E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ בה"ב – חג השבועות ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ר"ח סיון ה'תשע"ח

ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
לקוטי שיחות
במצות עשיית הארון
הרב משה אהרן צבי ווייס
שליח כ"ק אדמו"ר - שערמאן אוקס, קאליפורניא

א) בלקו"ש ח"ד עמ' 1347 הערה 26, דן כ"ק אדמו"ר בשתי תמי' גדולות בשיטת הרמב"ם: א) למה השמיט הרמב"ם כל דיני עשיית הארון (ריש הל' ביהב"ח, ועד"ז בסהמ"צ מ"ע כ' ושם שרש יב) ב) איך זה נטל יאשיהו הארון ממקומו שנצטוו בנ"י לשומו שם וגנזו?

ומתרץ "דעשיית הארון והבאתו לקדה"ק הוא אך ורק כדי שיהי' "ונועדתי לך שם", ולאחרי שנעשה זה ו"אינה בטילה" לעולם – שוב לא מצינו מצוה בעשיית הארון". ע"כ. וע"ש שמאריך דאין מ"ע כלל (משנבנה ביהמ"ק) לעשות ארון.

ובלקו"ש חכ"א שיחה ב' לפר' תרומה מבאר באופן נפלא הגדר דהא דגנזו יאשיהו הוא לא רק ענין בדיעבד, אלא דבשעת בנין ביהמ"ק הוקצו מלכתחילה שני מקומות: א) מקום גלוי על האבן שתי' שבק"ק. ב) המקום שגנזו למטה מק"ק, וע"ש.

ולהעיר שעפ"ז מתורצת קושיית הרש"ש ביומא נג, ע"א מדוע לא בנו ארון בבית שני כמו שעשו (לשיטת הרמב"ם – וראה בארוכה לקו"ש חי"א עמ' 136 ואילך) אורים ותומים, אף שלא היו נשאלין בהם, ומתרץ ע"ש.

וע"פ ביאורי כ"ק אדמו"ר יובן הדבר כמין חומר, די"ל בשתים: או שאין שום סיבה או מצוה לבנות עוד ארון אחרי שכבר נפעל הענין ד"ונועדתי" בפעם הראשונה, וכמבואר בח"ד שם, או שלא הי' חסר הארון בכלל מפני שעוד הי' במקומו הנכון שהוכן עבורו מלכתחילה, וכמו שמבאר בחכ"א שם.

ב) בלקו"ש ח"ד עמ' 1346 כתב וזלה"ק: "ענין הארון הוא א) תורה כמ"ש (מ"א ח, ט) אין בארון רק שני לוחות האבנים. ב) בארון לא הי' שום עבודה (כמו בשאר כלי המשכן) ענינו הוא שיהי' כלי להגילוי שמלמעלה – ונועדתי לך שם ודברתי וגו'". עכלה"ק וע"ש.

ובהערה 26 שם כתב וזלה"ק: "כי הארון ענינו רק כלי ל"ושכנתי בתוכם". עכלה"ק.

דלפי ביאור כ"ק אדמו"ר יוצא, דהארון אינו כמו שאר כלי המשכן והמקדש דענינו הוא עבודה אלא הוא רק כלי להלוחות.

וראה מ"ש הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ מ"ע לג, דמפורש שם דברים אלו, וז"ל: "ולכן אצלי עשיית הארון והכפורת לשום שם העדות תמנה מצוה בפני עצמה. ועוד שאם נעלה על דעתינו שיאבד או שישבר מצוה לעשותו במידה הראשונה לשים שם לוחות העדות". עכ"ל.

וכדברי כ"ק אדמו"ר מפורש במדרש הגדול פרשתינו (תרומה כה, ח) הו"ד בס' אמרי חן עה"ת, וז"ל: "מ"ע לעשות בית לה' וכו' ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו קודש וקודש הקדשים וכו' ועושין בו שבעה כלים מזבח וכבש לעלות בו' וכו' אבל הארון הרי הוא ללוחות, ואינן מכלי המקדש", עכ"ל.

וראה גם במנ"ח מצוה צה ובמשך חכמה על אתר.

ועפכ"ז ביארו (ראה מנחת אשר ואמרי חן פרשתינו) הא דכתב רש"י (פרשתינו כה, כא) "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך", דהקשה וז"ל: "ולא ידעתי למה נכפל וכו'", ע"ש.

דלפי דרכינו יובן דאין הארון כשאר כלים, ואין הארון כלי בפ"ע, אלא כל שאין העדות בתוכו איננו ארון כלל, ולכן בא הציווי בו שלא יתן עליו כפורתו מלמעלה עד שיתן לוחות העדות בתוכו, ומעת שיתן הלוחות אל תוכו שוב ארון הוא ויכסהו בכפורת אשר עליו (לשון ס' מנחת אשר).

וכן ראה במפרשים הנ"ל שעפי"ז יובן דיוק הכתובים במה שבכל הכלים כתיב "ועשית" ובארון כתיב "ועשו". ודו"ק.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות