E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ קרח – יום הגדול והקדוש ג' תמוז

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ב', יום הבהיר כ"ח סיון

ש"פ חוקת - ג' תמוז - תשס"ה
נגלה
נשיאת הארון [גליון]
הרב מ"מ מלול
מגיד שיעור בישיבת תות"ל מאנטרעאל

בגיליון העבר (ע' 47) הקשה הרב א.ז. שיחי' מהא דאיתא בסוטה לה, א: "ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר וישלח עוזא ידיו לאחוז את הארון. אמר לו הקב"ה עוזא, נושאיו נשא, עצמו לא כש"כ", ע"כ.

והקשה הנ"ל דצ"ע דהרי קי"ל דאין סומכין על הנס כמובא בפסחים סד, ב לענין נעילת שערי העזרה וכדאיתא בירושלמי יומא פ"א בנוגע להפרשת כה"ג לפני יוה"כ. ומקשה "ומעתה צריך להבין איך נענש עוזא והרי עפ"י דין, כשראה שהארון הי' אמור ליפול, הי' חייב להתנהג עפ"י טבע ולאחוז בארון ולא לסמוך על הנס שהארון ישא א"ע".

והעירו המערכת מלקו"ש חכ"ו ע' 100 דמבואר התם שכשההנהגה מלמעלה היא שלא עפ"י הטבע "פאדערט זיך א העכערער אופן אין מדת הבטחון - פארלאזן זיך אינגאנצן על הנהגת ה' לבדו ושלא לעשות שום דבר כ"א לבטוח בה' שבטח יעזור השי"ת" עכ"ל השיחה.

ועפי"ז רצו לתרץ בזה ג"כ עונשו של עוזא שמכיון שהיתה אתו הנהגה שלמעלה מן הטבע לכן הנהגתו היתה צריכה להיות ג"כ בהתאם לזה שלא לעשות שום דבר עפ"י טבע.

אלא שעדיין צ"ע בזה דהרי כמו שביאר השואל הרי הא ד"אין סומכין על הנס" מובא בנוגע לכמה דברים שנעשו במקדש כהא דנעילת שערים הנ"ל ועוד1. ולפי הנ"ל הרי מכיון שההנהגה היא שלא עפ"י הטבע הנה אין בזה גריעותא לסמוך על הנס וקשה לחלק בין הארון לשאר דברים שבמקדש.

ואולי יש לבאר בפשטות דהא דאין סומכין על הנס נאמר רק כשהמעשה הטבעי הוא מעשה הרצוי או מעשה מצוה הנה על מעשה כזה אומרים דאין סומכין על הנס, משא"כ בהא דעוזא הנה מעשה זה דאחיזת הארון הי' מעשה האסור שהרי כמסופר בהמשך הגמרא שם הארון הי' בעגלה ולא בכתף ולכן כשהארון הוא במצב כזה (כשאיננו על הכתף) הנה האחיזה בו היא אסורה ושפיר אין אומרים על זה אין סומכין על הנס2.

ובזה אפשר לקשר מה שהגמרא בסוטה שם אומרת שעונשו של עוזא נבע ממה שאחז בארון ולא דרש ק"ו ד"נושאיו נשא עצמו לא כש"כ" ומהמשך הגמרא "אף דרש רבא מפני מה נענש דוד (שמת עוזא על ידו. רש"י) .. הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו דכתיב "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש ואיהו אתיי' בעגלתא" דמזה משמע שעיקר העונש נבע מזה שנשאו את הארון בעגלה ולא בכתף. ולפי הנ"ל אתי שפיר דהיינו הך דמכיון דיש איסור בנתינת הארון בעגלה הנה גם האחיזה שהיתה לאח"ז היא נחשבת כחלק מהאיסור ושפיר אין על זה הא ד"אין סומכין על הנס" ומזה נענש ומסיימים בטוב.


1) עי' באנצי"ת ע' אין סומכין על הנס וש"נ.

2) ובפרט לדעת המפרשים (עי' רלב"ג שמואל ב' פ"ה פכ"ב. ועוד) דטעותו של עוזא הי' גם בזה שהוא לא הי' לוי ולא הי' לו רשות לאחוז בארון האלוקים. ועוד שאחזו שלא ע"י המוטות (דבזה אף ללויים אסור) הנה פשיטא דמעשה זה אינו מעשה המותר.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
היום יום