' ברכות, הרי כאן שש, ובערב שאין קורין אלא שתי פרשיות, הוסיפו ברכה רביעית כדי להשוות הגיית לילה ליום, שיהיו גם בלילה שש.

ואילו רבי יוסי, לא הכניס עצמו במנין הפרשיות אלא במנין הברכות, שצריכים להיות במספר שבע, ע"ש "שבע ביום הללתיך", ולכן תיקנו ג' בערב וג' בבוקר.

אמנם, גם לדעת ר' סימון שמוסיף את מספר הפרשיות – עולה החשבון רק שש, כך, שאין זה שייך להפסוק "שבע ביום הללתיך", שלא הזכירו כלל.

אך יש לעיין בדברי ר"נ: "כל המקיים שבע ביום הללתיך, כאילו קיים והגית בו יומם ולילה", שמצרף בדרשתו ב' הפסוקים שעליהם דרשו ר"ס ור"י – אם משמעות הדברים היא להורות גם על צירוף דרשת ר' יוסי (ע"ש שבע גו') שמדגיש המספר שבע, עם דרשת ר' סימון (ע"ש והגית גו') שחשיב גם מנין הפרשיות דק"ש, שעפ"ז ניתוסף בהמספר באופן שיכולים לחשב שיהיו שבע הן בבוקר והן בערב – עי"ז שמוסיפים גם תפלת שמו"ע דשחרית וערבית.

ועדיין יש לעיין היכן הוא מקור הדברים, שכדי שיעלה החשבון שבע, מוסיפים תפלת שמו"ע (שנחשבת לברכה אחת!).

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות