E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא - קובץ מוגדל

יצא לאור אי"ה לכבוד

יום הבהיר י"א ניסן-חגה"פ ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ג' ניסן ה'תשע"ח

ש"פ מסעי - שבת חזק - תשס"ה
שונות
ציונים בשו"ע אדה"ז
הרב אהרן חיטריק
חבר מערכת 'אוצר החסידים'

שמעתי מכ"ק רבינו כמה פעמים על יחידות "שכל ארבע חלקי שו"ע נמצאים בשו"ע רבינו הזקן", פעמים בגלוי ולפעמים בהעלם, אבל הדינים נמצאים שם.

להלן כמה דוגמאות המובאים בשו"ע אדה"ז:

צער בעלי חיים אסור מן התורה

רסו,כה: שה,כו.

צער בעלי חיים

רסו,כא. הל' עוברי דרכים וצער בעלי חיים.

למרוט הנוצות במקום השחיטה

יו"ד כד,יד.

אם מצערים לאדם מותר להורגם.

וכן אם צריכים לרפואה או לשאר דברים שהם לצורך האדם

הל' עוברי דרכים ד.

חייבה תורה לטרוח בגופו אבל לא להפסיד בממונו. לטרוח בגופו חייב להציל כל בעלי חיים מצער אפילו של הפקר, ואפילו של נכרי

הל' עוברי דרכים ג, ד.

חכמים דחו דבריהם במקום צער בעלי חיים

הל' עוברי דרכים קו"א ה.

להציל מצער שיבוא עליהם

הל' עוברי דרכים ח.

משראהו רסו אמות וב' שלישי אמה חייב לילך ולהציל

הל' עוברי דרכים ו.

נכון להשליך חתיכה קטנה לפני כלב להדמות בדרכו הקב"ה

הל' עוברי דרכים ג.

צער בעלי חיים במקום כבודו של אדם חכם און זקן מכובד

הל' עוברי דרכים ה.

צער בעלי חיים דחי איסור דרבנן

הל' מציאה קו"א ח.

צער בעלי חיים דממילא הבא בתולדתו, וצער הבא על ידי סיבה מבחוץ

הל' עוברי דרכים קו"א ג.

לעשות בשבת אהל עראי בשביל צער בעלי חיים

שא,יא.

עגלון, מלך מואב

עמד מעל כסאו לדברי ה'

נו,ה.

עומר לגולגלות

שיעור עומר לגולגולות

קסח,ח.

תשעה באב

אומרים מזמור לתודה

נא,א.

תשעה באב

אין אומרים ברכת שעשה לי כל צרכי

פסקי הסידור ברכת השחר

תשעה באב

דין תפילין

לח,ה.

תשעה באב

מותר לישן עם אשתו ואין חוששין שמא ישכח

מ,ח.

תשעה באב

נעילת הסנדל.

ההולך בין הנכרים

תריד,ט.

תשעה באב

ערב תשעה באב אסור שישאר מתיקות בפיו וכשבולע בולע מתיקות

צ,יד.

תשעה באב

קוראין מגילת איכה בלא ברכה

תצ,יז.

תשעה באב

שחל להיות באחד בשבת ולא הזכיר הבדלה בתפלת ערבית

רצד,ו.

תשעה באב

אם קיבל עליו תעניתו מבעוד יום נאסר בכל חומרותיו

רסא קו"א ג.

תשעה באב מילה

ברכת המילה מטעימים לתנוק

תרכא,ד.

שונות
הערות בלקוטי-דיבורים
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק

בשיחת חג-הפסח תרצ"ד (לקוטי דיבורים לקוט ה, אות כז, דף קלז ע"א) נאמר:

א. (בקטע הרביעי) "מיר אלע וועלכע לעבן אין דעם זיבעטן דור פון דורו של מורנו הבעש"ט נ"ע..." [ההדגשה שלי]. וצ"ע, הרי הם דור השמיני מאז. ואולי אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מדבר כאילו נמצאים עדיין בדורו של אביו אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.

ב. (בקטע החמישי) "וויפעל צדיקים נסתרים און בעלי-שם זיינען געווען ביז מורנו הבעש"ט, ר' יואל בעל-שם, ר' אדם בעל-שם, ר' מרדכי הנסתר, ר' קהת הנסתר, יעדער פון זיי האט א סך אויפגעטאן בדורו...".

ולכאורה, השנים האחרונים שייכים לדורו של הבעש"ט, והיו "חבריו הצדיקים הנסתרים" כמבואר בשיחת שמחת תורה תרצ"ז (בקובץ מכתבים שבסוף ס' תהילים אוהל יוסף יצחק עמ' 201). ר' מרדכי באייעווער היה מהחסידים הראשונים ממדינת רייסין שהתקרבו אל הבעש"ט (ראה אג"ק אדמור מוהריי"צ נ"ע ח"ג עמ' קעג ואילך, ח"ד עמ' רצב, תקכא [בשני האחרונים - שנים שונות מזה לזה, עיי"ש] ועוד, כמפורט במפתח שמות אנשים סוף כרך יב, בערכו).

שונות
כסא של אליהו-כסא אחד או שנים? [גליון]
הרב יהודה ליב גראנער
מזכיר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

בגליון העבר (ע' 139) קטע: כסא של אליהו-כסא אחד או שנים?

להעיר מתורת שלום – ס' השיחות ע' 79: וכ"ק אאזמו"ר [הצ"צ] הי' צ"ל סנדק וישב על כסא אליהו, והכל נערך ונתתקן כראוי, והביאו את הילד (רשימת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע)

הרי שמנהגו של הצ"צ הי' רק כסא אחד.

שונות
למה נקרא שמם בישראל 'פרקי' אבות [גליון]
הרב ישראל רובין
שליח רבינו אלבני נ.י.

בגליון העבר (ע' 140) העיר הרב רסקין שי' מלונדון למה נקראו 'פרקי אבות', ולא רק בשם 'מסכת' כשאר הש"ס.

וי"ל ששאר המסכתות כולם מקשה אחת והמשך אחד, תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם, הלכה השוה לכל נפש, 'והלומד תורה לפרקים' (סנהדרין צט:) הוי גריעותא, שאסור לברר בינהם לומר 'שמועה זו נאה'.

(ונתחלקו המסכתות אח"כ לפרקים רק לנוחיות התלמיד, ליתן ריוח בין פרשה לפרשה ולסימנא, אבל לא שעצם המסכת מורכבת מפרקים (ו'פרקי אמוראי' (שבת סז.) זהו רק ב' פרקים).

אבל 'פרקי אבות', שהם מדת חסידות לפנים משורת הדין, הרי מתחילה לפרקים נתנה, שהרשות נתונה לכל אדם לבחור איזו דרך ומדה הקרובה יותר ללבו, נפשו ותכונתו, ש'איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם', ו'לא עליך המלאכה לגמור'.

וכלשון 'הוא היה אומר', כלומר, דבר זה מיוחד לתכונת נפשו של אותו תנא.

ולפ"ז אין לדחוק לדרוש סמוכין ממשנה א' לחברתה, שמסכתא זו נתחברה לכתחילה מפרקים, שאינם בשיטה א' ודעה אחידה.

וי"ל, שלכן רוב מרז"ל באבות בלשון רבי פלוני אומר, שבכלל, לשון 'רבי פלוני אומר' משמע שבא לחלוק (אף לתיו"ט (בכורים פ"ג מ"ו) שיש יוצא מהכלל) (ולשון 'אמר ריב"ל בת קול יוצאת', ו'אמר ר"י בן קסמא פעם אחת', מפני שהם סיפור מעשה).

(וראה שד"ח ח' דף מט מערכת אלף, וח"י דרכי שלום כללי הש"ס אות א' ע' 228, אבל בשיירי כנה"ג נג כ' שזהו רק כששניהם בענין א').

ויומתק על פי מ"ש בספר חסידים (מובא בהקדמת תיו"ט):

'לשון 'מסכת' הוא יציקת מתכות לגוש אחד, או שהוא לשון אריגה, או 'מסכה יינה', דבר שנעשה כולו גוף אחד. שאי אפשר לחלק בין פרטי הנימין, שכשניתק חוט אחד, מתרופפים כולם.

ולכן אין לשון 'מסכת' מתאים לליקוט מרז"ל באבות, שכל משנה היא כמסכתא לעצמה. ש'פרקי' לשון 'מפרק' (שבת עג.), 'פורק עול', 'מצות פריקה', כלומר שאפשר לפרקו מדבר אחר, ויפה נקראים 'פרקי אבות'.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות
היום יום