E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
פשוטו של מקרא
"לא יעשה בהם"
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפרש"י בפרשת בא ד"ה לא יעשה בהם (יב, טז): "אפילו על ידי אחרים". עכ"ל.

לכאורה ההכרח דרש"י לפרש כן הוא מפני דהוה לי' למימר לא תעשו בהם.

ומה שנאמר בכל המועדות בפרשת אמור הלשון "כל מלאכת עבודה לא תעשו", דכך הוא בנוגע לשבועות (כג, כא), ובנוגע לראש השנה (שם, כה), וליום כיפור (שם, כו), ולסוכות (שם, לה), אולי יש לומר שכולם למדים ממה שנאמר בפרשת בא.

ויש להעיר שגם בנוגע לפסח נאמר (שם, ז): "כל מלאכת עבדה לא תעשו".

ועיין ברמב"ן שהקשה, וז"ל: "...אין אנו מוזהרים בתורה על מלאכה של גוי כלל לא ביום טוב ולא בשבת, אלא שיש בה שבות מדבריהם עם האמירה שלנו". עכ"ל. ועיין שם באריכות.

אבל צריך להבין לפרש"י שמפרש יעשה על ידי אחרים, הרי הכתוב מסיים גם כן: "... הוא לבדו יעשה לכם" -

שלפי זה נמצא לכאורה, שגם אוכל נפש המותר ביום טוב יהיה מותר רק על ידי אחרים*.

ועוד צריך להבין:

שבנוגע לשבת נאמר (אמור כג, ג) "ששת ימים תעשה מלאכה וגו'", ולמה לא פירש רש"י שם למה נאמר תעשה*.


*) מלת "יֵעָשֶה" אינו שולל ע"י עצמו אלא מוסיף גם ע"י אחרים, וכלשון רש"י "לפי' ע"י אחרים", והטעם שהפסוק אומר הוא לבדו יעשה, דלכאורה מאי קמ"ל דמותר גם ע"י אחרים, והתי' בפשטות הוא דמותר גם ע"י אחרים, והתי' בפשטות הוא מצד הלשון, דהתחיל לומר "לא יעשה" לרבות אפי' ע"י אחרים ולכן מסיים ג"כ "יעשה". המערכת.

*) ומ"ש לא יעשה בהם, הוא ציווי ישר. ולכאורה הי' צ"ל לא תעשו באופן ישר (ולא לא יעשה שאינו במשמע לשון ישר אלא בעקיפין וכו'), ולכן מפרש רש"י שאין הכוונה למעט בהציווי, אלא אדרבה להוסיף בציווי, משא"כ בשבת מ"ש "ששת ימים תעשה מלאכה" – בפשטות אינו ציווי – ולכן מתאים (ג"כ) לומר תעשה – היינו מהיכי תיתי ולא ציווי. המערכת.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות