E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לשבת מבה"ח ניסן - ש"פ ויקה"פ - פרה ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', י"ט אדר ה'תשע"ח

ש"פ כי תצא - תשס"ד
הלכה ומנהג
ברכת הדלקת נרות באשה הסמוכה על שולחן בעה"ב
הרב אהרן בן ציון הלפרין
כפר חב"ד, אה"ק

בשו"ע רבינו סי' רסג מביא דעה דאף באשה הסמוכה על שולחן בעה"ב ואין לה חדר המיוחד לה הנה אם בעה"ב מצוה לה להדליק באחד החדרים המחוייבים בהדלקה יכולה להדליק וגם לברך על הדלקה זו. אע"פ שאם בעה"ב היה מדליק בעצמו לא היה מברך ע"ז כיון שהוא כבר בירך בחדר אחר. ואדה"ז מסיים ש"כן נתפשט המנהג במדינות אלו".

ובקו"א ביאר את המקור לדיעה זו (דלכאורה אין זה כפי הנראה מפשטות הפוסקים) ומבאר דזהו דעת הרא"ש והטור שכתבו לגבי בדיקת חמץ שיכולים לצרף את הבני בית לבדוק ויעמדו אצלו בשעת שמיעת הברכה וכמ"ש בתוספתא שעשרה שעושים מצוה אחת אחד מברך לכולם. ורבינו מפרש1 שכוונת הרא"ש בהביאו התוספתא הוא שהטעם שאחד יברך לכולם הוא משום ברב עם הדרת מלך וכפי שמצינו בכ"מ וכגון לגבי ברכת מאורי האש (ראה שוע"ר סי' רח"צ ס"כ).

ועפ"ז מפרש רבינו שנמצא מבואר מהרא"ש והטור "דהם חייבים בברכה". ובפשטות הכוונה דכיון שכל החיוב שאחד יברך לכולם הוא רק מצד ברב עם הרי מובן שבעצם יש חיוב לכ"א לברך, אלא שמצד ברב עם יש הידור שיברכו ביחד. ורבינו ממשיך לבאר שהטעם שכ"א יכול לברך הוא מדין ערבות, עיי"ש. ועפ"ז מבאר רבינו שזהו דעת הסוברים שבהדלקת נש"ק יכולה לברך - אע"פ שבעל הבית בעצמו אין חייב בברכה על הדלקה זו - דכיון שחייבת מדין ערבות לכן יכולה לברך ע"ז2. ע"כ תוכן הקו"א הנוגע לעניננו.

ולא הבנתי, דהרי בתוכ"ד מפרש רבינו את הרא"ש שיש עדיפות שאחד יברך לכולם מצד ברב עם, וא"כ איך יש ללמוד מכאן מקור על המנהג שאשה יכולה לברך על הדלקתה, דאה"נ שיש ללמוד מכאן שבדיעבד כאשר לא שמעה הברכה מבעה"ב יכולה לברך בעצמה, אבל מנין שיכולה לכתחלה לברך בפ"ע3.

ואולי לא הבנתי כוונת הקו"א על נכון, ואבקש מקוראי הגליון להאיר את עיני בזה.


1) שם בקו"א. משא"כ בסי' תלב ובקו"א סק"ב ביאר כוונת הרא"ש באו"א. ועפ"ז פסק גם לגבי שופר וכן בסי' ריג ס"ז שאין יכולים לברך. ורק כאן פירש כן כדי ליישב המנהג עיין כאן בקו"א. ואכ"מ להאריך בזה.

2) וזהו ג"כ דלא כפי שפירש רבינו בסי' תלב בקו"א שם ש"אין עליו חיוב אלא מחמת ערבות בלבד, וכיון שמחוייב עצמו יצא ידי חובת הברכה גם המוציאו ידי חובתו לא יברך". ויש להאריך בזה ואכ"מ.

3) בהערות וביאורים גליון תשצח (שצויין במהדורה החדשה) רצה לבאר עפ"י הקו"א כאן תקנת כ"ק אדמו"ר שגם בנות קטנות ידליקו נרות ש"ק בברכה, כיון שחייבות מדין ערבות (ואפשר לברך גם על שולחן האכילה משום תוספת אורה, ראה שוע"ר שם ס"י). וע"ז הקשה דאע"פ שאפשר להם לברך מדין ערבות, מ"מ בנדו"ד יהיו אסורים לברך והוא ע"פ מה שפסק רבינו בסי' ריג ס"ז לגבי דין זה של בדיקת חמץ (וכיו"ב לגבי הפרשת חלה וקביעת מזוזות) שצריך שאסורים לברך בעצמם אלא צריך שאחד יברך לכולם "שכיון שלא יצא ידי חובת מצוה זו עד שיעשה כולם הרי לא נגמר המצוה עד שיעשה כולם, ולכן די בברכה אחת ואסור לגרום ברכה שאינה צריכה".

אבל הא לא קשיא מידי, כי כל סברא זו שכתב רבינו בסי' ריג, זהו רק עפ"י מה שפסק שם כהח"י והעולת שבת וכפי שפסק בסי' תלב (ראה לעיל הערה 1) שיש איסור שכ"א יברך בעצמו, אלא כולם יוצאים בברכת בעה"ב ולכן שפיר מובן שאם יברכו בעצמם יש כאן ברכה שאינה צריכה, משא"כ לפמ"ש רבינו כאן שיש לכ"א לברך בעצמו שפיר דמי.

אבל אי קשיא הא קשיא, דאע"פ שכל אחד יכול לברך בעצמו הרי הרא"ש בעצמו על מקרה זה - וכפי שרבינו מביא שורה לפני זה - כותב, שאחד יברך לכולם מצד ברב עם (ולא כפי הדין בסי' ריג ס"ז שצריך שאחד יברך לכולם מעיקר הדין כי זה מצוה אחת ואסור לגרום ברכה שאינה צריכה, משא"כ בנדו"ד זהו מצד הידור של ברב עם הדרת מלך הגם שיכולים לברך בעצמם, ויש לדמות זה יותר להדין בסי' ריג ס"ו כאשר כולם שומעים שופר יחד "טוב" שאחד יברך לכולם מדין ברב עם), וא"כ איך לומדים מזה מקור שכ"א יברך בעצמו לכתחילה. ולא משמע כלל בדברי רבינו שכוונתו רק בדיעבד כאשר לא שמעו את ברכת בעה"ב.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות