E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

יו"ד שבט - ש"פ בשלח - תשס"ה
שיחות
הסדר בפרש"י עה"פ אז ישיר
הרב מנחם מענדל רייצעס
קרית גת, אה"ק

עה"פ "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת" (בשלח טו, א) מפרש רש"י: "אז ישיר משה - אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה. וכן אז ידבר יהושע .. אף כאן - ישיר, אמר לו לבו שישיר וכן עשה: ויאמרו לאמר אשירה לה'. וכן ביהושע כשראה הנס אמר לו לבו שידבר וכן עשה: ויאמר לעיני כל ישראל. וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל, פירש אחריו: עלי באר ענו לה .. למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה, זהו ליישב פשוטו. אבל מדרשו ארז"ל: מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, וכן בכולן". עכ"ל הנוגע לעניננו.

ולכאורה קשה - למה שינה רש"י בסדר הכתובים? הרי הפסוק "אז ישיר ישראל" הוא בפ' חוקת שלפני "אז ידבר יהושע" שבס' יהושע - ולמה הקדים רש"י את הפסוק המאוחר דיהושע לפני "אז ישיר ישראל"? [ובפרט ששינה בזה מהסדר כמו שהוא במכילתא, ששם: "אז ישיר משה, אז ישיר ישראל, אז ידבר יהושע". (אף שמקורו של רש"י אינו במכילתא)].

והנה בשיחת ש"פ בשלח תשל"א ביאר כ"ק אדמו"ר פרש"י זה, וברשימת השיחה שנדפסה ב"שיחות קודש" אין הביאור בשלימותו. ואולי התייחס כ"ק אדמו"ר במפורש לשאלה זו, אך עכ"פ לפי הביאור שברשימת השיחה שלפנינו לכאורה יש לומר התירוץ על קושיא זו בכמה אופנים:

א) לפי הפירוש הראשון ברש"י, שהפירוש "ישיר" הוא לא השירה בפועל, אלא "היו"ד על שם המחשבה נאמרה" - הרי שזה מוכח יותר בפסוק דיהושע מאשר הפסוק "אז ישיר ישראל". ולכן הקדימו רש"י.

והיינו:

זה ש"היו"ד על שם המחשבה נאמרה" מוכח מלשון הפסוק כאן, שהרי אומר: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ויאמרו לאמר אשירה לה'" - ולכאו' יש כאן כפילות: "ישיר", ושוב: "ויאמרו לאמר"?! אלא עכצ"ל ש"ישיר" מכוון למחשבה שלפני השירה בפועל, וכן עשה: "ויאמרו לאמר" בפועל. ועד"ז בהפסוק דיהושע יש כפילות זו: "אז ידבר יהושע" - שזה המחשבה לדבר, ואחר כך הדיבור בפועל: "ויאמר לעיני כל ישראל" (כמבואר בהשיחה);

מה שאין כן בהפסוק ד"אז ישיר ישראל", אין כפילות כזאת. אלא כתוב מיד: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת - עלי באר ענו לה", ולא כתוב עוה"פ על השירה בפועל. ולכן יותר דוחק לומר שם שהכוונה היא על המחשבה שלפני הדיבור, שהרי לא מוזכר אח"כ דיבור. ולכן הקדים רש"י הפסוק דיהושע, כי דומה יותר לפסוק כאן ד"אז ישיר משה" בזה שיש בו כפילות מפורשת המוכיחה את הפירוש.

ב) לפי הפירוש השני ברש"י, שהפירוש "ישיר" הוא על תחיית המתים, שאז שוב ישירו שירות אלו. - הנה גם פירוש זה מובן יותר הוא בהשירה דיהושע, ולכן הקדימו רש"י ל"אז ישיר ישראל".

כי: השירה ד"אז ישיר משה" - מובן שישירו שוב לע"ל, שהרי מזכירין יצי"מ גם לע"ל; השירה דיהושע - מובן שיאמר שוב לע"ל, כי היה זה נס ש"לא היה לפניו ולאחריו", ולכן כשיראה יהושע הנסים דלע"ל ייזכר בנס יוצא מן הכלל זה וישיר עליו כו' (כמבואר בהשיחה).

אולם השירה ד"אז ישיר ישראל", שירת הבאר, הרי זה שישירו אותה לע"ל הוא (כמבואר בהשיחה) מצד שבאר זו "נגנזה בימה של טברי' והעומד על הישימון מביט ורואה כמין כברה בים והוא הבאר" (ל' רש"י חוקת כא, כ), שלכן ישירו את שירת הבאר לע"ל כאשר יראו שוב את הבאר.

וביאור זה כמובן אינו "גלאטיק" כ"כ, כי: א) רואים באר זאת רק כאשר עומדים ע"פ הישימון, ומי אמר שלע"ל יעמדו על הישימון באופן שיראו הבאר?! ב) גם כשעומדים שם הרי אין רואים את הבאר בבירור אלא רק "כמין כברה בים". ולכן דוחק קצת לומר שמזה הכרח שיאמרו שוב שירה זו לע"ל. ולכן מקדים רש"י שירת יהושע ששם הביאור יותר "חלק".

ג) בסיום השיחה שם מבואר בפנימיות הענינים, ש"מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה", שמכאן - ממשה רבינו - מקבלים את הכח לתחה"מ, וזה עובר דרך יהושע לכל בני ישראל. ולפ"ז מובן בפשטות הסדר: "אז ישיר משה" - שממנו הכח על תחה"מ, ואח"כ "אז ידבר יהושע" - שהוא מקבל ממשה כח זה ומעבירו לכל ישראל, ואז נעשה "אז ישיר ישראל" - כולם קמים לתחיית המתים. ועצ"ע.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות