E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ אמור - לג בעומר - תשס"ד
נגלה
חלוקת הארץ
הרב אפרים פישל אסטער
ר"מ בישיבה

בגמ' קידושין מב, א: "ואלא כי הא דרבא בר רב הונא . . מנין שזכין לאדם שלא בפניו שנאמר ונשיא אחד נשיא אחד, ותיסברא זכות היא או חובה הוא . . ואלא כרבא בר רב הונא . . מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שב"ד מעמידין להן אפוטרופוס לחוב ולזכות . . ת"ל ונשיא א' נשיא א' ממטה תקחו" וברש"י ד"ה אלא כדרבא "כלומר לא זכות שלא בפניו גרידתא איכא למשמע מינה לגדולים אלא לאורויי נמי דלקטנים אפי' חובה הבאה מחמת זכות רשאין ב"ד לעשות להן כי הא דלזכותם בנחלה באו".

ומבואר דס"ל לרש"י, דגם למסקנה ילפינן דין זכי' ממש"נ בחלוקת הארץ ונשיא א'. ומבואר עוד דס"ל לרש"י דאפוטרופוס כחו מדין זכי' הוא ולכן אפשר ללמוד מקרא דונשיא א' הן דין זכי' והן דין אפוטרופוס. אמנם בר"ן כ' דלא שייך זכי' לכאן אליבא דמסקנא. וז"ל "דהכא לא מדין זכי' גמורה הוא . . אלא מדין אפוטרופוסות הוא שיש לב"ד לפקח על נכסי יתומים קטנים וחלוקתן גלוי מילתא בעלמא הוא" והיינו דמזה גופא דחלוקת הירושה אינו אלא גילוי מילתא מוכח דלא שייך לכאן דין זכי'. ולכ' צדקו דבריו, וצ"ב בדעת רש"י.

והנה בשלמא בנוגע לירושה אפ"ל בזה, דהרי קיי"ל דאין ברירה ואחין שחלקו לקוחות הן, וא"כ מובן די"ל דס"ל לרש"י דאינו גילוי מילתא בעלמא, ובדעת הר"ן אפ"ל ע"פ המבואר בחי' הגר"ח (הל' שכנים פ"ב הי"א) דגם א"נ דלקוחות הן, צ"ל דהוא גם מעשה חלוקה (גילוי מילתא), ותרתי אית בי' יורש ולוקח עיי"ש. וא"כ י"ל דדין אפוטרופוס לדעת הר"ן נאמרה במעשה החלוקה מדין יורש דגילוי מילתא בעלמא הוא.

אמנם בנוגע לחלוקת הארץ, לכ' לכו"ע אינו אלא גילוי מילתא בעלמא, שהרי כבר נאמר "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", היינו דכבר נקנה הארץ לכל ישראל והחלוקה אינה אלא גילוי מילתא איזה חלק שייך אליו. (ועיי"ש גם בחי' הגר"ח שמוכיח כן מהא דנחלקה בגורל). וא"כ צ"ב בדעת רש"י דס"ל דילפינן ממש"נ בחלוקת הארץ ונשיא א' דין זכי', הרי בגילוי מילתא לא שייך דין זכי'.

ואולי אפ"ל בזה ע"פ מ"ש בלקו"ש ח"ה ע' 8 "אבער דער כיבוש פון א"י, וואס זינט אידען האבן איינגענימען די "ארצות שבעה גויים" איז פארגעקומען א שינוי אין דעם עצם מהות פון דער לאנד: פריער איז עס געווען א לאנד גלייך ווי אלע לענדער, וואס האט געקענט געערעו צי יעדן פאלק, און זינט דעם כיבוש פון אידן איז דאס לאנד גופא פארוואנדלט געווארען אין ארץ ישראל ס'איז געווארן א אידיש לאנד דורך און דורך און במילא אויף שטענדיק, אזוי אז דאס קען מער ניט געהערן צו אן אנדער פאלק" עכלה"ק. והיינו דנוסף לזה שהארץ שייך לבנ"י בתור קנינם אית גם חלות שם ישראל על עצם הארץ.

ועפ"ז יש לחקור אי שייך לומר כן גם בנוגע לחלוקת הארץ לכל איש פרטי, היינו שנאמר דבחלוקת הארץ נתחדש לא רק דזוכה כ"א בחלקו בארץ בתור קנין (שאפשר להתבטל ככל קנין) אלא שייך אליו חלקו לעולם ומשום דאיש פרטי זה שייך לעצם הארץ (ע"ד א"י בכלל). ולכ' תליא במח' הראשונים שמביא הרבי בלקו"ש ח"כ ע' 309 "דער דין איז לכמה דעות (שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך ועוד) אז יעדער איד האט א חלק (ד' אמות) אין ארץ ישראל אויך בשעת הגלות" אמנם התוס' ודעימי' חולקין ע"ז עיי"ש בהערה 69. ואולי אפ"ל דפליגי אי גדר חלוקת הארץ הוא דזכה כ"א בחלקו בתור קנינו דזה מתבטל אחר החורבן או דנתחדש דשייך כ"א לעצם הארץ לעולם. (אמנם בלקו"ש תולה זה בהא "דקרקע אינה נגזלת", ויש לתווך זה. ואכ"מ).

והשתא א"ש מה דס"ל לרש"י דחלוקת הארץ אינו אלא גילוי מילתא, שהרי כנ"ל י"ל דענין גדול נתחדש בחלוקת הארץ ע"י הנשיאים דעצם הארץ שייך לכל איש פרטי. ועוד י"ל עפ"ז. ואכ"מ.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות