E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
שונות
עמדת רבותינו נשיאינו בנוגע ללימודי חול
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

איש ירושלים רבי שלמה זלמן ריבלין בספרו 'מדרש שלמה' מספר:

"בראשית התישבותם של תלמידי הגר"א בירושלים בשנת תקע"ב . . יסדו גם מחלקה מיוחדת בשם בית "באר שבע" אשר בה קבעו שעות מיוחדות ללימוד שבע החכמות במצות רבם הגר"א1 . . בית "באר שבע" היה קיים בירושלים במשך שבעים וחמש שנה, משנת תקע"ב, עם התחלת יסוד ישוב האשכנזים בירושלים ע"י תלמידי הגר"א עד שנת תרמ"ו . . תמיכה מיוחדת למפעל זו נתנה אז גם מצד ממוני "כולל חב"ד" ע"י גבאות האדמו"ר מליבאוויטש, בהתאם לרוחו ומשאת נפשו של "בעל התניא" ז"ל, אשר לפי המסורת החב"דית היה גם הוא, בעל התניא, ידען רב בהרבה מחכמות הטבע, והרבה לעורר על חשיבות ידיעה זו לשם הבנת חכמת התורה ולמען קדוש השם2.

...וכנודע, שכמעט כל הארבעה עשר תלמידי הגר"א שעלו לארץ הקודש בשיירות הראשונות . . היו מומחים מובהקים ב"שבע החכמות" . . והיו גם המורים והמרצים הראשונים במקצוע זה בבית "באר שבע" הנ"ל בירושלים ובצפת. יש לציין שגם רבים מתלמידי "בעל התניא" זצ"ל ממיסדי ישוב האשכנזים בארה"ק רובם היו מן מומחים מובהקים במקצוע זה, וכידוע הרב "בעל התניא" היה גם הוא ידען רב בשבע החכמות. זקני חסידי חב"ד בחברון ספרו כמה מעשיות בענין זה3.

...הנ"ל העתקתי מתוך מאמרו של פרופ' אהרן משה שרייבער בכתב-עת 'בד"ד', 10, עמ' 5-6. הוא מפקפק שם בקיומו של מוסד זה. ובעמ' 11 הוא מוסיף לציין: "כמה וכמה מומחים בתולדות חב"ד ודעותיה, שהראיתי להם את דברי ריבלין הנ"ל, אמרו שבשום פנים ואופן אי-אפשר להעלות על הדעת שאדמו"רי חב"ד בתקופה ההיא, כמו בעל "צמח צדק", יתנו תמיכה ללמוד לימודי חול".

ויש להעיר מהסקירה שפירסם ר"י מונדשיין בעיתון 'כפר חב"ד' (גליון 951 עמ' 26-30 [ולפני זה ב'יגדיל תורה' נ"י שנה רביעית עמ' קפז-קפט]) על אחד מחסידי רבינו הזקן ר' ישעיה הרופא, שהיה חביב על רבינו ובעניני רפואה ומדע גם התחשב בדעתו, גם פירסם בשנת תקפ"ה ספר "לימוד תחלואי הילדים ואופני האמנה שלהם על פי דרכי הטבע" שהוא ספרו של "הדאקטער המפורסם קריסטאף גירטאנער אשר נעתק ללשון עברי", וב'כפר חב"ד' שם כתוב שהנאמר בהקדמה ודאי לקוח מדברי רבינו הזקן. וכבר העיר ב'הערות וביאורים' גליון תתלד דלכאורה יש לעיין דאם כן מהו החילוק בין בית מדרשו של הגר"א ובין מדרשו של רבינו הזקן שגם שם נתפרסמו תרגומים מספרי מדע שונים? ראה שם מש"כ, ובגליון שלאח"ז עמ' 168, ואכמ"ל. וא"כ לכאורה הנאמר ב'מדרש שלמה' הנ"ל אינו מופרך כ"כ.


1) שם עמ' 150.

2) שם עמ' 153-154.

3) שם עמ' 151 הערה 74.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות