E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ה
גאולה ומשיח
מנין לתחה"מ מן התורה
הרב בנימין אפרים ביטון
שליח כ"ק אדמו"ר - וונקובר ב.ק. קנדה

בסנהדרין (צב, סע"א) תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן [לימות המשיח - רש"י] אינן חוזרין לעפרן [בין לימות המשיח בין לעולם הבא, אלא הבשר מתקיים עליהם עד שישובו ויחיו לעתיד לבוא - רש"י] וכו', ובהמשך הגמ' שם (רע"ב) מקשה "ונילף ממתים שהחיה יחזקאל, ומשני, סבר לה כמ"ד באמת משל היה" - וברש"י ד"ה ונילף, פירש וז"ל: "שחזרו ומתו כך צדיקים שעתיד להחיות יחזרו לעפרם וכו'", עכ"ל לעינינינו.

ובחדא"ג מהרש"א על אתר הקשה על פרש"י הנ"ל וכתב לפרש קושיית הגמ' באו"א, וז"ל: "ולולי פירושו הזה נראה דהכי פירושו, דאכל הני תנאי ואמוראי שהביאו מקראות לתחה"מ מן התורה נגד הכופרים בתחייה לומר שהוא דבר שאי אפשר, כההוא מינא דחיין מיתין דמייתי חיין, וכדברי השר ועפרא מי קחיי, פריך הכא דנילף ליה ממתים שהחיה יחזקאל שהתחייה הוא דבר בחוק האפשר ויכולת ביד הא-ל יתברך ב"ה יש להאמין בתחה"מ וק"ל", עכ"ל.

וביאור דבריו, שהגמ' הביאה לעיל כמה תנאים ואמוראים שהביאו ראיות מן הכתובים לתחה"מ מן התורה נגד אלו הכופרים בתחה"מ לומר שהוא דבר שאי אפשר וכו', ועל זה מקשה הגמ' הכא "ונילף ממתים שהחיה יחזקאל", שהתחי' הוא דבר אפשרי וביכולת הקב"ה. וע"ז משני הגמ' "סבר לה כמ"ד [דמתים שהחי' יחזקאל] באמת משל הי'".

והנה בעיון יעקב לע"י על אתר הביא דברי המהרש"א והקשה עליו וז"ל: "ובודאי נתעלם ממנו סוגיא דלעיל צ, ב. מן הנביאים דכתיב יחיו מתיך נבלתי יקומון (ישעי' כו), ומקשה שם דלמא מתים שהחי' יחזקאל, ואם איתא כדעת מהרש"א לא מקשה הש"ס מידי כיון דס"ל דמתים שהחי' יחזקאל אמת ולא משל א"כ שפיר נילף מינה תחיית המתים, אלא ודאי לסוגיא דש"ס דידן דלא ס"ל דיש ללמוד תחיית המתים משם שהיו עצמות משא"כ בתחיי' דהוי עפרא ועפרא מי קאי חיי כשאלתם דלעיל, רק בהא יש ללמוד שחוזרין לעפרן כמו התם וכה"ג איתא בילקוט יחזקאל סימן לו. ע"ש ושפיר פרש"י בזה", עכ"ל.

והיינו דלעיל בגמ' (שם) הובא שאלת המינין לר"ג מנין שהקב"ה מחי' מתים והשיב להם מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו, והובא שם ראיית ר"ג מן הנביאים דכתיב "יחיו מתיך בלתי יקומון וגו'", ומקשה שם "ודלמא מתים שהחי' יחזקאל" ואין מזה ראי' לתחה"מ לע"ל, והרי לדעת המהרש"א (כיון דס"ל בסוגיא שם שמתים שהחי' יחזקאל אמת הי') שפיר אפשר להוכיח מזה ראי' לתחה"מ לע"ל. ומאי מקשה, אלא ודאי דס"ל להגמ' דאין ממתים שהחי' יחזקאל ראי' לתחה"מ דלע"ל, כיון דהיו שם עצמות ולע"ל יחיו מעפרא, עכת"ד.

ולאחר העיון נראה ליישב דברי המהרש"א, דבודאי לא "נתעלם" להמהרש"א בדף צב, ב. סוגיא דדף צ, ב. (!), ויש להוכיח איך שדבריו מדויקים היטב, וכדלהלן במרוצת דברינו בע"ה.

ובהקדים, דמה שכתב העיון יעקב בביאור קושיית הגמ' צ, ב. "ודלמא מתים שהחי' יחזקאל" (דהכוונה הוא כיון שמתים שהחי' יחזקאל היו עצמות משא"כ תחה"מ דלע"ל יהי' עפרא) אינו משמע כן מפרש"י. דבד"ה 'ודילמא מתים שהחי' יחזקאל' כתב וז"ל: "דבהא קרא יחיו מתיך, ישעי' אמרו והוא קדם ליחזקאל שנתנבא בימי חזקי', והי' מתנבא פסוק זה על שעתיד יחזקאל להחיות מתים, אבל לעולם הבא לא" ע"כ. ומשמע דקושית הגמ' (אינה כמ"ש העיון יעקב דביחזקאל היו עצמות ולע"ל יהי' עפרא, אלא) היא, דאין ממתים שהחי' יחזקאל, ראי' לתחה"מ לעתיד לבא. בסגנון אחר: קושיית המינין היתה "מנין שהקב"ה מחי' מתים" לעתיד לבא, והגם שמיחזקאל משמע שבאפשרות ויכולת הקב"ה להחיות מתים (בכלל), עדיין אין מזה ראי' שהקב"ה יחי' מתים לעתיד לבא.

והנה סוגיא דידן (מדף צ, ב עד צב סע"א) כוללת מקראות, ראיות ותירוצים שהביאו התנאים והאמוראים נגד הכופרים בתחה"מ. אמנם מצינו כמה מיני כופרים: יש אשר כפרו ושאלו על עצם האפשרות ויכולת של תחה"מ. וע"ד שאלת הקיסר לר"ג (צ, סע"א) ושאלת ההוא מינא לר' אמי (צא, רע"א) "אמריתו דשכבי חיי, והא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי", והיינו שכפרו לא רק בזה שיהי' תחה"מ לעתיד לבא, אלא בעצם הענין דתחה"מ, ועד"ז י"ל בעוד מקראות שהביאו תנאים ואמוראים בסוגיין דכוונתם להוכיח עצם האפשרות והיכולת לתחה"מ. ויש שכפרו אם יהי' תחה"מ לע"ל, כלומר הם האמינו בעצם האפשרות ויכולת של תחה"מ בכלל ושאלתם היתה רק מנין שיהי' תחה"מ לע"ל. וע"ד שאלת המינין לר"ג (צ, א) "מנין שהקב"ה מחי' מתים", וכשהביא להם ראי' מן הנביאים שאלו "ודלמא מתים שהחי' יחזקאל", וכפרש"י שם (הובא לעיל) דדלמא ישעי' התנבא על מתים שיחי' יחזקאל בעתיד, אבל מנין לתחה"מ לע"ל. בסגנון אחר: הם האמינו על עצם האפשרות ויכולת של תחה"מ, ושאלתם היתה רק מנין שיה' תחה"מ לע"ל. ועד"ז י"ל בעוד מקראות וראיות שהביאו תנאים ואמוראים בסוגיין שכוונתם להוכיח שיהי' תחה"מ לע"ל. ויש עוד ששאלו על אופן התחי' לע"ל, כלומר הם האמינו לא רק על עצם האפשרות ויכולת של תחה"מ אלא גם על זה שיהי' תחה"מ לע"ל, ושאלתם היתה רק באיזה אופן יקומו לתחי', וע"ד שאלת קליאופטרא לר"מ (צ, סע"א) "ידענא דחיי שכבי [שהמתים חיים - רש"י] וכו' אלא כשהן עומדים, עומדים ערומין או בלבושיהן עומדין".

עכ"פ נמצא שמקראות וראיות שהביאו התנאים והאמוראים בענין תחה"מ נתכוונו לכמה סוגי כופרים, אם להוכיח עצם האפשרות של תחה"מ, או להוכיח שיהי' תחה"מ לע"ל וכו'.

ועפ"ז יתבאר פירוש המהרש"א על נכון, ודבריו מדוייקים היטב, דקושית הגמ' (צב, ב) "ונילף ממתים שהחי' יחזקאל" הוא "אכל הני תנאי ואמוראי שהביאו מקראות לתחה"מ מן התורה נגד הכופרים בתחי' לומר שהוא דבר שאי אפשר, כההוא מינא דחיין מיתין דמייתי חיין, וכדברי השר ועפרא מי קא חיי, פריך הכא דנילף לי' ממתים שהחי' יחזקאל שהתחי' הוא דבר בחוק האפשר ויכולת בידי הא-ל יתברך ב"ה יש להאמין בתחה"מ" (שאלת המהרש"א). והיינו דשאלת הגמ' היא (רק) על הני תנאי ואמוראי שהביאו מקראות נגד הכופרים בתחי' לומר שהוא דבר שאי אפשר, ד'נילף ממתים שהחי' יחזקאל'.

ועפ"ז מבואר היטב שאין שום קושיא על פירוש המהרש"א משאלת המינין לר"ג "ודלמא מתים שהחי' יחזקאל" וכשאלת העיון יעקב הנ"ל, דהרי שאלתם מלכתחילה לא היתה על עצם האפשרות של תחה"מ, אלא מנין לתחה"מ לע"ל, וזה אין ללמוד למילף ממתים שהחי' יחזקאל (וכפרש"י שם). וקושיית הגמ' בסוף הסוגיא (צב, ב) "ונילף ממתים שהחי' יחזקאל" היא רק [כמפורש ומדוייק בדברי המהרש"א] על אלו הכופרים נגד עצם האפשרות ויכולת של תחה"מ, דע"ז שפיר אפשר למילף ממתים שהחי' יחזקאל, ודו"ק.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות