E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים

הקובץ הבא

יצא לאור אי"ה לכבוד שבת פרשת ויחי - חזק ה'תשע"ח

הערות יש לשלוח לא יאוחר מיום ג', ח טבת ה'תשע"ח

י"ט טבת - ש"פ שמות - תשס"ו
רשימות
בגדרי רשות הרבים
הרב אליהו נתן הכהן סילבערבערג
ראש מתיבתא ליובאוויטש ד'שיקאגא

א. ב'רשימות' כ"ק רבינו זי"ע (חוברת כט) מביא קושיית כל נו"כ הרמב"ם על מה שחשיב 'מדבר' בין סוגי רה"ר; דהרי בסוגייא דשבת (ו, ב) הקשתה הגמ' על זה שבברייתא אחת מוזכר 'מדבר' בין סוגי רה"ר ובברייתא שניה לא מוזכר, ותירצה: "כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזמן הזה", ופרש"י, דרק באותו זמן הי' נחשב רה"ר מחמת זה שנמצאו שם רבים, משא"כ בזה"ז שאינו מקום הילוך לרבים (ועד"ז יוצא מדברי התוס' על הגמ'), והרי לפ"ז אין מקום לפסוק כיום שמדבר הוה רה"ר, וקשה על דברי הרמב"ם!? וממשיך רבינו להביא כמה תירוצים וביאורים שנאמרו בענין זה, ומקשה עליהם, ואח"כ מתרץ בכמה אופנים עיי"ש.

והנה א' מהתירוצים שמביא הוא מר"א בן הרמב"ם, והוא, דהפשט בגמ' הוא ש'בזמן שישראל שרויין במדבר' אז אינו נחשב רה"ר משא"כ בזמן הזה, והסיבה לכך הוא, "שכיון שהיו המחנות סדורים, הרי לאו כאו"א הלך בכ"מ . . משא"כ בזה"ז, ורק שמחנה לוי' שהכל שכיחים אצל מרע"ה רה"ר היא".

ועל תירוץ זה ממשיך רבינו לכתוב "ולכאו' התי' דוחק קצת, ובפרט לדעת הרמב"ם שלא הזכיר בחיבורו שרה"ר צריך שיהיו ס"ר בוקעים בו, ומפיה"מ עירובין (נט, א) משמע דל"ס ליה הכי, א"כ מהו השיעור כמה אנשים צריכים לבקוע שיחשב אז לרה"ר".

ויל"ע מה הי' תוכן הסברא של ר"א בן הרמב"ם שמכיון ש"במקום דגל ראובן לא היו שכיחים מדגל יודא" כו' לכן לא יחשבו כל המחנות רה"ר, דאיזה פרט בקביעת שם רה"ר חסר כאן? ולאידך מהו ה'דוחק קצת' בסברא זו (אשר מלשון זו עצמו מובן שיש מקום להסברא אלא שהוא דחוק 'קצת')?

וגם מה שמוסיף רבינו - בהסיבה שהוא 'דוחק קצת' - מזה ששיטת הרמב"ם היא דל"צ ס"ר עבור רה"ר, צ"ע לכאו', דהרי בפשטות הסברא מדוע המחנות של השבטים לא היו רה"ר אינה מחמת חיסרון בכמות העוברים שם, אלא מחמת זה שהיו שכיחים שם רק משבט אחד ולא מהאחרים, וא"כ מה נוגע לזה כמה אנשים צריכים עבור קביעת שם רה"ר?

(ויש להוסיף: הנה סברא זו שכתבו רבינו בשם ר"א בן הרמב"ם - דהא דלא נחשבו המחנות של השבטים כרה"ר הי' מחמת זה שלא היו שכיחים כ"א בהמחנה של השני - לא הוזכר בפירוש בדבריו של הר"א כלל (עכ"פ איך שהובאו בכס"מ על אתר), אלא דרבינו פירש שלזה נתכוין בדבריו (וכ"כ ה'מפענחים' של הרשימות בהערה שם - שרבינו מפרש כך דברי הר"א). וא"כ הרי בודאי צלה"ב עומק סברא זו איך שהיא 'חזקה' כ"כ עד שגם שלא הוזכר בפירוש, מ"מ מפרש רבינו שלכך נתכוין הר"א בדבריו.)

ב. ואולי יש לבאר הדברים בהקדם תמיהה נוספת; דלכאו' הרי לפי הסברא דכל א' ממחנות השבטים לא הי' רה"ר מחמת זה דלא שכיחי שם שאר השבטים, הרי עד"ז י"ל דגם מחנה לוי' לא תחשב רה"ר מחמת זה שרק כלל ישראל שכיחי שם משא"כ שאר באי העולם!? (ואכן ב'מעשה רוקח' על הרמב"ם כאן מובאת סברא כזו, דכל מחנה ישראל - כולל מחנה לוי' - לא הי' בגדר רה"ר ביחס לכל העולם, מחמת זה שהי' המקום מיוחד עבור כלל ישראל עיי"ש).

ובאמת הרי בכל עיר בעולם - כולל עיירות כאלו שיש להן גדר רה"ר - בודאי שכיחי יותר האנשים הדרים באותה עיר מאנשים הדרים בעיירות אחרות, והכי משום זה יתבטל שם רה"ר מהעיר!?

ג. והנראה לומר בזה, דבאמת יש שני סוגי רה"ר; דיש מקום שהוא רה"ר מחמת 'עצמה', והיינו שזהו מקום העשוי בשביל זה שהרבים יתקבצו וימצאו בתוכה, וזהו ה'פלטיא' המוזכר בגמ' בסוגיין (ו, א) אשר פירשו רש"י "רחבה של עיר ששם מתקבצים לסחורה", ויש מקום שהרבים משתמשים בה בכדי להגיע על ידה להמקומות שצריכים להם, וזהו ה'סרטיא' [מסילה שהולכין בה מעיר לעיר - רש"י] וה'מבואות המפולשין' [לסרטיא או לפטליא] שבסוגיין.

ואכן מצינו בכמה ראשונים הבדלים להלכה בין שני סוגי רה"ר אלו (אף שבפועל לכאורה לא נקטינן כותייהו);

שיטת הרשב"א (בעבוה"ק) והמאירי (בסוגיין), דפלטיא ה"ה רה"ר גם כשהעיר מוקפת חומה ודלתותיה סגורים, משא"כ המבואות לא יחשבו רה"ר בציור כזה (ועד"ז בסרטיא הרי כל ענינה הוא מה שהולכים על ידה ממקום למקום ובודאי צ"ל פתוחה לכל העולם עבור ההעברה).

וגם דברי הרמב"ן בעירובין (נט, א) דגם להשיטות דבעינן ס"ר בוקעין בכדי שאיזה מקום יחשב רה"ר, הרי"ז רק ברה"ר שבתוך העיר משא"כ בסרטיא שהוא עבור ההילוך ממקום למקום בכל העולם לא מדקדקין בזה (ותיישב בזה סתירה בדברי רש"י בענין זה) עיי"ש.

די"ל שנקודת הביאור בשיטות אלו הוא החילוק הנ"ל; ד'פלטיא' ה"ה רה"ר מחמת זה שעשוי' לקיבוץ הרבים בתוכה, ולכן: א. אינו נחסר ממנו שם זה מחמת זה שנפרד משאר העולם, ב. וצ"ל בה עצמה התנאי דס"ר. משא"כ ברה"ר כזה שענינה מה שמשמשת להילוך הרבים ממקום למקום, הרי: א. צ"ל ראויה להילוך מכל מקום לכל מקום (משא"כ כשנמצא בתוך חומה סגורה), ב. אין הס"ר נמדד בזה שהאנשים נמצאים בה עצמה אלא שמצטרפים לזה כל אנשי העולם המשמשים בדרכים כאלו.

ד. ואם כנים הדברים נראה לבאר סברת ר"א בן הרמב"ם שהוא ע"ד הסברות של הראשונים הנ"ל; דסב"ל שההבדל בין הדגלים הפרטיים של כל שבט ושבט למחנה לוי' הוא ע"ד ההבדל בין 'פלטיא' ל'סרטיא' ו'מבואות', והיינו, דמחנה לוי' היה המקום שבה התקבצו כולם אצל משרע"ה והמשכן וכו', וא"כ הוה כמו הפלטיא שהוא מקום הקיבוץ המרכזי של העיר, ושאר הדגלים הוה כמו דרכים ומבואות להגיע להמרכז ההיא.

ולכן סב"ל (ע"ד שיטת הרשב"א הנ"ל בענין חומה) דזה שבמחנה לוי' 'שכיחי' כלל ישראל ולא שאר העולם אין זה חיסרון כלל, דהא הגדר דרה"ר כזו היא מה דהוה רה"ר מחמת עצמה כנ"ל (וכנ"ל שכן הוא בכל עיר שבודאי שכיחי בה תושבי העיר יותר משאר באי העולם). אמנם זה שבשאר הדגלים לא היו שכיחים עוברים ושבים משבטים אחרים, כן ביטל מהם דין רה"ר, דהא הגדר ברה"ר כזה היא מה שמשמשת עבור כל העולם למקום הילוך והעברה ממקום למקום כמשנ"ת.

ועפ"ז אולי יש להוסיף ולבאר גם מדוע סב"ל לרבינו שתירוץ זה הוא 'דוחק קצת'; די"ל שהדוחק אינו בעצם הסברא לחלק בין ב' סוגי רה"ר אלו כנ"ל, אלא בזה דמחשיבים כל דגל פרטי של השבטים כ'מבוא' ודרך להגיע למחנה לוי', דאף שבודאי היו הולכים כולם למחנה לוי', מ"מ הרי בפשטות הי' לכל אחד מהם עצמם גם רחובות ושווקים מרכזיים דהרי להרבה מהשבטים היו כמה מאות אלפים איש (כשמחשיבים גם הנשים הזקנים והילדים שלא נמנו), וא"כ צריכים לדונם כרה"ר עצמה, ושוב לא איכפת לן מה ששכיחי בהו יותר אנשי שבט זה כמשנ"ת!?

וזהו גם מה שסיים רבינו "ובפרט לדעת הרמב"ם שלא הזכיר בחיבורו שרה"ר צריך שיהיו ס"ר בוקעים בו וכו'", דלפ"ז קשה עוד יותר לומר שהשבטים הפרטיים יחשבו רק למבואות ודרכים למחנה לוי', דהא גם הם היו מקום ישוב והליכה לרבים מצ"ע ושוב צריכים להחשב רה"ר מצ"ע כנ"ל.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
רשימות
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות