E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בא - יו"ד שבט - תשס"ד
גאולה ומשיח
ביאת אליהו
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד, אה"ק

בשיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ז שנאמרה בקשר עם סיום הרמב"ם, מביא רבינו את סיום דברי הרמב"ם (פי"ב מהל' מלכים ה"ב) "יראה מפשוטם של דברי הנביאים שבתחלת ימות המשיח תהי' מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם . . ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם..". וממשיך "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו".

ומקשה ע"ז: א) מדוע כותב הרמב"ם בלשון "אינו בא . . לפסול אנשים" וכו' ולא כתב בפשטות "אינו אומר" וכפי שכתב בהלכה שלאחרי זה.

ב) דלכאורה דעה החולקת שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו חולקת רק על זמן ביאתו, אבל אינה חולקת על מטרת ביאתו שאינו בא לטמא ולטהר וכו' אלא לעשות שלום בעולם. וא"כ מדוע כתב הרמב"ם דעה זו לאחרי שכותב מטרת ביאתו שבזה לא פליגי, ולא כתבו מיד לאחרי דעה הראשונה בזמן ביאתו.

ג) איך אפשר שיחלקו במציאות אימתי יבוא אליהו. ומוסיף כ"ק אדמו"ר ששאלה זו ניתן לשאול ג"כ בקשר למחלוקת שמצינו מה יהיה פעולת אליהו, שגם בזה מצינו במשנה (סוף עדיות) ד' דיעות. ר' יהושע (מקובל מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני) שאינו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב, אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע. ר' יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק. ר' שמעון אומר להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים לעשות שלום בעולם. (וכן פוסק הרמב"ם).

והרמב"ם בפיה"מ מסביר המחלוקת - דלכאורה בהלכה למשה מסיני אי אפשר שיהיה מחלוקת בשום פנים, ומבאר שההלכה למשה מסיני היה רק הענין שאליהו לא יוסיף ולא יגרע בתורה אלא יסלק ויסיר החמסים בלבד, ובזה אה"נ שאין מחלוקת והכחשה, אבל נפלה מחלוקת ברעות שיסיר, מה הם, ובזה הוא מחלוקת התנאים. ע"כ פירוש הרמב"ם בפיה"מ.

אבל רבינו מקשה, דזה רק מתרץ איך יש מחלוקת בהלל"מ, אבל סו"ס הרי זה "פלוגתא במציאות" מה יעשה אליהו.

ומבאר רבינו ביאור נפלא בדעת הרמב"ם, שבביאת אליהו ישנם שני אופנים: ישנם ענינים שאליהו בא כחלק ושלב של הגאולה וישנם ענינים שאליהו יפעול, שזהו ענין בפ"ע, ע"ד פעולותיו בזמן התנ"ך.

ולפ"ז מיושב, שהפלוגתא במשנה אינו פלוגתא במציאות "מה יעשה", דלכו"ע כל הדברים הנ"ל יעשה אליהו, אלא מחולקים מה יעשה "כחלק ושלב של הגאולה", ובזה הוא המחלוקת.

ובזה מובן שהרמב"ם שפוסק כחכמים אינו יכול לכתוב "אינו אומר", כיון שבאמת כן יאמר אלא מדייק לכתוב ש"אינו בא", היינו שביאתו כחלק ושלב של הגאולה אינו עבור זה.

ולפי הנ"ל - שכו"ע מודים בהמציאות שאליהו יעשה כל פעולות הנ"ל אלא חולקים מה תהי' פעולתו בסילוק החמסים כחלק מהגאולה - מיישב רבינו שאלה הב' והג', דדעה החולקת (שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו) סוברת שכל הפעולה של סילוק החמסים הוא ענין בפ"ע, פעולה בפ"ע, אבל אינה חלק משליחות אליהו בשביל הגאולה, אלא "קודם ביאת המשיח יבוא אליהו" שענינו של אליהו יהיה לבשר הגאולה.

ועפ"ז מובן הסדר בדברי הרמב"ם שמביא דיעה זו לאחרי כל האריכות מה יהיה פעולתו בביאת המשיח, כיון שדיעה זו חולקת גם ע"ז. עד כאן תוכן השיחה, עיי"ש.

אבל לפי"ז יל"ע לכאורה, איך דעת ה'יש מן החכמים' תחלוק על הענין שסילוק החמסים הוא חלק מהגאולה, והרי אי אפשר שיהיה מחלוקת בהלל"מ.

ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה.

w

שם בשיחה בהערה 30 מביא כ"ק אדמו"ר פירוש הרע"ב שמשמע מדבריו שכן חולקים במציאות אם אליהו ירחק או לא, ומקשה ע"ז. ואח"כ ממשיך "משא"כ את"ל שהפירוש הוא שאינו בא לרחק, אף שירחק בפועל, כבפנים, או ששתי תקופות הן (ראה לקמן ס"ט)".

והנה בפשטות הכוונה בסיום ההערה "ששתי תקופות הן" הוא לשתי תקופות הידועות שיהיה בזמן ביאת המשיח, שבתקופה הראשונה עולם כמנהגו נוהג (שזה מה שמתחייב מצד המצב הרגיל של ביאת המשיח), ובתקופה השני' (שאינו תנאי הכרחי בגדר ביאת המשיח) יהיה שינוי מנהגו של עולם (וכפי שהוא להלן ס"ט ובלקו"ש חכ"ז בחוקותי).

ולכאורה הכוונה בההערה, שעד"ז יש לומר כאן שאין כאן מחלוקת במציאות מה יעשה, אלא חולקים מה יעשה כחלק ושלב בגאולה, שזהו בתקופה הראשונה, ואח"כ בתקופה השני' יעשה שאר הפעולות שאינם קשורים כחלק מהגאולה.

אבל יש לעיין, דהרי השתי תקופות יהיו בקשר עם ביאת משיח, לאחרי ביאת המשיח, וכאן הרי מדובר בקשר עם אליהו שיבוא קודם מלחמת גוג ומגוג שהוא לפני1 ביאת המשיח.

ואולי הכוונה, שכשם שבביאת המשיח יהיה שתי תקופות, א. תקופה שמביאה עמה את כל הענינים שקשורים ובאים כתוצאה מביאת המשיח. ב. ענינים נוספים שאינם קשורים עם ביאת המשיח גופא, הנה עד"ז ג"כ יהיה ענינים (תקופה) שאליהו יפעול בקשר עם ביאת המשיח, ויהיה ענינים (תקופה) שיפעול מצ"ע, לא כחלק מביאת המשיח. ואף שאה"נ שהכל (ועכ"פ תקופה הא') יהיה קודם ביאת משיח. ועצ"ע.


1) שהרי מלחמת גוג ומגוג תהי' קודם ביאת משיח (ראה בשיחה ס"ב בשאלה ב בסוגריים, וכן בס"ז בסוף קטע ד"ה ועל). ולפ"ז דיעה הראשונה ברמב"ם מקדמת ביאתו, ודיעה השני' מאחרת ביאתו, (ומש"כ בדיעה זו ש"קודם ביאת המשיח יבוא אליהו" אף שזהו גם לדיעה הא' שיבוא קודם משיח ולא לאחריו, אלא הכוונה בפשטות שיבוא בסמיכות לביאת המשיח ממש, ראה בשיחה שם).

אף שבפשטות מלשון הרמב"ם "בתחלת ימות המשיח" היה אפ"ל שכוונתו לאחרי ביאת משיח, ולפי"ז דיעה הא' מאחרת ביאתו ודיעה הב' מקדמת ביאתו לקודם ביאת המשיח. אבל ז"א וכנ"ל שמלחמת גוג ומגוג יהיה קודם ביאת המשיח, ולפי"ז דיעה הא' מקדמת ביאתו.*

________

ראה לקו"ש חל"ב עמ' 184 שנסתפק בזה, וראה ח"ה עמ' 419 . המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות