E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

 

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה ש"פ בה"ב – חג השבועות ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ר"ח סיון ה'תשע"ח

ש"פ חוקת - ג' תמוז - תשס"ה
חסידות
כמה הערות והארות קצרות במאמר ד"ה פדה בשלום ה'תשכ"ו קונטרס י"ט כסלו ה'תשנ"ב
הרב אברהם אלטר הלוי הבר
נחלת הר חב"ד

במאמר זה כפי שנאמר (עפ"י סרט הקלטה, בלתי מוגה), ישנם לכאורה כו"כ הוספות שמוסיפים תוספת ביאור בהענינים המובאים בהמאמר, וכדלקמן:

א. באות ג': בענין החילוק בין ברכה לתפלה, שבכל אחד מהם יש מעלה לגבי זולתו, ו"המעלה בתפלה לגבי ברכה היא... דההמשכה שע"י תפלה היא נעלית יותר, דענין הברכה הוא להמשיך מה שכבר נמצא בהמקור, ולא דבר חדש, וענין התפלה הוא בקשה מהקב"ה ש... תומשך לו השפעה חדשה מאוא"ס שלמעלה מהשתלשלות.. דזהו יהי רצון.. שיהי' רצון חדש".

ובהמאמר הנאמר מביא ראיה לזה מברכת יעקב לבני יוסף, דכאשר יוסף טען לאביו ש"הוא הבכור", ענה לו אביו שהאמת שיברכהו ג"כ, אמנם "אחיו הקטון יגדל ממנו וזרעו יהי' מלוא הגויים", ולכאורה קשה, הרי יעקב הוא הוא המברך עתה, וא"כ מדוע אינו יכול לברך שלא יהי' באופן ש"אחיו הקטן יגדל ממנו", אלא המענה ע"ז הוא, כי ברכת יעקב אז, היתה רק באופן של להמשיך מה שנמצא בהשורש ומקור שיבוא בגילוי למטה, ולכן אמר שהברכה היא באופן שאי אפשר לשנות, דאעפ"י שכאן הוא "אחיו הקטן" אבל כיון שבשרשו הנה "אחיו הקטן יגדל ממנו" במילא הברכה והמשכה כאן למטה תהי' ג"כ באופן כזה.

ב. באות ג' בקטע השלישי: מביא מהירושלמי "דידך קיים ודידי לא קיים", ונראה לכאורה שמביא זאת רק כדוגמא לבד (כמ"ש ע"ד), אולם בהמאמר כפי שנאמר, נראה שע"י הירושלמי הוא עונה על שאלה, והוא דלכאורה איך יתכן שאדם יוכל בגזירה להמשיך למעלה מס' השתלשלות, - וע"ז הוא המענה מהירושלמי שכך רצה הקב"ה כו'.

ג. באות ד': ע"ד תורה ותפלה והדוגמא מרשב"י כו': בהמאמר כפי שנאמר, מביא מזה ראיה על המעלה שבתורה על תפלה, דהרשב"י פעל גשמים ע"י תורה, ולכן תיכף ירדו גשמים, מצד למעלה, רצון חדש, ומיד ירד באופן הרצוי, משא"כ בחוני המעגל, שהיתה פעולתו ע"י תפלה, שהוא ע"י הכנה מלמטה, ולכן הנה אחרי שפעל בתפלתו, דמזה גופא הוכחה שפעל למע' מסדר השתלשלות, לשנות הרצון והגזירה, הנה אח"כ היה צ"ל עוד כמה שינויים ותיקונים בזה, וכמו שאמר "לא זו בקשתי", - שירד תחילה יותר מדי, ואח"כ היה מעט מדי, עד שירד באופן הראוי.

ד. באות ח': בענין השניים שאמרו "קומה" - משה ודוד, דמשה אמר קומה ה' ויפוצו אויביך כו', ודוד אמר קומה ה' למנוחתיך, ומבאר בזה את המעלה של הבירור שבימי שלמה שהי' באופן דלמנוחתיך, - באופן של מנוחה כו',

בהמאמר כפי שנאמר מוסיף כאן, דעל דוד נאמר "הכין מיד ה' עלי השכיל", שדוד עשה את כל ההכנות לשלמה, ואח"כ אצל שלמה יצא הדבר בפועל ובגילוי, ולכן בקשת דוד היתה קומה ה' למנוחתיך (דבזה מתורץ לכאורה, קושיא, דאיך יתכן שדוד יאמר "קומה ה' למנוחתיך" והרי ענין למנוחתיך הי' רק בימי שלמה בנו, ולא בימי דוד - שאצל דוד לא היה עדיין ענין המנוחה כו', - אלא שדוד אמר זאת כהכנה עבור שלמה בביהמ"ק).

ה. באות י"א: בביאור פירוש יסוד דנוקבא,

בהמאמר הנאמר מוסיף (לבאר מש"כ בע"ח מל' דמל' כמו שהיא נכללת ביסוד דילה), שבלשון החסידות יסוד הוא מדת ההתקשרות, ויסוד דמלכות הוא התקשרות המקבל להמשפיע, דהיינו הצמאון והתשוקה שלו שרוצה לקבל ממנו כו'.

ו. אות י"א: בהמעלה דהמדריגה הז' שבעליית המלכות, שתהי' לעתיד לבוא, על המדריגה הו' דעליית המלכות, שהי' בימי שלמה, כותב שלע"ל ע"י המשכת פנימית עתיק, הנה יהי' הגילוי גם במלכות כמו שהיא במקומה, ועד"ז הוא גם בנוגע להנצוצות שנפלו למטה.. שגם הניצוצות שנתרחקו ממלכות, שלכן אין שייכים להרגיש אור אלקי, ואפילו הנצוצות שנתרחקו כ"כ עד שהם עצמם נעשו כמו רע, גם הם יתעלו ויוכללו בקדושה, ויתירה מזה שגם הגשמי עצמו יהי' בתכלית ההתאחדות באלקות.. לא רק מפני שאז יתגלה כח האלקי שבו, גלוי כח הפועל בנפעל, אלא שגם הנפעל עצמו יהי' בתכלית ההתאחדות.

ועד"ז כותב גם בסיום הקטע, לגבי לע"ל ש"יהי' אז הגילוי גם במלכות שבמלכות, ויתירה מזה גם למטה בעוה"ז הגשמי, בנצוצות הקדושה שבדברים הגשמיים.. וגם בדברים הגשמיים עצמם".

וצריך עיון ובירור, מהו הפירוש שזה יהי' גם בהגשמיות עצמה כו' (ואולי ע"ד אבן מקיר תזעק כו') וצריך עיון ובירור.

ועי' עוד עד"ז גם במאמר ד"ה כימי צאתך (קונטרס כ"ח סיון תנש"א), בענין שלע"ל יהיו ניסים שלמעלה מהטבע ממש ויהיו מלובשים בהטבע עצמו עי"ש, (ובמה שכתבתי בזה בהערות לשם), שזהו ג"כ כעין אותו ענין שיהי' גילוי אלקות ממש, למעלה מהטבע ממש, ואעפ"כ יהיה מלובש ממש בטבע, היינו בגשמיות, וצריך עיון ובירור בזה שם וכאן בעז"ה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
היום יום