E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת זכור – ש"פ תצוה ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ה' אדר ה'תשע"ח

ש"פ כי תצא - תשס"ד
נגלה
תשובה להנ"ל [גליון]
הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג
ראש מתיבתא ליובאוויטש ד'שיקאגא

ראיתי מה שהשיג הרב הלפרין שי' על מה שכתבתי 'בגדרי שליחות', ובלי ליכנס בפרטי הדברים (בירור שיטת אדה"ז והחת"ס וכו') נראה, שנקודת החילוק בין דברינו, הוא בפירוש ג' הדרגות הידועות בשליחות (כמו שמבוארים בתורת כ"ק רבינו זי"ע, מיוסד על דברי הגר"י ענגל ע"ה ב'לקח טוב'); דהוא פירשם כך: א) 'שגם המעשה מתייחס לשליח, ורק תוצאות המעשה מתייחס למשלח', ב) שהמעשה הוא של השליח, אלא שמתייחס אל המשלח, ג) שהמעשה עצמה הוא של המשלח (ולא רק שמתייחס אליו), והשליח הוא רק 'כגרזן ביד החוצב' (ועד"ז פירש לי א' מגיסיי שי').

ואני פירשתי באו"א: א) שרק התוצאה מתייחס למשלח [בזה אין הבדל בינינו], ב) שהמעשה עצמה מתייחס אל המשלח, וכאילו שיד השליח הוא כידו אריכתא של המשלח (וכאן אולי מתאים האי לישנא 'כגרזן ביד החוצב', ג) שהשליח עצמו נחשב כהמשלח לעניו מעשה זה (וכאילו הוא 'המקדש' או 'המגרש' וכיו"ב), ולא (רק) שמעשיו מתייחסים אל המשלח.

להמחשת ההבדל בין ב' הפירושים: ידוע פלוגתת הטור והרמב"ם בדין שליח לגירושין שהשתטה המשלח לפני שהשליח נתן את הגט, האם הוה גירושין מדאורייתא, או לא. ומבארים בזה (ראה קצה"ח סקפ"ח ועוד), דאם השליח נחשב כהמגרש עצמו, אז בכחו (מדאו') ליתן את הגט גם כשהמשלח עצמו אינו יכול, משא"כ אם השליח מעולם לא נחשב להמגרש, אז א"א לו במצב כזה ליתן את הגט. והנה לפי הרב הנ"ל נמצא (לכאו') דלפי הדרגא הג' ('שלוחו של אדם כמותו') יהי' הגט בטל מדאו', הואיל והמשלח הוא המגרש באמצעות השליח (-הגרזן), משא"כ לדידי הרי אדרבא רק ע"פ דרגא זו, כן יהי' גירושין מדאו', דהא בדרגא זו אכן נחשב השליח כהמגרש.

והנה הרב הנ"ל יסד ביאורו עפמש"כ הגרי"ע דרק לפי דרגא הג' בשליחות מבואר השיטה דאין שליח נעשה עד, יעויין בדבריו. אמנם לפענ"ד הרי מכאן ראי' לסתור פירושו בדרגות השליחות; דהרי באם הפירוש בדרגא הג' הוא (כדבריו) שהמעשה נעשה ע"י המשלח (והשליח הוה רק כהגרזן כו'), אז מדוע א"א שהשליח - כאדם עצמאי - ישמש כעד על מעשה זה שעשה המשלח? (ויותר מתאים לפי סברא זו לפרש כדברי הגר"י עבער ע"ה, ששללם הרב הנ"ל בהערה).

משא"כ לדידי מבואר הדבר היטב; דהרי רק בדרגא הג' נחשב השליח כהבעלים על הפעולה (היינו כהמשלח), ושוב מובן שא"א לו לשמש כעד על מעשה זו (ובפשטות: אם הוא נחשב המקדש, אז א"א שיהי' גם עד על הקידושין).

ואסיים בהעתקת לשון רבינו (שיחת ש"פ ח"ש ה'תש"נ) בביאור דרגא הב' והג' בשליחות, "... ב) א העכערע מדריגה: די מעשה ועשי' גופא (פון דעם שליח) איז זיך מתייחס צום משלח. דאס הייסט, אז (ניט דער שליח טוט עס, נאר) דער משלח טוט עס דורך אים (אבער דער שליח אליין - אין אלע זיינע אנדערע ענינים - איז א מציאות בפ"ע). ג) נאך א העכערע מדריגה: ניט נאר די עשיית השליח און זיין כח המעשה, נאר אויך דער שליח גופא - זיין גאנצע מציאות איז - דער מציאות המשלח, ובלשון הידוע - שלוחו של אדם כמותו ממש, כמותו דהמשלח ממש".

ואף שהנני נוגע בדבר, נ"ל, שדברים מפורשים הללו, מוכיחים כפי אשר פירשתי את הענין, ולא כפירושו של הרב הנ"ל. וידון כ"א וישפוט בעצמו. ואת והב בסופה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות