E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לשבת מבה"ח ניסן - ש"פ ויקה"פ - פרה ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', י"ט אדר ה'תשע"ח

ש"פ ויחי - שבת חזק - תשס"ד
פשוטו של מקרא
"וירא ישראל את בני יוסף"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרשתינו פסוק (מח, י): "ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות וגו'".

שמעתי שואלים: והרי בפסוק (ח) נאמר: "וירא ישראל את בני יוסף וגו'".

וראיתי בחומש בשם "אוצר הראשונים" שמביא בשם ר' חיים פלטיאל, וז"ל: "תימה והא כתיב וירא ישראל את בני יוסף וי"ל דלא היה לו כח לראות מרחוק אבל בסמוך לו היה רואה". עכ"ל.

אבל לכאורה צריך עיון בתירוץ זה, שהרי "וירא ישראל את בני יוסף" נאמר קודם שאמר יעקב "קחם נא אלי", שאז נתקרבו יותר, ואעפי"כ נאמר וירא.

עוד מביא שם מהרשב"ם על פסוק "וירא ישראל וגו'", וז"ל: "אע"פ שכתוב לפנינו "ולא יוכל לראות" יש רואה דמות אדם ואין מכיר דמות פניו". עכ"ל.

ומרבינו בחיי מביא שם, וז"ל: "ראה זו בעין השכל היא איננה בחוש העין שהרי נאמר בו ולא יוכל לראות". עכ"ל.

עוד מובאים שם כמה תירוצים אבל אינם כל כך לפי פשוטו.

וצריך עיון למה לא פירש רש"י כלום על ענין זה. דהנה בפרשת תולדות על הפסוק "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" פירש רש"י כמה פירושים על תיבת "ותכהין", הגם שבפסוק נאמר "כי זקן יצחק", ואם כן צריכים להבין לפ"ז מדוע לא פירש רש"י בפרשתינו למה כבדו עיני ישראל ולא הי' יכול לראות.

ובחומש הנ"ל מביא בשם "פענח רזא", וז"ל: "מזוקן של יצחק שהטעה את אביו, דכתיב בי' ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו". עכ"ל.

ומ"מנחה בלולה" מביא שם, וז"ל: "שכשם שרימה הוא את אביו ע"י כבדות עיניו כך בא בנו לרמותו לשום את מנשה לימינו". עכ"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות