E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ בה"ב – חג השבועות ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ר"ח סיון ה'תשע"ח

ש"פ תרומה - ז' אדר - תשס"ד
נגלה
מאי דסליק מיני' מפרש ברישא
הרב בנימין אפרים ביטון
'כולל מנחם' שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

בריש מסכת נדרים (ב, ב) מביאה הגמ' דאורחי' דתנא לפרש ברישא ההיא דסליק מיני', כגון "כל כינויי נדרים בנדרים וידות נדרים בנדרים", ומפרש ידות נדרים (דסליק מיני') לאלתר. ומביאה הגמ' כמה דוגמאות דכן דרך התנא "כדתנן (שבת כ, ב) במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין כו', במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין כו' (שם מז, ב)", וכה"ג בעוד מקומות.

ובגליון הש"ס להגרע"א מקשה, וז"ל: "קשה לי אמאי לא הביא מהמוקדם ריש שבת כיצד העני עומד בחוץ", והיינו מהא דתנן בריש מסכת שבת "יציאת השבת ב' שהם ד' בפנים וב' שהן ד' בחוץ, כיצד העני עומד בחוץ ובעה"ב בפנים פשט העני את ידו לפנים וכו' פשט בעה"ב את ידו לחוץ וכו'", דמאי דסליק מיני' מפרש ברישא, דהרי "ב' שהן ד' בפנים" היינו הוצאה והכנסה דבעה"ב העומד בפנים, ו"ב' שהן ד' בחוץ" היינו הוצאה והכנסה דעני העומד בחוץ, וקמפרש הוצאה והכנסה דעני ברישא, ע"כ תוכן קושייתו, ונשאר בקושיא.

ולכאורה נראה לתרץ קושייתו בפשטות, דמתני' הנ"ל בריש שבת הא "דסליק מיני' מפרש ברישא" היינו רק לפרש"י בריש שבת שם, דב' שהן ד' בפנים היינו "לאותן העומדים בפנים" (בעה"ב), וב' שהן ד' בחוץ היינו לעני "העומד בחוץ", אשר לפי זה יוצא שפיר דמאי דסליק מפרש ברישא כנ"ל.

אמנם בפרש"י לשבועות (ה, א) פירש באו"א, ד"בפנים" היינו "הכנסות פנים" שנים דחיוב דעני ודעשיר ושנים דפטור, ו"בחוץ" היינו "הוצאות חוץ" שנים דחיוב דעני ודעשיר ושנים דפטור (עיי"ש ובתוס' ד"ה ב' שהן ד' בפנים בשבת ובשבועות שם).

ולפירוש זה מפרש ברישא מאי דפתח מיני', דהרי "העני עומד בחוץ ובעה"ב בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעה"ב" דהרי זו "הכנסת פנים" (דעני) [והגם שמערב בהמשך המשנה הוצאות והכנסות יחד, כבר כתבו התוס' בשבת שם הטעם ע"ז "שמא לפי שהיה צריך להאריך אם היה בא לפרש הוצאות לבד והכנסות לבד" - ואמנם אין מכאן ראי' דמאי דסליק מיני' מפרש ברישא וכמש"נ].

גם יעויין בתוד"ה ב' שהן ד' בפנים בשבועות שם, שהביא פירוש חדש וז"ל: "ועוי"ל ב' שהן ד' בפנים היינו חיוב שחייב ומביא קרבן עליהם בפנים בעזרה, דהיינו ב' הוצאות וב' הכנסות, וב' שהן ד' בחוץ היינו פטור". עכ"ל.

ומעתה לפי פי' זה הרי"ז ממש "מאי דפתח מיני' מפרש ברישא", דהרי מפרש ברישא הוצאות והכנסות דעני ודבעה"ב דחיוב – "בפנים", ואח"כ מפרש הוצאות והכנסות דפטור [כשהמלאכה נעשית ע"י שניהם] – "בחוץ".

אשר לפי כ"ז יש ליישב קושיית הגרע"א, דלא מיבעי לפרש"י [ועאכו"כ] או לפי' התוס' בשבועות שם, דאין ממשנה זו שום ראי' דמאי דסליק מיני' מפרש ברישא, אלא בדיוק להיפך דמאי דפתח מיני' מפרש ברישא, אלא אפי' לפרש"י בשבת שם אין ממשנה זו ראי' ברורה דמאי דסליק מיני' מפרש ברישא, כיון שניתן לפרש משנה זו באו"א. ולכן הביאה הגמ' דוקא מהני מתני' דבמה מדליקין וכו', דממשניות אלו ראי' ברורה דמאי דסליק מיני' מפרש ברישא, וק"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות