E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

ש"פ ויחי - שבת חזק - תשס"ד
שונות
נוסח אדה"ז בקידוש ליל שבת
הרב אלי' מטוסוב
חבר מערכת "אוצר החסידים"

באוה"ת וישב (כרך ו' דף תתרצו, ב) מבאר ענין מצות קידוש על היין, ובסוף הדרוש מוסיף תורה קצרה (והוא ענין בפני עצמו). וז"ל:

"מפה"ש, בענין כי בנו בחרת, לפי שאנו אומרי' זכר ליצ"מ (ואומרי' אותו אפי' בר"ה ויוהכ"פ שבזה אין לכאורה יצ"מ), והענין כי שבת ומועדי' הכל יש למעלה אלא שהש"י נתנם לנו, ומפני מה זכינו לזה היינו ע"י גלות מצרים וזהו זכר ליצ"מ שאז בנו בחר ע"כ צ"ל כי בנו בחרת אחר זכר ליצ"מ, כך שמעתי מפי א' ששמע איך שהשיב רבינו ז"ל למח' הגאון דבארדיצוב ז"ל ששאלו על ענין כי בנו בחרת כו'". ע"כ.

תורה קצרה זו העתיקה גם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בהגהותיו שנדפסו בסוף הסידור עם דא"ח, ונד' גם באוה"ת על סידור עמ' שדמ. וכן נדפס בספר המנהגים חב"ד עמ' 28. להלן נרשום קצת פיענוח על תורה קצרה זו.

מפה"ש

מפי השמועה. בלשון זה השתמשו כמה מניחים, רושמי התורות של כ"ק אדמו"ר הזקן, כאשר הם בעצמם לא שמעו התורה ישר מפיו של אדה"ז (כי לא היו נוכחים בעת אמירת התורה), רק שמעוהו מפי אחד מהחוזרים.

בענין כי בנו בחרת

בנוסח קידוש ליל שבת: "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו, זכרון למעשה בראשית תחלה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים, כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים". תיבות "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים" נמצאים בנוסח כ"ק אדמו"ר הזקן. והוא ע"פ נוסח סידור רס"ג, סדר רב עמרם גאון, רמב"ם הל' שבת רפכ"ט. וכ"ה במחזור ויטרי סק"ג, קל"ב, קנ"ז. אבודרהם. מג"א סרע"א סקכ"ב. ועוד.

אולם בפע"ח ובשער הכוונות להאריז"ל, וכן בשל"ה (מס' שבת פרק תו"א, ובסידור שער השמים) כתבו שהוא טעות גדולה לומר כי בנו בחרת כו' בקידוש ליל שבת (כי זה סותר למנין ל"ה תיבות בברכת הקידוש, וזהו שייך ליו"ט ולא לשבת).

ובאגרות קודש רבינו חי"ג עמ' רכו מציין בענין זה לס' שער הכולל (פי"ח), וס' אשל אברהם להרה"צ מבוטשאטש לאו"ח סרע"א, שכתבו באריכות להוכיח ולהצדיק נוסח כי בנו בחרת כו'. וכן למשמרת שלום להרה"צ מקיידאנוב ועוד [ויש לציין אשר הרה"צ בעל האשל אברהם כמדומה הי' תלמידו של הרלוי"צ מברדיצו'ב שהוא הי' השואל מאדה"ז על נוסח כי בנו בחרת, ובכל זאת הוא מצדיק את נוסח אדה"ז ומרבה להוכיח שכן נהגו הן הספרדים והן האשכנזים, ושכן צריך לומר הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר כו' ע"ש]. אגרת רבינו בזה נד' ג"כ בס' המנהגים חב"ד (עמ' 29) בסגנון שונה קצת. [ועי' להלן בסוף דברינו, שנכתוב בעז"ה הערות אחדות על דברי שער הכולל בזה].

והנה באבודרהם (סדר מעריב של שבת) כתב בטעם חילוק נוסח הקידוש בין שבת ובין יו"ט וז"ל: "והטעם שאין אומרים בשבת אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון כמו בימים טובים לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר ששם לו חוק ומשפט ושם נסהו ואמרו ז"ל שבת ודינין במרה אפקוד ועדיין לא בחר בהם הקב"ה עד שנתן להם התורה אבל כשנצטוו על יו"ט כבר נתן להם התורה ובחר בהם כו'" [ואעפ"כ ס"ל לאבודרהם אח"כ שם להזכיר בקידוש "כי בנו בחרת", ולא כמו שטעו אחרים בשיטת האבודרהם].

ונראה אשר זו היתה השאלה על נוסח כי בנו בחרת, דמה שייך בחירת ישראל לשבת שנצטוו במרה וגם שבת מיקדשא וקיימא, ובשלמא ביו"ט מזכירים הבחירה בישראל כי המועדים ניתנו במ"ת, וגם ישראל אינהו דקדשינהו לזמני שתלויים בקידוש הבי"ד אשר תקראו אותם אתם כתיב כו'. אבל מה שייך זה לשבת (כן מפורש בכ"מ השאלה על נוסח כי בנו בחרת, ועי' אשל אברהם שם).

לפי שאנו אומרי' זכר ליצ"מ (ואומרי' אותו אפי' בר"ה ויוהכ"פ שבזה אין לכאורה יצ"מ): לפני "כי בנו בחרת" אומרים "זכר ליציאת מצרים". והנה המועדים (פסח שבועות וסוכות) נתקנו זכר ליצי"מ, אבל שבת עניינו זכרון למעשה בראשית ומהו זכר ליצי"מ. ומביא ע"ז בטור בהל' שבת סי' רע"א ב' פירושים: א) שהשבת הוא תחילה למקראי קודש (ימים טובים) שהם זכר ליצי"מ, והיינו שזכר ליצי"מ קאי על היו"ט. ב) מפירוש הרמב"ן ע"פ "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים גו' על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת", שהשבת עצמה זכר ליצי"מ כי היות יצי"מ מורה על אלוקה קדמון מחדש חפץ וכל יכול ועיניך ראו ביצי"מ שהוא בעל היכולת כו' ויציאת מצרים זכר לשבת כי יזכרנו בו ויאמרו כי השם מחדש בכל זמן אותות ומופתים ועושה הכל ברצונו כי הוא אשר ברא את הכל במעשה בראשית. ע"כ בטור [ועד"ז הוא בחינוך מצוה כ"א הובא בדרמ"צ מצות חמץ ומצה].

וע"ז כותב כאן בהערת אדמו"ר הצ"צ, שבאמת אין בכ"ז טעם מספיק לאמירת "זכר ליצי"מ", כי אומרים זה גם בר"ה ויוהכ"פ שבזה אין לכאורה ענין יצי"מ. וצריכים אנו לטעם פנימי יותר.

ועיג"כ בדרשות הר"ן (דרוש א' בסופו): "ולכן אנו מזכירין תמיד בתפלתנו ומועדינו זכר ליציאת מצרים גם במועדים שאינם נמשכים עם יציאת מצרים כלל כר"ה ויוהכ"פ, מפני שהענין ההוא הורה שהש"י חפץ בנו" [וזה מתאים לביאור אדה"ז דלקמן].

והענין כי שבת ומועדי' הכל יש למעלה אלא שהש"י נתנם לנו:

ראה גם שו"ע אדה"ז או"ח ס"א ס"ח: "וזמן כניסת שבת ויו"ט שהוא ג"כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה, כי עת רצון שלמעלה וקדושת שבת ויו"ט הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה בכל מקום ומקום זמנו הראוי לו". וראה מזה בסה"מ תקס"ט עמ' רפא ואילך. ועי' בגמ' בשבת ד"י ע"ב מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה כו'. ומ"ש ע"ז בלקו"ת במדבר יד, ג.

ומפני מה זכינו לזה היינו ע"י גלות מצרים וזהו זכר ליצ"מ שאז בנו בחר ע"כ צ"ל כי בנו בחרת אחר זכר ליצ"מ:

אולי ר"ל כי טעם הבחירה בישראל במתן תורה וגם טעם שהמצות (ואורות הגנוזים למעלה) ניתנו לישראל, זהו בגלל גלות מצרים (שהי' הכנה למ"ת כמבואר במקומות רבים). א"כ הבחירה בישראל לא קשורה במ"ת בלבד אלא כבר החלה מגלות מצרים. ועל כן מזכירים הבחירה בקשר ליצי"מ.

[ויל"ע בכלל מקומות המבארים דרגות הבחירה בישראל: דכבר החל מתחילה ישראל עלו במחשבה, ואשר בחרת באברם, והבחירה ביצי"מ כנ"ל והעיקר במ"ת. ואודות יצי"מ ומ"ת עי' בלקו"ש חי"א עמ' 5].

ענין כי בנו בחרת בקידוש ליל שבת נזכר ג"כ בס' פירוש המלות לכ"ק אדמו"ר האמצעי (ג, ג), ושם מבאר כי שבת וישראל שורש אחד להם בפנימיות עתיק כו'. ועי' עד"ז בס' מאמרי אדה"ז הקצרים עמ' תקלח-ט, ובס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' רעא, בשייכות הקידוש לענין הבחירה בישראל (אבל אין מדבר שם בנוסח "כי בנו בחרת").

כך שמעתי מפי א' ששמע איך שהשיב רבינו ז"ל למח' הגאון דבארדיצוב ז"ל ששאלו על ענין כי בנו בחרת כו':

אפשר קאי על החתונה בעיר זלאבין בקיץ תקס"ז שאז הי' נישואי הר"ר יקותיאל זלמן נכד הרלוי"צ מבארדיצוב עם בת אדהאמ"צ.

קיימים סיפורי חסידים (בגירסאות שונות) בנוגע לשאלת הרה"צ רלוי"צ מברדיצו'ב מאת אדה"ז אודות מה שלא הנהיג אמירת ושמרו בתפילת ערבית דשבת, ותוכנו שהרלוי"צ שאל מאדה"ז הלא למעלה נעשה יריד גדול מאמירת ושמרו, וענהו אדה"ז שלא על כל הירידים יכולים להיות. ויש מספרים שזה לא הי' עם הרלוי"צ אלא בחתונת הרב יעקב ישראל מצ'רקאס בנו של הרה"צ מטשערנאביל (שנשא נכדת אדה"ז בשנת תקע"א). עי' בכ"ז פסקי הסידור להגרא"ח נאה עמ' לב. ימי מלך ח"ב עמ' 690. פרדס חב"ד גליון ז' עמ' 122. גליון ח' עמ' 124-125. גליון י' עמ' 195-196. היכל הבעש"ט גליון ב' עמ' קיא. גליון ג' עמ' קלה-קלו,

ובכמה ממקומות אלו נזכר גם שהי' שאלה ותשובה אודות כי בנו בחרת.

ועי' בשו"ת הצ"צ או"ח ספ"ה בענין אם יש משום לא תתגודדו בשינוי נוסח התפילה, ובתוך הדברים מזכיר שם: "ובברדיצוב ודאי אומרים ושמרו ויש שם ג"כ כמה חשובים מאנ"ש מתפללים ג"כ בבהמ"ד הנ"ל ואין אומרים ושמרו ולא חשב איש שיהי' בזה משום ל"ת כו'".

בכפ"ח (גליון 884), במאמר הר"י שי' מונדשיין מביא מקובץ כת"י אחד, שנמצא שם דרוש לא ידוע למי, ופתיחתו הוא: "להבין ענין הקידוש של ליל שבת", וממשיך ש"בסידורים הנדפסים ע"פ כוונת האריז"ל" השמיטו את התיבו "כי בנו בחרת מכל העמים ואותנו קדשת", אך אדמו"ר הזקן נקט בנוסח הרמב"ם שלא השמיט אלא את התיבת "כי הוא יום" - "וכל דבריו [של הרמב"ם] הם דברי קבלה שקיבל מהגאונים, וממשיך ויש על זה מכתב ערוך מה שכתב [כ"ק אדמו"ר הזקן] למחותנו הרב הקדוש הגאון האלקי מו"ה לוי יצחק זצוק"ל טעם ע"ז עפ"י נגלה ונסתר, אך לאו כל מוחא סביל דא, לזאת באתי למלאות אפס קצהו בקצרה כפי מה ששמעתי מפיו הקדשו. והנה עפ"י נגלה הוא פשוט, כי תיבות "ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו" אינם מן המנין, כי אינו אלא מפני שצריך לסיים מעין הפתיחה סמוך לחתימה, והם חמשה תיבות, ושני תיבות הוי' אינם ג"כ מן המנין כי הם תרין סהדין וד"ל, ונמצא שאין בנוסח הקידוש עם "כי בנו בחרת" אלא רק ע' תיבות וכו'" [וממשיך לבאר שם עוד "עפ"י נסתר"].

וכבר העיר הר"י מונדשיין שם שצריך בירור בזהותו של הכת"י הזה, והאם כדאי הוא לסמוך עליו שאכן שמע מפי אדה"ז את הביאור שהוא מביא בשמו [וגם מסתבר שאם הי' קיים מכתב כזה, הי' אדמו"ר הצ"צ מזכירו גם ברשימה קצרה זו. ונמצא כזה לפעמים בכת"י וגם בספרים נדפסים שמייחסים שמועות בשם אדה"ז, אף שברור שלא מפי יצאו הדברים].

w

נוסיף כאן בעז"ה, גם איזה הערות על הגאון בעל השער הכולל (פי"ח) בענין זה:

נוסח הפע"ח, וכתב-יד של "שער הכוונות"

א) בשער הכולל מביא מפע"ח (שער השבת פט"ו) שכותב "ולזה טעות גדול לומר כי בנו בחרת ואותנו קדשת כי לא שייך בשבת אלא ביו"ט". וכותב דבאיזה דפוסים מאוחרים של הפע"ח ליתא שורות אלו ונראה בעליל שאין זה אלא הוספת המדפיס. וכן כותב שם על מה שבסידור האריז"ל (נוסח ר"י קאפיל, ר"ש מראשקוב, וסי' ר"י עמדין) שלא נזכר כי בנו בחרת, אין מזה ראי' "כידוע דהמדפיסים השחיתו הנוסחאות בסדורים הללו שכל אחד משנה כרצונו".

אך הנה מלבד שקשה לשבש כל הספרים. הנה איתא כן גם בשער הכוונות. ובעז"ה ראיתי בשער הכוונות בגוף כת"י הר"ש ויטאל (בנו של הרח"ו) אשר בספריית ליובאוויטש, ושם ג"כ איתא זה שלא לומר כי בנו בחרת. וכן ניכר שנקטו שאר האחרונים בשיטת הרח"ו (ועי' ס' המנהגים חב"ד עמ' 29).

האמנם טעות מעתיק בס' השל"ה

ב) בשער הכולל שם מביא מ"ש בסידור שער השמים מבעל השל"ה (בסדר ערבית לשבת): "כתב בספר לקט שכחה ופאה וכ"כ האריז"ל, טעות גדול לומר כי בנו בחרת ולא יהי' רק ע' תיבות ביחד כו'". עכ"ל סידור שער השמים. ובשעה"כ מרבה להקשות על דברים אלו ומסיק: "ולא יתכן שזהו לשון השל"ה הקדוש כו' ואם זהו לשון השל"ה הקדוש חסרו שם תיבות או שורות וליכא למישמע מינייהו".

אולם דברי סידור שער השמים נמצא ג"כ בס' השל"ה מס' שבת פרק תו"א. וקשה לשבש ספרים רבים.

זהותו של מקובל השנוי במחלוקת

ג) על ספר "לקט שכחה ופאה" שמביא בשל"ה, כותב בשעה"כ: "את הספר הזה לא ראיתיו רק בסדר הדורות כתוב שנדפס בשנת שי"ו א"כ אינו שייך כלל לכתבי האריז"ל כו', ולאיזה צורך הביא את דברי הלקט שכחה ופאה האם רק לזלזל כו' אלא ודאי שאין זה לשון השל"ה, כי לקט שכחה ופאה אינו שייך להשל"ה רק לעניים". ע"כ בשעה"כ.

ספר זה "לקט שכחה ופאה" הוא לרבי אברהם אבולעפיא, מהמקובלים הראשונים בזמנו של הרשב"א. הוא חיבר ספרים רבים בקבלה וחקירה: ס' אור השכל, אמרי שפר, חיי עולם הבא, ספר הצרוף, פירוש ספרי נבואה ועוד.

ובס' שם הגדולים להחיד"א ח"ב מע' חיי עולם הבא כ' עליו: "ודע שהרשב"א בתשובותיו סי' תקמ"ח והרב יש"ר בספר מצרף לחכמה זלזלו בו כאחד הרקים ויותר, ברם קושטא קאמינא חזיתיה לרב גדול ממארי רזין ובישראל גדול שמו ואחרי דברו לא ישנו שהוא מקרב לס' הנזכר ותושע לו ימינו". ע"כ. והחיד"א סתם ולא פירש מיהו הגדול המביאו.

הלא שמקובל זה הי' חכם שנוי במחלוקת. ומובא גם מהר"י חייט בהקדמתו לס' מנחת יהודה (על המערכת) שחולק מאד עליו וכותב: "השמר מפניו אל תשמע בקולו כי ספריו מלאים דמיונות כוזבים ושטויות בדויים מלבו".

אולם בהגהות מנחם ציון לשם הגדולים (אות ד') מביא עליו שהי' נקרא ג"כ רבי אברהם הרואה, על שם נבואתו. וכותב שם: "ומ"ש עליו החייט בהקדמתו והרשב"א בתשובתו סי' תקמ"ח ע"ש אולי רק הוראת שעה הי' והשעה צריכה לכך ובפרט דבזמן החייט הוא ש' ר"ס הי' הרעש עם ר' ליבלין שעשה א"ע משיח ונביא ובסוף שלא נתקיימו דבריו רבים המירו א"ע ל"ע, אחרי דהוא נזכר לטובה בס' מגן דוד להרדב"ז [ריש אות ז' וריש אות ט'] ובפרדס וכן בנובלות חכמה שם". ע"כ. ואחרי זה כותב להוכיח שם בהגהות דרב אברהם זה הי' רבו של הר"י גיקטיליא.

הלא שהוא הי' מקובל אצל הרדב"ז ואצל הרמ"ק בפרדס [לא ראיתי מי שציין היכן הוא הובא בפרדס. ועכ"פ ודאי שאינו מובא הרבה בס' הפרדס כי אם פעם או פעמיים כו']. וכנ"ל הובא גם בשל"ה בכוונות קידוש ליל שבת (בענין "כי בנו בחרת", וגם בענין אמירת סברי מרנן).

ולפי כ"ז, נכון פקפוקו של בעל שער הכולל על ספר זה, אבל רבים וגדולים החזיקו בו.

שונות
"שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך"
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד, אה"ק

בקובץ תתסה ותתסז, כתבו באריכות אודות "שיטת ליובאוויטש: מיטנעמען יענעם מיט זיך".

ויש להעיר ג"כ ממכתב רבינו (אג"ק ח"ה ע' קטו):

"בנוגע לשאלתו במה שבבקורו במדינות שונות הנה בא הוא בדו"ד גם עם אלו, שלע"ע, אנים שומרים תומ"צ כדבעי, ויש מתרעמים ע"ז:

מענה: הנה מעולם היתה שיטת ליובאוויטש שלא לרחק את בנ"י אפילו מסוג הנ"ל, ואדרבה לקרבם לאבינו שבשמים ע"י דברי נחת וענינים של קירוב, כמובן שצ"ל בזה זהירות, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע באחת משיחותיו הק' "אז מען דארף זיך ניט אראפלאזען צו יענעם, נאר אויפהייבען יענעם צו זיך", אבל מובן שגם בזה הרי צריך להושיט – להזקוק לעזרה – יד, ולפעמים ג"כ יד ארוכה, אבל כמעט שתמיד בזהירות הנ"ל מצליחים בעבודה זו ומוציאים יקר מזולל. ואנו אין לנו אלא הנהגה זו, ומובטחים אנו שתהי' בהצלחה". עכלה"ק.

ולהעיר שבמכתב זה הלשון וההדגשה היא, (לא "מיטנעמען יענעם צו זיך", אלא) "ניט אראפלאזען צו יענעם, נאר אויפהייבען יענעם צו זיך" ודוק.

w

בקובץ תתסט הביא הרב אובערלנדער כמה מקומות שרבינו הצ"צ פוסק דלא כאדה"ז אבל מביא את דבריו.

ויש להעיר גם משו"ת צ"צ או"ח סי' סז וסי' קיב (בההוצאה החדשה), שפוסק כהט"ז לגבי סדר הדלקת נרות חנוכה, שצריך להדליק מימין לשמאל כדרך שאנו כותבים בלה"ק, והוא דלא כרבינו הזקן בסידור שפוסק כהאריז"ל והרמ"א שמדליקים בליל ראשון הנר שמימין ובליל שני ואילך משמאל לימין, וכן מנהגנו.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות