E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ ויקרא-זכור - ט' אד"ש - תשס"ה
חסידות
המדרגה של מי שאין לו הרבה זמן ללמוד תורה
הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג
רב ושליח כ"ק אדמו"ר - וועסט בלומפילד, מישיגן

*איתא בתורה אור דף צ"ה ד"ה 'חייב אדם לבסומי בפוריא': "וכך הנה גם למעלה הרי אין כל השגות של הנשמות שוים ויש בהם מדרגות ומעלות אין קץ וכמארז"ל שכל צדיק נכוה מחופתו של חברו (ולכן מי שדי לו בפרק א' שחרית ופרק א' ערבית שדי לו במשל לערך ההשגה של שרש נשמתו) והיינו דוקא כשאי אפשר לו לעסק כו' שזו הוראה שדי לו בזה...".

עיין בספר 'חסידות מבוארת' שמבאר דברי אדמוה"ז: "זה גופא שאדם נמצא במצב שאי אפשר לו לעסק בתורה הרי זה הוראה ששרש נשמתו הוא ממדריגה נמוכה יותר שאינה שייכת להשגות נעלות יותר מזיו השכינה ולפיכך די לו בלימוד מועט כדי שיוכל לקבל ולהנות ממדריגות זיו השכינה כפי יכולת ושורש נשמתו". ובשוה"ג מס' 25 מביא עוד אפשרות, והיא מהגהת הצמח צדק: "וכיון שא"א לו ועוסק כל מה שאפשר לו, ישלים לו הקב"ה לבוש ומשל להשיג על ידו מה שצריך להשיג".

ועיין שם שמביא דברי רבינו זי"ע לקו"ש חכ"א פ' ויקהל (ע' 248) שיש לומר בשני אופנים הסיבה מדוע אי אפשר לו לעסוק בתורה: אם הסיבה היא מצד טירדתו בהשגת פרנסתו, הרי זו הוראה שנשמתו ממדריגה נמוכה שהשגתו קטנה ומצומצמת ואין צריך יותר מפרק אחד שחרית כו'. אבל אם טרדתו היא בעניני צדקה ובפרט בצרכי ציבור אזי ישלים לו הקב"ה . . מה שמגיע לו ושצריך להשיג בהשגת התורה.

ובסוף הער' 25 (של חסידות מבוארת) כותב: "ולהעיר שבהגהת הצמח צדק בס' תקע"א (וכן באור התורה) מוסיף עוד אופן או שנשמתו מבחנת שעיקר ורוב עסקו צ"ל במצות מעשיות שבהן ועל ידן ישיג...", היינו שיכול להשיג גם ע"י קיום המצות, עיין שם.

וצ"ע מדוע אדמו"ר הזקן, הצ"צ, ורבינו זי"ע אינם מביאין עוד אפשרויות, וכלקמן:

בקו"א לספר התניא קדישא 'ולהבין פרטי ההלכות' דף קס, א. כותב אדמו"ר הזקן: "ובזה יובן חיוב כל נר"ן להשלים כל התרי"ג במחדו"מ שהן פרטי ההלכות וצריכות לבוא בגילגול להשלים התורה בפרדס כדי לברר כל הבירורין הנוגעת להם מכל הרפ"ח שהיא קומת אדם שלמה...".

מדבריו משמע שכל איש צריך לבא בגלגול כדי להשלים התורה בפרדס. וא"כ, אם אדם נמצא במצב שאי אפשר לו לעסוק בתורה, לכאורה יש לו האפשרות שאולי כבר למד הרבה בגלגולים אחרים שלפני חייו בעלמא הדין, ובגלגול זה הוא צריך בעיקר להשלים הלבושים של מעשה.

וצ"ע מדוע אפשרות זו לא הובאה בדברי רבותינו נשיאנו.


*) הערה זו נדפסה בגליון העבר ועפ"י טעות הושמטה חלק מההערה, ולכן נדפסה כאן בשלימות, ואם הכותב והקוראים שיחיו הסליחה ושגיאות מי יבין. - המערכת.

חסידות
ספירת הבינה - למעלה מבחי' סוכ"ע, או היא בחי' סוכ"ע?
הת' מנחם מענדל ברונפמן
קבוצה תות"ל - 770

בספר המאמרים "תורת מנחם תשכ"ח" (תדפיס, שיצא לאור זה עתה כתשורה לחתונה) מובא (במאמר ד"ה העושה סוכתו תחת האילן, ע' כו) ד"פנימיות התורה היא למעלה מההגבלה דו' קצוות, והו"ע עלמא דחירות, שעניינו בספירות הוא ספירת הבינה, בחינת סובב כל עלמין. והרי גם עניין הסוכה הוא המקיף דבינה".

מעניין להעיר, שבמאמר ד"ה 'והיה ביום ההוא' (הב', דש"פ האזינו) תשכ"ח (שם ע' כ) מובא, אשר כדי "שתהיה ההמשכה מבחי' סובב כל עלמין לבחי' ממלא כל עלמין . . צריכה להיות המשכה מבחינה שלמעלה גם מסוכ"ע. וזהו עניין השופר, שעל ידו נמשך מבחינה שלמעלה מסוכ"ע, וענינו בספירות הוא ספירת הבינה".

בדקתי במקור (המצוין בהערה - בשני המאמרים [ע' כ הע' 89; ע' כו הע' 14]), ולמרבה הפלא, מקור הדברים הוא באותו מאמר של כ"ק רבינו הזקן נ"ע בלקוטי תורה (דרושים לר"ה - נז, ב-ג). הלשון שמופיע במקור הוא: "ע"י השופר נמשך מבחינת בינה דא"א שלמעלה מערך התענוג דז"ת דא"א...", ובהמשך: "כי בית ראשון היה מבחינת ה' עילאה - בינה . . עלמא דחירות" (וע"ז מדבר בד"ה העושה סוכתו, עיי"ש).

מדברי אדה"ז אכן נראה שע"י השופר נמשך מבחי' בינה דא"א וכו', ושבית ראשון ענינו הוא בינה, וזהו עלמא דחירות (שבתורה - הוא פנימיות התורה). אך בפשטות, אין שם התייחסות האם ספירת הבינה היא למעלה מסוכ"ע, או סוכ"ע.

לשון אחר: הוספת המשמעות לספירת הבינה - בשני המאמרים (שהוא למעלה מסוכ"ע ושהוא סוכ"ע), או שנאמרה ע"י כ"ק אדמו"ר, או שהיא תוספת המניחים. בכל מקרה, העניין צריך ביאור.

חסידות
תכלית השתלשלות העולמות [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון תתצד (ע' 50) מבאר הרב י.י.י. שי' שא"א לפרש בתניא מה שכתב הואיל ולהם ירידה כפי' הפשוט, דאז לא מובן למה התכלית הוא עוה"ז התחתון, עיי"ש בדבריו.

משא"כ באם נלמד הפי' ב"הואיל ולהם ירידה מאור פניו" כהפי' המובא בהמאמר, שהכוונה היא כי מאחר שהם גילויים ה"ז ירידה לגבי העצמות, וא"א לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים. אז יובן למה התכלית הוא בעוה"ז התחתון. עי"ש בדבריו.

אבל הלא בהמאמר אינו אומר שכל הפירוש במה שכותב בתניא "הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך" הוא שהעצמות אינו בשביל גילויים, אלא אומר שם. "ועוד שכיון שזהו רק גילויים הרי אא"ל שהעצמות הוא בשביל גילויים".

הרי שזהו פירוש שני. וא"כ קושייתו במקומה עומדת לפי פירוש הראשון. וא"כ מוכרח לומר שהביאור שאומר בהמאמר למה התכלית הוא דוקא בעוה"ז התחתון הוא גם לפי פירוש הראשון.

חסידות
יראת העונש [גליון]
הרב פנחס קארף
משפיע בישיבה

בגליון תתצה כותב הר' נ.ש. בהערתו על קושית הר' ח.ר. וז"ל שם: וגם עצם קושייתו נפלאה ממני, מה הקשר והשייכות בין דרגות של טוב וקדושה והפכם המבוארים בחלק הסוד של התורה לענין גדר קיום המצוה כפשוטו לפי ההלכה? עכ"ל.

ואני איני מבין קושייתו כי בודאי חלק הסוד יש לו שייכות לחלק ההלכה, כי הסוד זהו הפנימיות של הנגלה, ויש להם שייכות זל"ז, וא"כ כשאומרים שעפ"י ההלכה זוהי מצוה, א"כ אזי עפ"י הסוד יש בזה טוב וקדושה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות